"טרם נראה בארץ": החוקרים התרגשו מהתגלית הנדירה

לאחרונה, נערך בקיבוץ נאות סמדר שבערבה, ביו-בליץ - סקר טבע "דחוס" של 24 שעות, שמשתף את הקהל הרחב בתיעוד מגוון מינים - שיתוף פעולה בין מיזם טבע-ביז המשותף לחברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה, מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, מרכז הצפרות אילת וקיבוץ נאות סמדר. במסגרתו, מיטב חוקרי המגוון הביולוגי מהערבה, הנגב ושאר הארץ, אקולוגים של רשות הטבע והגנים, סטודנטים ממכון ערבה ותלמידי בתי הספר בנאות סמדר ובערבה הדרומית חקרו כל פינה בקיבוץ וסביבותיו, סימנו מה ראו, מה יכול להפריע למגוון הביולוגי שם ואיך אפשר לשפר את מצבו, הקשיבו לציפורים נודדות, חיפשו חרקים בשיחים, פרפרים בגינות, זוחלים מתחת לאבנים ובבורות, צמחים נדירים בוואדיות שחוצים את הקיבוץ ומצאו יונקים שתועדו במצלמות תנועה ומשטחי פחם שמשאירים עקבות. 

השפירית שהתגלתהצילום: דוד קוטר

במסגרת הסקר גילה רע שיש, סטודנט לתואר שני במעבדה של פרופ' ניר ספיר מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה שמחקרו עוסק בנדידת שפיריות, ומטבע, מדריך וסוקר במרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, ממצא אחד שבלט מעל הכול: מין חדש של שפירית שלא תועד עד כה בישראל, בשם - Paragomphus sinaiticus. לדבריו, מכיוון שעדיין אין שם רשמי בעברית, ניתן לה השם הזמני "מלקטית סיני". "מין זה ידוע מרצועת המדבריות הסהרו-ערבית, מעומן ואיחוד האמירויות דרך ערב הסעודית, תימן, מצרים סודן צ'אד ועד ניז'ר. "גילינו אוכלוסייה שכוללת פרטים בוגרים לאחר ההגחה מהנשל, נשלים, וזחלים. מוקדם לומר האם מדובר באוכלוסייה בת קיימה שחמקה מעינם של אנשי השפיריות הישראלים, או שמא מדובר באפיזודה חולפת. נמשיך לעקוב אחר האוכלוסייה בזמן הקרוב על מנת לאמוד את מצבה", הוא אומר.

השפירית שהתגלתהצילום: דוד קוטר

השפיריות הן תת-סדרה של חרקים טורפים אשר תלויים במקווי מים לצורך רבייה. השפריריות קרובות לשפיריות אך נבדלות במבנה הכנפיים. הזחלים חיים במים, ומגיחים מהמים לצורך התנשלות והגחת הבוגר בעל הכנפיים. לאורך כל מחזור החיים השפיריות טורפות וניזונות ממגוון רחב של טרף, ביניהם זחלי יתושים במקווי מים, מה שהופך את השפיריות לידידות האדם. "בישראל תועדו עד כה 67 מיני שפיריות ושפריריות, חלקן נכחדו ככל הנראה בעקבות ייבוש ימת החולה, וחלקן נדירות מאוד ונמצאות בסכנת הכחדה. מציאת מין חדש בארץ היא אירוע מרגש, אך יש לציין כי אוכלוסייה קטנה בקצה תחום התפוצה, ובבית גידול קטן ומבודד עלולה להימצא בסכנת הכחדה מקומית. יש לנו אחריות ללמוד כיצד לשמור עליה", מוסיף שיש. 

השפירית שהתגלתהצילום: דוד קוטר

פרופ' ניר ספיר, ראש המעבדה לחקר תעופת בעלי חיים וראש החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית אוניברסיטת חיפה אמר: "הגילוי של המין החדש של השפירית מצביע על כך שגם לאחר שנים רבות של תצפיות וסקרים ישנם עדיין פערי ידע משמעותיים בהבנה של תפוצת חרקים ובעלי חיים נוספים בישראל. באופן ספציפי, מספר האנשים העוסקים בתיעוד של תפוצת שפיריות ושפריריות בישראל הוא זעום. היכולת שלנו לנטר את המגוון הביולוגי בישראל לאורך זמן על מנת לבחון את ההשפעה של שינויים סביבתיים שונים, כולל אלו שמקורם בפעילות האנושית, תלוי בכוח אדם מקצועי זה שתרומתו לשמירת הטבע בישראל חשובה ביותר". 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!