על ישראל לשמור על הריבונות שלה מפני ארגון הבריאות העולמי

כנס ארגון הבריאות העולמי ה-77 אשר יתקיים בתאריך 27 למאי הקרוב מבקש להביא את המדינות החברות וישראל ביניהן לשני הסכמים: שינויים בתקנות הבריאות הבינ"ל, וכן הסכם אמנת הפנדמיות. על פי חוקת הארגון נקבע שדרכי קבלת ההחלטות יתקיימו כקונצנזוס. המשמעות לכך- שינוי התקנות הבינלאומיות יעשו כהסכמה שבשתיקה. כלומר אי התנגדות המדינה משמעה הסכמה לשינויים. שלא כמו השינויים בתקנות, הסכם אמנת הפנדמיות יעבור אישור בפרלמנטים.

עו"ד אלפרד שוורץ מומחה למשפט בינלאומי במאמר מיוחד בנושא.

הבאת המדינות להתחייבות על ההסכמים הבינלאומיים הללו מגלמת בתוכה אפשרות לפגיעה חמורה בריבונות המדינות החברות אשר מחויבות למסמכים הנ"ל וביניהן ישראל, שהיא אחת המדינות החשופות יותר מכל מדינה אחרת לפגיעה בריבונותה.

ריבונות

על מנת להבין את המקום שבו נחשפת מדינת ישראל לפגיעה בריבונותה, יש להבין היטב את מושג הריבונות.

במשפט הבינלאומי ישנן הגדרות שונות למושג זה. כמו למשל: "מונופול אפקטיבי על הכוחות המזויינים", מונופול אפקטיבי על הכוח" או "הסמכות העליונה לניהול המדינה". בגישות המודרניות יותר "הגורם האחראי למתן שירותים לאזרחי המדינה".

בחינה מדוקדקת של הגדרות אלה ושל המושג "הגדרות" יגלה שהמושג הגדרה הינו מושג יחסי לצרכי המגדיר. בשל היחסיות המוצגת לעיל החליט כותב מאמר זה שהשאלה כיצד מוגדרת ריבונות אינה במקומה ואינה נותנת את הכלים לבחון את ההיתכנות לפגיעה בריבונות המדינה.

על כן במקום לשאול "מהי הגדרת ריבונות" יש לשאול את השאלה "ממה מורכבת הריבונות" או לחילופין "מהם מרכיבי הריבונות".

כדי שאכן נעמוד על מרכיבי מושג זה, תינתן תשובה חד משמעית (לא יחסית) ומוחלטת מהם המרכיבים אשר בהתקיימם מתקיים 'תנאי הכרחי ומספיק' לקיום הריבונות.

לריבונות שני מרכיבים החייבים להתקיים בו זמנית. ומכאן - ריבונות מדינה הינה קיום בו-זמני של:

א. יכולת שיקול הדעת של מנהיגי המדינה.

ב. יכולת היישום של מוסדות המדינה את מסקנות שיקול הדעת.

נסו לבחון את המצב שבו יילקח אחד משני המרכיבים הללו מהמדינה ותראו שאם יילקח אחד מהם נלקחה מהמדינה הריבונות כולה, לא כל שכן, אם יילקחו ממנה שני המרכיבים.

כך למשל היות שארגון הבריאות העולמי רוצה להעניק לעצמו את הסמכות להיות הגורם אשר יחליט את ההחלטה הסופית על מידת התקיימותה של מגיפה או החשש להתקיימות מגיפה, ובנוסף - יהיה הארגון אמון על מתן ההמלצות וההוראות לדרך שבה יש להגיב לחשש או לקיומה של מגיפה, ובהינתן שהחלטות סופיות אלה תהיינה של מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי בלבד. בזה נשלל שיקול הדעת הסופי של מדינות הארגון וכמובן גם החלטותיהן באשר לצעדי היישום של מתן מענה למגיפות.

עקרונות ניהול

היות שבמסגרת ההסכמים ישנה גם פנייה לרמה הטכנולוגית והכלכלית של המדינות השונות ופנייה לעקרונות של equity diversity inclusion שהינם ביסודם עקרונות הלקוחים ממנגנוני ניהול המשאבים וזאת בשונה מעקרונות הלקוחים מעקרונות זכויות האדם עליהם מושתתת אמנת האו"ם, בהתאם להצהרה האוניברסלית לזכויות האדם שמשמשת כבסיס לכל הסכמי זכויות האדם במאה השנים האחרונות, הרי שהמשתמע הוא שארגון הבריאות העולמי דורש לעצמו אף את הזכות לקבוע את העקרונות על פיהן מדינות תקיימנה את תרבותן הייחודית.

ככל שנוגעים הדברים למדינת ישראל, הדברים חמורים שבעתיים, שכן ארגון הבריאות העולמי נוגע אף בדרישה לקיום מאמצים להביא להפסקת אש במקום שבו מתנהלת מלחמה. ואין צורך להרחיב מעבר לכך בהתחשב במצבה הגיאופוליטי של מדינת ישראל. ברור לכל שהארגון מבקש לעצמו את הזכות לנקוט עמדה בהחלטות מנהיגי המדינה באשר לצורך או החובה על פי דעתו, להפסקת אש.

עבור מקבלי ההחלטות

כותב שורות אלה מצא לנכון לשים לפתחם של מקבלי ההחלטות את הסוגיות המוצגות במאמר זה (שהינן חלקיות כמובן):

א. מקבלי ההחלטות נדרשים לקיים בחינה שבה תשאל השאלה האם סעיף כלשהו המוצע על ידי הארגון במסגרת שינויי התקנות ו/או באמנת הפנדמיות, מהווה פגיעה ברמה כלשהי בחופש וסמכות שיקול הדעת של איזו משלושת רשויות הממשל בישראל (מחוקקת, שופטת ומבצעת).

ב. הבאה והבהרה לציבור במדינת ישראל שהינה מדינה דמוקרטית, את דרישות הארגון ובדיקה באיזו מידה מסכים העם בישראל להחליף זכויות אדם בעקרונות 'ניהול משאבים'.

ג. באיזו מידה מסכים העם בישראל שתינתן העדפה לזכויות מסחריות על פני זכויות אדם. לעניין נקודה זו יש צורך להבהיר שארגון הבריאות העולמי ממומן במידה רבה על ידי גופים ותאגידים פרטיים אשר שולטים במעבדות המחקר והייצור של תרופות. שליטה זו מקנה לגופים פרטיים אלה, בסיוע הארגון, שליטה מוחלטת על תהליכי קבלת ההחלטות באשר להתקיימות מגיפות, וכן באשר למנגנונים ולתרופות והתכשירים שעליהן ימליץ הארגון.

על מקבלי ההחלטות בישראל לדרוש לייצג באופן ברור ובלתי משתמע לשני פנים את האינטרסים של המדינה מול האינטרסים המנוגדים (לרווח כלכלי), לזכויות שמירת סודיות בענייני מחקר ולהגנה על האינטרסים הכלכליים של אותן חברות באופן שמעדיף אינטרסים אלה על פני הזכויות של אזרחי המדינה.

יש צורך להבהיר - ארגון הבריאות העולמי מחויב למדינות החברות בארגון ומחויב להגן על המדינות החברות בארגון, ובעצם על כל אוכלוסיית המדינות החברות. כלומר על כל אחד ואחת מאתנו לשמור ולהגן מפני מאמצים ויכולות טכנולוגיות אשר מבקשים להכתיב לנו האזרחים כיצד להתנהג ובאילו אמצעים לנקוט על מנת להגן לכאורה על האזרח והמדינה.

לסיום יוזכר שכל פקיד מדינה ו/או מקבל החלטות בממשל הישראלי אשר לא ישמור את סמכות שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות ורשויות המדינה, הדבר עלול להגיע לכדי עבירה על חוק העונשין והינה מנוגדת לעקרונות האצלה והעברת סמכות לגופים שאינם גופי המדינה. כך על פי הדין והחוק שאף בוטאו בפסקי דין של בית המשפט בישראל.

לאור הדברים האמורים כאן לא נותר אלא שמקבלי ההחלטות במדינת ישראל ינהגו באחריות ובנאמנות הראויה כלפי הציבור והעם בישראל.

עו"ד אלפרד שוורץ, בעל תואר שני במשפטים והתמחות במשפט בינלאומי פומבי, מומחה באחריות מדינה וזכויות אדם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!