תפילותיה היו לשם דבר: מרת חנה פריינד ע"ה נפטרה בגיל 92

ברוך דיין האמת: בחול המועד פסח הסתלקה לבית עולמה בשיבה טובה ובשם טוב, מרת חנה (הענא) פריינד ע"ה, בשנת הצ"ב לחייה.

המנוחה ע"ה נולדה בשנת תרצ"ב בעיר בודפשט בהונגריה, לאביה הר"ר אליהו מנדל ז"ל, שנפטר בהיותו בן ל"ב שנים, והותיר אחריו את אלמנתו מרת ביילא ע"ה, ושבעת יתומיה, הקטנה שבהם נולדה לאחר לווית אביה, שנותרו לבדם ללא משען ומשענה.

היו אלה ימי פרוץ השואה האיומה, האלמנה וילדיה הקטנים, נותרו  בגטו היהודי בבודפשט, בימים האופל הקשים. לימים ספרו אחיותיה, כי בהיותה נערה בת שתים עשרה, אזרה אומץ הורידה מעליה את הטלאי הצהוב, ונמלטה מהגטו בחשאי כדי להביא ככר לחם לאמה ולאחיה, תוך סכנת נפשות של ממש. 

בדרך נס ניצלה אמה וששה מילדיה, מחרב האויב, רק אחיה התאום, יחיאל משה הי"ד נשלח לאושוויץ שם נעקד עק"ה על כל בני העיירת אוהעל, לשם נשלח ללמוד. 

מרת חנה עלתה לארץ עם אחותה הגב' הרטמן שתחי', בספינת המעפילים "תיאודור הרצל", כשלימים תיארה אחותה את חווית הנסיעה הקשה בצפיפות וטלטולי הדרך הנוראים, בדרכם לארץ נתפסו נוסעי הספינה על ידי החיילים הבריטים ונשלחו לחודשי מעצר ארוכים במחנה המעפילים בקפריסין, עד לשחרורם ועליתם לארץ, שם אמצה את הנערה הצעירה משפחה ב"כפר הרואה".

לאחר שעלתה אמם לארץ, נפגשו כל בני המשפחה והתאחדו, כאשר הם נשלחים על ידי הסוכנות היהודית לגור בחיפה. אמה הצדקנית ראתה בשבת הראשונה יהודים מסתובבים ובידם כלב, תוך שהם מחללים את השבת, והודיעה כי היא עוזבת מייד את העיר, כי האינה דרה אלא במקום תורה, בשומעה כי בעיר בני ברק גר מרן ה'חזון איש' זצ"ל, היא עברה לגור בבני ברק, בגבעת רוקח סמוך לביתו של מרן, שם גידלה את ילדיה. 

לאחר תקופה באותם ימים הם עברו לגור בדירה קטנה שכורה שלא היה בה אף חיבור לחשמל, לימים ספרו אחיותיה, כי היא נשאה תפילה שתוכל לסייע לאמה האלמנה, היא רכשה כרטיס הגרלה, בו זכתה בסכום כסף משמעותי, שאפשר לה לחבר את הבית בו הם גרו לחשמל.

לאחר לימודיה בסמינר למורות וגננות "שצ'רנסקי", היא עבדה כגננת, עד לנישואיה עם הר"ר אליעזר פריינד ז"ל, מוותיקי העיר בני ברק, וממייסדי בית המדרש "אגודת רעים", ויחד הקימו את ביתם והעמידו דור ישרים מבורך.

במשך עשרות בשנים, הכירוה כל מכירה כאשה שקטה וצנועה, שחיפשה בכל מאודה אך להיטיב לאחרים, דאגת האחר תמיד הייתה על ליבה, וכל מעייניה היו אך להיטיב, מעולם לא ביקשה לעצמה דבר, כשהיא משקיעה את מעייניה בחינוך ילדיה ונכדיה, ובנתינה לכל נצרך. 

כל מי שנכנס לביתה לא יצא ריקם, אם זה נכד, אורח מזדמן או עוזרת בית, שיצאו ובידם מיני תרגימא, שניתנו מלב אוהב, ובעיקר עין טובה, עין חדדה שידעה להבין לשבורי לב, ולחבש לעצבותם, ברגישות מיוחדת שהיתה לה, להבין ליבו של כל אדם, לדבר איתו בשפה המתאימה לו, ולהבין ללבבוו 

ילדיה העידו על מעשים רבים, שבהם האירה פנים לאנשים מוכי גורל ונזקקים, שדפקו בדלת ביתם, ומצאו שם מיטה לישון ומנת אוכל חמה.

"באחד הימים הגענו הביתה כילדים קטנים וראינו את "אליהו הנביא" ישן בסלון", היה זה יהודי מבוגר עם זקן עבות שקיבל ארוחה חמה ומיטה מוצעת, לאחר שדפק בדלת וביקש מעט צדקה ואוכל, "לא היה זה פלא לגלות אשה זקנה יושבת ואוכלת במטבח" ספרו ילדיה, "כששאלנו מי זו, השיבה אמא בפשטות שהיא דפקה בדלת והייתה רעבה...", כך היה עם זרים וכך עם ילדיה ונכדיה, שכניה ומכריה, כשתמיד כל מחשבותיה היו איך להיטיב לאחרים.

באורח קבע ליוו אותה בידה ספר התהילים והסידור, שהיו ספוגים בדמעות ובתפילות, לפני שנים רבות סיפר לבני המשפחה איש ח"ק, כי באחד מימות החמה הגיע לבית העלמין וראה אישה מבוגרת יושבת וממררת בבכי במשך שעות ארוכות, רק לאחר זמן רב התברר, כי באותו זמן היא שמעה על צרה אישית של אחד מבני המשפחה, ומבלי אומר ודברים יצאה להעתיר בתפילה רווית דמעות, כשאותה צרה נפתרה באורח פלאי ממש.

כל ימיה הקפידה על תפילות נרגשות באמונה תמימה בבורא עולם, הם יחד עם ליבה הטוב, כוח הנתינה הנדיר,  והארת פניה היו לסמל, לאשה חשובה מדור קודם, חדורה אמונה בקב"ה, ואהבת ה'.

גאוותה הייתה על בני משפחתה, כאשר זכתה להקים דור ישרים מבורך, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות בהם תלמידי חכמים ובתים של יראים ושלמים.

בשנים האחרונות חלתה, ובחודש האחרון הידרדר מצבה, והיא שהתה בין כתלי בית החולים, וסביבה בני המשפחה.

בליל ח"י בניסן, סמוך לעלות השחר, יצאה נשמתה בטהרה במעמד רבים מבני משפחתה ומנין תלמידי חכמים שעמדו בתפילה ובקבלת עול מלכות שמים, מלוים אותה בדרכה האחרונה, כעבור כמה שעות בפניא מעלא דשבתא היא נטמנה בבית העלמין סגולה בפ"ת לצד בעלה ז"ל.

הותירה אחריה את בניה ובנותיה, ר' פנחס פריינד מבני ברק, ר' חזקיהו פריינד מירושלים, בתה מרת יהודית ברוק תחי' אשת הר"ר נפתלי ברוק מבורו פארק, בתה מרת בתיה תחי' אשת הר"ר משה רפפורט מפ"ת ובתה מרת שושנה תחי' אשת הר"ר יאיר ארלנגר מבני ברק, נכדים ונינים ההולכים בדרך התורה והמצווה, אותה התוותה להם בשאיפתה הטהורה כל ימיה. ואחיותיה הרבנית אביבה זלצברג תחי' ומרת שושנה הרטמן תחי'. 

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים. 

המודעה על המנוחה ע"הצילום: באדיבות המצלם

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!