הפרופסור מסביר את עליית ערוץ 14: "ערוץ 12 מוביל קו תבוסתני"
"התקשתי ללכת מבלי שמדי כמה דקות יגשו אלי אנשים ויאמרו לי שהם אוהבים לשמוע אותי בערוץ. אני שמח להושיט יד לעם ישראל ולהציג זוית ראיה מעט שונה". מסביר הפרופסור את השינוי שחל בחייו מאז החל להופיע בערוץ הימני
- קובי עוזיאלי
- י"ג ניסן התשפ"ד
פרופסור משה כהן אליה, מומחה למשפט חוקתי, לא היה מוכר ומפורסם כ"כ עד לחודשים האחרונים מאז החל לככב ולהתראיין ב'ערוץ 14'. הוא מככב בעיקר בתוכנית הדגל של הערוץ 'הפטריוטים' שבהגשת ינון מגל ויושב בפאנל על תקן "השמאלני". סוג של ממלא מקומו של עורך הדין לשעבר אלדד יניב שנעלם מן המסך בחודשים האחרונים.
כהן-אליה מסכם את התקופה בפוסט ארוך שפרסם בדף הפייסבוק שלו וגם מנתח מדוע 'ערוץ 14' נמצא בעלייה כה מטאורית ברייטינג ומדוע הציבור נוהר/עורק דווקא אליו.
"בחודשים האחרונים הפכתי להיות סוג של סלב, אבל עבור צופי ערוץ 14 בלבד. מה שהתחיל כטפטוף של הופעות לפני כשנה וחצי (כתוצאה מהזמנה של עורכת שעבדה בעבר בערוץ הכנסת ונתקלה בי שם לראשונה לפני כעשור), הפך להיות מבול – פאנליסט קבוע אצל ריקלין בין 6-7; מדי פעם עולה כפרשן משפטי במהדורה (8-9); וכמעט כל יום בפטריוטים (9-10:30). בנוסף, מדי פעם עולה בזומים בתכניות שונות. אני רוצה לשתף אתכם ברשמים שלי מהערוץ שקצב עליית הרייטינג שלו מסחרר (חרדים ומתנחלים לא נספרים לצורך הרייטינג) ועוד מעט ישתווה לזה של ערוץ 12".
לדבריו, "לערוץ יש שילוב שבין חתרנות לבין ממלכתיות. מצד אחד, הוא הנציג המובהק בתקשורת של הגישה שיוצאת כנגד ההגמוניה וחושפת את צביעותה (מגל הפך את זה לאמנות). מצד שני, הוא הציג קו ממלכתי יחסית בזמן המלחמה, קו שקורא לאחדות (לא תמיד מתאפקים שם להכניס לאליטות, אבל בסך הכל משתדלים לשדר ענייניות). בהשוואה לערוצים אחרים, יש גם אווירה של חמימות ימנית-עממית".
עוד הוא מתאר: "רואים את זה בקהל שמגיע לפטריוטים בערב, וממלא את הלובי של הערוץ (חלק גדול מאוד מהם הם מזרחים, חלק חרדים צעירים שלא יושבים בקהל מול המצלמות כדי שלא להיחשף, אבל הם מעריצים אדוקים של התכנית). רואים את זה בויכוחים הסוערים לעיתים בחדר האיפור בין הטלנטים. רואים את זה גם אצל עובדי ההפקה והבמה. יש שם אווירה של בניה של משהו חדש, והאנרגיות בהתאם".
לדברי פרופ' משה כהן אליה, "הפטריוטים, תכנית הדגל של הערוץ, בנויה בפורמט ייחודי בקנה מידה עולמי. הפתיחה בסמול טוק מאפשרת כניסה הדרגתית לשיחה, כמו מפגש חברים בסלון. יש גם פאנליסטים חדים ושנונים, וניכר שעבור הרבה מאוד אנשים בימין, הערוץ הזה, ובמיוחד התכנית הזו, הם סוג של אוויר לנשימה. אפילו אנשי שמאל מתון שצפו בחלק מהתכניות אומרים שצפיה בערוץ גורמת להם תחושה טובה, שאנחנו מנצחים במלחמה".
"זאת בהשוואה לערוץ 12 שמשדר כל הזמן שהמלחמה נגמרה, ולכן יש לקבל את הצעת סינוואר להחזרת החטופים (החמאס מוכן להחזיר 20 בלבד בתמורה לערבויות בינלאומיות לסיום המלחמה). אנשים רבים, כולל מאנשי המרכז שמאל, לא אוהבים את הקו התבוסתני שערוץ 12 מוביל, ומוצאים נחמה בקו היותר ציוני, לאומי, שבא לידי ביטוי בערוץ 14. ינון מגל אמר לאחרונה בראיון למקור ראשון שבערוץ 12 אוכלים את הכובע שלא הציעו לו להגיש את התכנית אצלם. גם שרון גל החליט בסופו של דבר להישאר בערוץ 14 ולא לחזור לערוץ 13. ערוץ 14 הוא ערוץ עם מניות בעליה, והתנודה של טלנטים אליו היא חד כיוונית".
הפרופסור מוסיף ומציין, "אני יושב שם על תקן השמאלני, אבל אני לא הייתי מגדיר את עצמי כשמאלני, אלא כציוני ליברל שחושב בצורה עצמאית ולא מחנאית על טובת האזרחים ולמען עם ישראל. בחלק מהדברים אני מסכים עם הפאנליסטים, ובחלק אחר אני מאתגר אותם. אבל גם כשאני מאתגר מעמדות שהן לכאורה שמאלניות, הם לא רואים את הביקורת כבאה ממקום של שנאה או מאובססיה אנטי ביביסטית אלא ממקום חיובי".
לסיום תיאר את השינוי שחל בחייו מאז החל להופיע ב'ערוץ 14', "אתמול הלכתי בחוף הים של חיפה. התקשתי ללכת מבלי שמדי כמה דקות יגשו אלי אנשים ויאמרו לי שהם אוהבים לשמוע אותי בערוץ. אני שמח להושיט יד לעם ישראל ולהציג זוית ראיה מעט שונה, ואולי קצת אקדמית, על המציאות שבה אנחנו חיים".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות