סבלנות אסטרטגית: תקיפה ישירה באיראן רק תזיק לישראל

יותר משלושה ימים חלפו מאז "ליל הכטב"מים" של ה-14 באפריל בו לראשונה בהיסטורה איראן תקפה את ישראל ישירות מאדמתה עם מעל ל-300 כלי טיס, בהם כטב"מים מתאבדים, טילי שיוט וטילים בליסטיים, בתגובה על חיסולו בתחילת החודש של בכיר משמרות המהפכה בדמשק.

הימים שחלפו מאז המתקפה הולידו שיח ער בחברה הישראלית, כיצד צריך להגיב להפרת הריבונות הבוטה ולתעוזה האיראנית. חברי הקבינט ובכירי מערכת הביטחון מתחבטים בסוגייה: כיצד צריך לפעול כדי להשיב את ההרתעה הישראלית שנשחקה עד דק, בעיקר מאז השבעה באוקטובר - בצירוף ממשל אמריקאי שאומנם תומך בישראל, אך משדר לאיראנים כי הוא חושש ממערכה גדולה במזרח התיכון.

ביממה הראשונה שלאחר המתקפה, הציבור הישראלי כולו היה בהלם וחש בלהט הרגע כי צריך להשיב באותו המטבע ולתקוף ישירות על אדמת איראן. גם חלק מחברי הקבינט חשבו כבר עם שיגור המתקפה שיש להשיב לה עוד בטרם נודעו תוצאותיה, דבר שבסופו של דבר לא קרה, וטוב שכך.

הדבר הנכון בעת הזאת הוא לגלות איפוק. וחלילה לא לפעול מתוך סערת רגשות. כבר כעת מסתמן כי תקיפה ישראלית על אדמה איראנית לא תהיה נגד מטרה אסטרטגית כמו מתקני הגרעין, אלא תקיפה סמלית שמטרתה לשדר עוצמה. ובכן, היעילות של פעולה כזאת להרתעה הישראלית מוטלת בספק. האיראנים אינם טיפשים, הם יודעים שישראל מצוידת ביכולות טכנולוגיות מתקדמות, בחיל אוויר מהטובים בעולם והון אנושי משובח. אין שום צורך להוכיח זאת בפעולה חסרת תכלית.

בינואר 2020 ארה"ב לקחה אחריות על ההתנקשות שערכה ביחד עם ישראל בחייו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני. האיראנים איימו אז כי יפגעו בתגובה באלפי חיילים אמריקאים במזרח התיכון, אך בפועל נהגו אחרת.

האיראנים התריעו מראש על המתקפה ושיגרו טילי קרקע קרקע מאיראן לבסיסים אמריקאיים בעיראק, אבל החיילים נכנסו לבונקרים ואף אחד לא נפגע.

טראמפ, למרות איומיו, בחר שלא להגיב לירי וארה"ב הכילה את האירוע.

אז נכון שישראל היא לא ארה"ב, ותקיפת בסיסים אמריקאים במזה"ת אינה דומה למתקפת ענק בתוך מדינת ישראל, ועדיין, שווה להרהר בעובדה שלפעמים איפוק הוא כוח.

יותר מכך, כל יום שעובר והתגובה מבוששת מלהגיע, הלחץ בצד האיראני גובר. בכירי המשטר אינם יודעים מה יהיה אופי התגובה וחוששים מאוד מהתחכום הישראלי ממנו ספגו מהלומות רבות לאורך השנים. גם בקרב אזרחי איראן שורר חוסר וודאות קיצוני לגבי העתיד וכל זה טוב לישראל.

לכן, הרבה יותר יעיל עבור חיזוק ההרתעה הישראלית יהיה נניח חיסול נוסף של דמות איראנית חשובה במערך הטרור של משמרות המהפכה בסוריה או בלבנון, כזה שיראה לאיראנים כי ישראל אינה מורתעת וממשיכה בשלה. זה לא חייב לקרות מחר, ואפשר להמתין בסבלנות לבשלות מבצעית.

לחילופין, ניתן לפעול באיראן עצמה, אך בחתימה נמוכה, שתותיר מרחב תמרון לאיראנים ולא תאלץ אותם להגיב בירי שיכול להיות הרסני לעורף הישראלי, ואף לגרור למלחמה גדולה, בו בזמן שישראל עסוקה בשתי חזיתות חשובות: הפלת חמאס והשבת החטופים מעזה ושינוי אסטרטגי בגבול הצפון שישיב את התושבים העקורים לבתיהם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!