שנה למלחמה: 700,000 ילדים עלולים למות מרעב בשנת 2024

שנה למלחמה הקטלנית על השלטון בין שני הגנרלים הבכירים בסודאן, והמדינה המונה 47 מיליון איש נמצאת בעיצומו של אחד האסונות ההומניטריים הקשים ביותר בהיסטוריה האחרונה.

עשרות אלפים נהרגו בלחימה בין צבא סודאן, בפיקודו של נשיא המדינה בפועל, הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, לבין כוחות התמיכה המהירה החצי-צבאיים, בראשות סגנו לשעבר של בורהאן, הגנרל מוחמד חמדאן דגאלו. 

יותר מ-8.5 מיליון סודאנים נמלטו מבתיהם - כולל 2 מיליון שברחו למדינות שכנות ורבים חיים כיום במחנות עקורים שמקבלים מעט או כמעט ללא עזרה מבחוץ. ארגון הצדקה הרפואי 'רופאים ללא גבולות' הודיע בפברואר האחרון כי במחנה אחד בלבד במחוז צפון דארפור, ילד מת מתת תזונה וממי שתייה לא בטוחים כל שעתיים.

סוכנויות האו"ם מזהירות כי בשבועות ובחודשים הקרובים יותר מ-220,000 ילדים סודנים עלולים למות מרעב. עד סוף השנה, מספר זה עשוי לעלות ל-700,000, מספר שעלול להתחרות בזה של הרעב האתיופי של שנות ה-80.

ארה"ב וממשלות זרות אחרות לא הצליחו עד כה להחזיר את שני הצדדים לשולחן המשא ומתן, לאחר הפסקות אש מובטחות רבות שקרסו בשבועות הראשונים של המלחמה. גם בורהאן וגם דגאלו, הראו את נכונותם להמשיך להילחם עד שצד אחד ינצח. 

שני הגנרלים חברו ב-2019 כדי להדיח את הרודן הוותיק של סודאן עומר אל-באשיר, אך שותפותם קרסה למלחמה גלויה ב-15 באפריל בשנה שעברה לאחר חודשים של מתיחות בשאלה מי ישלוט בסופו של דבר בכוחות המזוינים של המדינה ובעושר המינרלים של המדינה.

לוחמי ה-RSF (כוחות התמיכה המהירה) עדיין מחזיקים בחלקים נרחבים של המדינה, כולל כמעט את כל אזור דארפור, שבו הלוחמים ביצעו זוועות המוניות נגד קהילות שלמות, כמו גם חלק גדול מהבירה, חרטום. אבל בשבועות האחרונים, הצבא - בסיוע רכישת מל"טי תקיפה איראניים וקבוצות חמושות חדשות שמצטרפות לצד בורהאן - השיג הישגים טריטוריאליים חשובים, כולל השתלטות על אומדורמאן העיר השניה בגודלה בסודאן מול חרטום בצד השני של נהר הנילוס.

"מה שאנחנו רואים זה שכבת-על של כמה סוגים שונים של משברים", אמר אלכס דה ואל, מנכ"ל קרן השלום העולמית של אוניברסיטת טאפטס, שחקר את ההיסטוריה של רעב. אוניברסיטת טאפטס נמצאת במסצ'וסטס, ארצות הברית.

בנוסף לקריסת החקלאות, המלחמה הביאה לפשיטת רגל של עסקים שנהגו לייבא מזון וחפצים חיוניים אחרים. מה שהופך את המצב לגרוע יותר, כמה משכנותיה של סודאן - צ'אד, דרום סודאן ואתיופיה - מתמודדות עם משברי מזון מקומיים משלהן, בנוסף להתמודדות עם זרם מסיבי של פליטי מלחמה.

"זה משהו שמעולם לא ראינו", אמר דה ואל ל'וול סטריט ג'ורנל'. מעט המזון הוא יקר מדי עבור סודאנים רבים שלא עובדים מאז תחילת המלחמה.

האו"ם, ארה"ב ואחרים קראו לצבא סודאן ול-RSF לוודא שמזון מגיע לאלה הזקוקים לו ביותר. מתוך כ-5 מיליון סודאנים שכבר חווים רמות חירום של רעב, 90% נמצאים באזורים שתוכנית המזון העולמית אומרת שהם לא יכולים להגיע לשם בגלל הלחימה. 

לוחמים חוטפים ובוזזים באופן שגרתי משאיות ומחסנים עמוסים במזון וחוסמים מסיוע להיכנס לאזורים בשליטת יריביהם. חמושים מאיישים מחסומים ודורשים כסף ממובילי מזון או שודדים אותם, כך דווח ה'וול סטריט ג'ורנל'.

באומדורמן, שם מתגורר חוסאן טהא עם משפחתו, שק קמח עולה כעת בסביבות 20 דולר - פי חמישה מהמחיר לפני הסכסוך. מחירי הבנזין והדיזל גדלו פי ארבעה.

המשפחה ברחה למחנה עקורים בימיה הראשונים של המלחמה, אך חזרה לאומדורמן. הם הצליחו לחזור לבית המשפחה, שנהרס חלקית מפגז ארטילריה, וטהא קיווה שהוא יצליח למצוא עבודה בתיקון מכוניות. 

אבל כשדיבר עם כתב 'וול סטריט ג'ורנל' בטלפון ביום שישי האחרון, הארוחה האחרונה של המשפחה הייתה קערת דייסה שהוכנה ממים יומיים קודם לכן. 

"אנחנו לא מוצאים מה לאכול," אמר טהא. "אנחנו ישנים על בטן ריקה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!