האיש שהצליח להפוך אבנים לחיות מחמד

הכל התחיל בבית קפה מקומי בארה"ב בשנת 1975. גארי דאהל, אז קופירייטר עצמאי בתעשיית הפרסום בקליפורניה, נקלע לשיחה בנוגע לקושי שבטיפול בחיות מחמד, בהבזק של השראה רוויית אלכוהול אמר דאהל כי הוא מצדו לא נתקל בבעיות שכאלו, משום שחיית המחמד שלו היא אבן

המשפט שנזרק לחלל האוויר הצית במוחו של דאהל רעיון ששינה את מהלך חייו, הוא גייס שני חברים, ויחד הם רכשו כמות גדולה של אבני חוף ממקסיקו בחנות לחומרי בניין, במחיר של סנט לאחת

את השבועיים הבאים הוא בילה בכתיבת מדריך בן 36 עמודים ובו הוראות לטיפול, האכלה ואילוף של האבן.

השיא היה האריזה – כל אבן הונחה בעדינות על מצע קש בתוך קופסת קרטון עם ידיות נשיאה וחורי אוורור, את המוצר המוגמר הציג דאהל ביריד מתנות בסן פרנסיסקו באוגוסט של אותה שנה, ובאוקטובר כבר החל למכור 10,000 יחידות ביום. מה שהתחיל כבדיחה, הסתיים, לפי הערכות, ב־1.5 מיליון לקוחות שהפכו לבעלי אבני מחמד, ואת דאהל לאדם אמיד מאד

אבני המחמד היו מתנת חובה בתקופת החגים דאז, אך הן עברו מן העולם זמן קצר לאחר מכן, כיוון שהרעיון אולי חמוד, אבל בחיים אנחנו רוצים משהו אמיתי. לא רוצים לב של אבן, אלא לב בשר

בפרשת השבוע כתוב: "וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה בוֹ בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא". רש"י בגמרא מסכת סוטה דף ה ע"א אומר: "'ונרפא' – מי שהוא רך ועניו כבשר, קרוב להתרפאות מייסורים הבאים עליו, אבל מי שהוא קשה כאדמה, אין רפואה למכותיו".

כדי להתרפאות מכל מיני מחלות צריך לדעת להרפות, צריך לדעת לשחרר, להיות כמו בשר, שהוא רך, ולא כמו האבן הקשה. להרפות ממרירות, להרפות משנאה, להרפות מהכבוד המדומה.

אנשים אולי ישכחו את מה שאמרת, ישכחו אולי את מה עשית, אבל לא ישכחו איך גרמת להם להרגיש, תנו לאנשים להרגיש טוב, להרגיש חיים, ובכל מצב.

בשתי מילים אני יכול לסכם את כל מה שלמדתי בחיים, אודות החיים – הם ממשיכים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!