מחאות השמאל: ישיבת 'עטרת שלמה' על הכוונת

בימים האחרונים, עולם התורה והישיבות בישראל, שהוא אבן יסוד בחיים היהודיים ובלימוד התורה, מוצא את עצמו שוחה במים סוערים. החלטת בג"ץ המשפיעה על מימון הישיבות ומוסדות התורה עוררה דאגה רבה בקרב מנהיגי הדור וראשי הישיבות. בין אלה שעשויות חלילה להיפגע עמוקות נמצאת רשת "עטרת שלמה", אחד המוסדות הגדולים בישראל בראשות ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין.

עבור 'עטרת שלמה', המאגדת אלפי תלמידים, מתלמידים צעירים בתלמוד תורה ועד אלפי אברכים בכוללים ובחורים בישיבות, ההשפעה של קיצוצים אלה היא משמעותית. הקיצוץ במימון לא רק מאיים על איכות והמשכיות החינוך והרבצת התורה, אלא גם מטיל עומס עצום על המנהלים וראשי המוסדות שכבר פועלים בתקציבים מוגבלים.

עמידות ותושייתם של מוסדות התורה נבחנות כפי שלא נבחנו מעולם. בנוסף לקשיים הכלכליים, עולם התורה בישראל מתמודד עם גל של אי שקט ציבורי. הפגנות השמאל נגד מדיניות הממשלה הסלימו למחאות ממוקדות נגד הישיבות וגדולי התורה, כאשר ישיבות עטרת שלמה עשויה לעמוד במוקד גל ההפגנות הבא של המוחים.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי במחאות השמאל שמו להם למטרה "לחסל את עולם התורה ומוסדות עטרת שלמה", כלשון אחד מהם. ומתעתדים לצאת לשורת הפגנות בסמוך לישיבה והכוללים.

פעולות כאלה לא רק מאיימות על השלום וקדושת מוסדות אלה, אלא גם מסכנות את התקציב של תומכי עולם התורה, כולל אלה אוהבי תורה מחוץ לקהילה החרדית שעשויים להיות חלילה מושפעים מההסתה המופרעת נגד עולם התורה. 

זהו רגע של דאגה רבה לעתיד לימוד התורה בישראל, כפי שהשמיעו גורמים מבפנים. אך למרות האתגרים הללו, רוח 'עטרת שלמה' והנהגתה נותרו איתנים. הרב סורוצקין, דמות נרדפת לחוסן ומסירות לתורה, ממשיך לנסוע רבות לגולה, דופק על דלתותיהם של תורמים ברחבי התפוצות. משימתו ברורה: להבטיח את המימון הדרוש כדי לקיים את הרשת הענפה של המוסדות ולהבטיח שהאור של לימוד התורה יישאר בלתי מעומעם.

מובילי מחאות השמאל ערכו הפגנות של הסתה מול ישיבות בולטות, בהן פוניבז' וסלבודקה, ובכך מנסים לאתגר ישירות את גדולי ישראל וראשי הישיבות. פעולות כאלה המתוכננות להתקיים גם מול ישיבות עטרת שלמה, מייצגות יותר מסתם הפרעה פיזית; הן מסמלות קרע הולך וגדל בחברה הישראלית בין קהילות חילוניות ודתיות. ההסתה של אנשי השמאל נגד עולם התורה מהווה איום משמעותי, שעלול להרתיע תורמים שתמיכתם חיונית להמשך שליחותם של מוסדות אלו.

לאחר שהאבק מהחלטת בג"ץ שוכך, עתיד לימוד התורה בישראל ניצב בפרשת דרכים. האתגרים של קיצוץ המימון הממשלתי והמתחים בין המגזרים השאירו ללא ספק את חותמם, אך הם גם הציתו שיחה על החוסן והיכולת של עולם התורה להתאים את עצמו. המסלול העתידי צפוי להיות מעוצב על ידי מאמצים משותפים של תומכי מוסדות תורה, למצוא נתיבים בני קיימא ללימוד תורה כאשר ישאו בעול שלא יפול על כתפיהם של ראשי הישיבות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!