נתפסו בגבולות עם מאות אלפי שקלים: האזרחים שנתפסו ונקנסו בסכומי עתק

רשות המסים מפרסמת את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם בשנת 2022. הפרסום מכיל מאות החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על יותר מ- 2 מיליון ₪. 26% מההפרות בוצעו בנמל התעופה בן גוריון, 45% במעבר נהר הירדן, ו- 23% במעבר בגין. 

על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50,000 ₪ במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 ₪ במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור. 

בין ההחלטות המרכזיות שפורסמו:

עיצום כספי משמעותי בקובץ על סך 165,000 ₪ הוטל על עז אלדין בדראן, לשעבר יועץ פרלמנטרי של מפלגת בל"ד, לאחר שנכנס לישראל דרך מעבר הגבול "נהר הירדן" עם כ-111,747 ₪. בתחילה, עוכב בדראן על ידי בודק המכס לאחר שנכנס יחד עם אשתו לישראל כשברשותו כ-32,843 ₪, וכשנשאלו אם יש להם על מה להצהיר ענו בשלילה. בזמן הבדיקה, נבדקו גם גיסו וגיסתו של המפר, שחזרו עימם לארץ וברשותם נתפסו כ-78,904 ₪, ועלה חשד כי מדובר בסכום כולל השייך לבדראן בשווי 111,747 ₪. בחקירתו מסר בדראן כי נסע לקטאר על מנת לבקר חברים, וביניהם עזמי בשארה, אך לא קיבל ממנו כספים וכל הכספים שנמצאו אצלו שייכים לו. בהמשך החקירה בחר לשנות את גרסתו מספר פעמים עד שטען כי הכספים מקורם ממר עזמי בשארה, אשר נתן לו אותם במתנה על מנת לסייע לו במצב כלכלי קשה אליו נקלע. מהחומרים שהועלו בפני הוועדה עולה כי מדובר על נסיבות חמורות במיוחד. מהעדויות עולה כי בדראן ביקש מגיסו להגיע לירדן, ללילה אחד, במטרה להעביר לו חלק מהכספים על מנת שלא לעבור על סף הדיווח, אשר עמד לדעתו, כאמור על כ-80,000 ש"ח. עוד עולה בבירור כי המפר הכיר היטב את הוראות החוק, ועל מנת להתחמק מחובת הדיווח נערך מראש, ונעזר בקרובי משפחתו על מנת להכניס את הכספים לישראל ללא דיווח. בנוסף, גם המפר וגם וקרובי משפחתו שנחקרו בחרו תחילה שלא לשתף פעולה עם בודקי המכס, וטענו כי אין ברשותם כספים חבי דיווח, והאמת התבררה רק במעמד החקירה. בנוסף, שינה המפר את גרסתו בחקירתו מספר פעמים ולא אמר מלכתחילה מה מקור הכספים. במסגרת הדיון בוועדה התבקש המפר לכאורה להמציא לוועדה מסמכים על אף שניתנה לו אפשרות, המפר בחר שלא להציג בפני הוועדה אסמכתא כלשהי לגבי מקור הכספים. לאור נסיבות ההפרה החמורות הכוללות פיצול מכוון ומתוכנן של הכספים במטרה להימנע מחובת הדיווח ושינוי גרסתו של בדראן בנוגע למקור הכספים הטילה הוועדה על המפר עיצום כספי בסכום של 165,000 ש"ח. החלטה 31//22.

העיצום הכספי הגבוה ביותר בקובץ בסכום של 850,000 ₪ הוטל על דוד עזרא, שיצא מישראל דרך נמל התעופה "בן-גוריון" כשברשותו כספים בסך 1,722,451 ₪ מבלי להצהיר עליהם. עזרא, יושב הראש של חברת נטו בע"מ, היה בדרכו לקורפו, יוון, כאשר במזוודה אותה הפקיד לצורך העלאתה לבטן המטוס נמצאו ערימות של שטרות בשווי כולל של 475,695 אירו. בחקירתו מסר כי רכש בית באי קורפו בסכום של כ-2.8 מיליון אירו וכי מטרת הכספים היא לשלם את התשלום האחרון לקבלנים ונותני השירותים ששיפצו את הנכס. עוד מסר כי לצורך רכישת הבית העביר את הכסף בהעברות בנקאיות, וכשנשאל מדוע לא העביר גם את יתרת התשלום בהעברה בנקאית לאותם אנשי מקצוע, השיב כי קיווה לקבל הנחה בגין התשלום במזומן. הוועדה ראתה בחומרה את כוונתו לשלם במזומן כדי לקבל הנחה, כאשר על פניו נראה כי מדובר בתשלום שלא יוצהר, כולו או חלקו, לרשויות המס ביוון. מחקירתו עולה כי מדובר בכספים שנמשכו מחשבונות בנק פרטיים שלו, וכי מקורם, בין היתר, בכספים שחולקו כדיבידנד מהחברה בסכומים גבוהים. לטענתו של עזרא, הוא לא דיווח על הכספים בטעות ולא היה מודע לאופן הדיווח ביציאה מנתב"ג. לאור היקפה הכספי הגבוה של ההפרה, העובדה שהמפר לא הציג אסמכתאות לעניין מקור הכסף, והעובדה שהמפר הוא איש עסקים, המרבה לטוס לחו"ל, אשר ידע על חובת הדיווח ועם זאת בחר שלא לברר כיצד לדווח על הכספים, ולאור העובדה שהוא בחר לשלוח כספים בסכום כל כך גבוה במזוודה ולא לשאת אותם עמו, מעשה שעל פניו מעורר חשש להסתרה, החליטה הוועדה להטיל על המפר עיצום כספי בסך של 850,000 ₪. החלטה 93/22.

עיצום כספי משמעותי נוסף בסכום של 500,000 ₪ הוטל על ג'רמי אלוש. במסגרת חקירה פלילית גלובלית שהתנהלה באוסטריה, צרפת וגרמניה, נחקר אלוש במשטרה בחשד לעבירות הונאה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים, השמטת הכנסות, הלבנת הון ועוד. כחלק מהחקירה נערך חיפוש בביתו ונתפסו כספים בשווי של כ-1.7 מיליון ₪ בכספת בביתו ובכספת בנקאית על שמו. אלוש, שעלה לארץ מצרפת ב-2015 ומאז ועד 2019 לא עבד בעבודה כלשהי בישראל, טען כי מקור הכספים הוא מהכנסות שונות שהיו לו בצרפת, בין היתר מכירת חברות ומספר כלי רכב בצרפת, דמי שכירות מנכס שהוא משכיר בצרפת, חובות שהוחזרו לו על ידי חייבים בצרפת. לטענתו הכספים הוכנסו עבורו מצרפת לישראל במזומן על ידי קרובי משפחה וחברים, ב-60-40 ביקורים, כאשר בכל אחד מהם הועבר סך של 5,000 אירו, וסך הכל 300,000 אירו. אלוש סירב למסור את פרטיהם של הגורמים שהכניסו עבורו את הכספים, הן לחוקרי המשטרה והן לחברי הוועדה. בנוסף, על אף שקיבל מספר הזדמנויות להציג אסמכתאות אשר מעידות על כך שהכספים התקבלו לשיעורין, בסכומים קטנים, בסמוך לנסיעותיהם של חבריו וקרובי משפחתו לישראל, לא התקבלה כל אסמכתא שיכולה לאשר גרסה זו. לאור העובדה שמדובר בהפרת דיווח חמורה, בסכום גבוה, המבוססת על תכנון שמטרתו לבצע הבניה של הכסף ולהכניסו לישראל ללא דיווח, ולאור העובדה שהמפר לא המציא אסמכתאות לעניין מקור הכספים ולעניין זהות הגורמים שהכניסו עבורו את הכספים לישראל ואי קבלת גרסתו לעניין מקורם החוקי של הכספים, הטילה הוועדה עיצום כספי בגובה של 500,000 ש"ח בלבד. החלטה 65/22.

ככלל, כנגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!