הלכה שבועית: כשרות סיגריות תרופות ומשחות לפסח

נושאי השיעור

משחות, תרופות וסבונים הכשרם לפסח • האם סיכה כשתיה • טעם פגום היתרו לכתחילה או בדיעבד • הגעלת כלים כדי שיבלע טעם פגום מעיקרו • חמץ שנפסל מאכילת כלב • תרופות לבליעה • כוסות חד פעמי עם עמילן • אודם לאשה בפסח • דיו המבושל בשכר שעורים • דעת האדם לאכילה קובעת שם אוכל • משחת ידיים • משחת נעליים • משחת שיניים • סיגריות בפסח • סיגריה אלקטרונית • טבק לנרגילה בפסח • כדורי מציצה מתוקים

כשרויות בפסח

היום נדבר על כשרויות במוצרים שונים שאינם מיועדים לאכילה כמו משחות, תרופות, סבונים וכדו' מתי צריך הכשר ומתי לא צריך הכשר.

הכשר בכל השנה

יש מחלוקת ראשונים בכל השנה כולה האם צריך הכשר במוצרים כמו משחות ובשמים שאדם מורח על גופו, דהרי ישנם מוצרים שיש בהם חשש שמא ערבו בהם חלב או שומן חזיר או שקצים ורמשים, האם צריך להם הכשר, או שנאמר דמכיון שהם אינם מיועדים לאכילה, אלא רק מניחם על גופו, אולי לא צריך בהם הכשר כלל.

סיכה כשתיה

הבית יוסף (ביו''ד סימן קיז) כותב בשם האורחות חיים דכל משחות אלו שאדם לוקחם למריחה ולא לאכילה צריך בהם הכשר ואע''פ שאינו אוכלם, וסמכוהו על הפסוק ''ותבוא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו'', דכביכול יש קשר בין סיכה לשתיה, וכן לומדים ביום הכיפורים דסיכה כשתיה, ולכן המשנה בשבת (פו.) אומרת דסיכה כשתיה, וגבי יוה''כ (עג:) אמרו דחלק מהעינויים של יום כיפור זה סיכה שאסורה כמו שתיה, דהשוו עינוי שתיה לסיכה, וכיון שהשוו סיכה לשתיה גבי עינוי ביום הכיפורים ,אף גבי הכשר נשווה סיכה לשתיה, דמה שתיה בעינן הכשר, אף סיכה בעינן הכשר. וכן פסקו האיסור והיתר (כלל לט) והסמ''ג.

סיכה לאו כשתיה

אמנם תוס' ביומא (עז.) סברו דלא הכוונה שסיכה ממש אסורה כשתיה, דאף שסיכה אסורה ביום כיפור, אבל אין הכוונה שעשו ממש סיכה כשתיה, דודאי מי שעבר על האיסור וסך גופו ביוה''כ, אינו דומה כמי ששתה ואכל ביום כיפור. והביא לכך תוס' ראיה, דהרי כתוב שמי שיש לו חטטין בראשו ביום הכיפורים מותר לו לסוך ראשו בשמן. ולכאורה אם סיכה אסורה כשתיה, נימא דרק לצורך פיקוח נפש נוכל להתיר סיכה כמו שהתרנו שתיה רק לצורך פיקוח נפש, והנה מוכח דמכך שהתרנו סיכה אף במקום שאינו פיקוח נפש, שדין סיכה אינו ממש כשתיה, אלא רק שאסרנו הנאת סיכה כהנאת שתיה, אבל לא שזה איסור ממש כשתיה.

דעת החיד''א כדעת תוס'

כן סבר החיד''א (הלכות יוה''כ מחב''ר סימן תרי''ד) שהביא תשובת הרשב''א ומדייק בדבריו שסיכה אינה כשתיה כדעת התוס'.

דעת ר''ת

דעה שלישית היא דעת ר''ת דסיכה היא ממש כשתיה, אלא דכל מה שאמרו סיכה כשתיה, זה דוקא בשמן, שהרי כתוב בפסוק ''ותבוא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו'' משמע שדוקא סיכת שמן היא כשתיה ממש, אבל סתם סיכה בדבר אחר אינה כשתיה כלל, אלא רק אסורה בהנאה ביום הכיפורים, אבל לא כאיסור שתיה.

דעת הפוסקים כדעת תוס'

הט''ז (יו''ד סו''ס קיז) והש''ך (סימן קנה סקי''ג) פסקו להלכה כדעת התוס' דכל איסור סיכה אינה ממש כשתיה אלא רק אסורה בהנאה כמו שאסורה השתיה, וכן מוכח בדברי הרמ''א (סימן שכו) שפסק דאסור לסוך בבורית עם חלב בשבת משום מוליד, ומשמע בדבריו דדוקא בשבת אסור לסוך משום מוליד, אבל בסתם יום חול מותר לסוך ואע''פ שמעורב בו חלב האסור, מוכח דלא סבר דסיכה כשתיה אלא סבר כדעת התוס'.

פסח אסור בהנאה

ואחר שראינו שיש מחלוקת האם סיכה כשתיה או אין סיכה כשתיה, ופסקו האחרונים כדעת התוס' דאין סיכה כשתיה. נבוא לדון מה הדין בפסח האם מותרת סיכה שאולי מעורב בה חמץ, דאולי פסח יותר חמור מכל השנה, דמה שכל השנה אינו צריך הכשר זה מכיון שפסקנו כדעת התוס שאין סיכה כשתיה וכיון שרק מורח על גופו ואינו אוכל המשחות לא צריך הכשר, אבל בפסח שהוא אסור בהנאה שהרי חמץ אסור בהנאה, א''כ כל סיכה היא הנאה וכל שמעורב בו חמץ יהיה אסור למורחו בפסח, דחמץ בפסח אסור בהנאה, וא''כ נאמר דכל המשחות למיניהם יתחייבו בהכשר מיוחד לפסח שמא מעורב בהם חמץ.

טעם פגום מותר בהנאה

אלא שיש כמה סיבות להתיר משחות אלו בפסח, ואף אם אין בהם הכשר. סיבה ראשונה מדין טעם פגום, שהרי כל המשחות שאנו דנים עליהם האם צריך להם הכשר מיוחד לפסח, מדובר במשחות שאנו חוששים רק שמא מעורב בהם איסור או חמץ, אבל ודאי אין אנו מורחים ממש את האיסור, וכיון שכל האיסור שאנו מורחים זה רק איסור המעורב, וכל אותו איסור טעמו פגום בודאי, ואינו ראוי למאכל אדם או כלב בפסח, א''כ אפילו בהנאה אינו אסור, שהרי כל האיסור בהנאה בפסח, שכתוב שחמץ בפסח אסור בהנאה, זה דוקא בהנאה בטעם לשבח אבל בטעם פגום מותר להנות ממנו בפסח. ולפי''ז לא צריך הכר בכל המשחות בפסח.

טעם פגום אסור לכתחילה

ואם נקשה, היאך נסמוך על היתר זה משום טעם פגום, והרי למדנו כבר שכל ההיתר בטעם פגום זה דוקא בדיעבד אבל לכתחילה אסרו רבנן טעם פגום, אטו טעם לשבח, ומדוע נסתמך על היתר שאינו לכתחילה.

פגום מעיקרו מותר

זה אינו, דכל מה שאמרו רבנן לאסור טעם לפגם, זה דוקא בטעם שהיה לשבח מעיקרו ולאחמ''כ נפגם, בזה אמרו חז''ל שיש לחשוש שאם נתיר לו להשתמש באיסור כשהוא פגום שמא יבוא וישתמש באיסור אף כשטעמו לשבח, אבל דבר שהוא פגום מעיקרו כמו אצלנו שאותם משחות מעורבות ופגומות במשחה עוד קודם הפסח, הוי ליה פגום מעיקרו ובזה לא גזרו רבנן, ולכן טעם פגום מעיקרו מותר לכתחילה.

ההיתר בהגעלת כלים

ולפי''ז ביארנו ג''כ בדין הגעלת כלים. שהרי יש שני אופנים להתיר הכלים בהגעלה, או שימתין 24 שעות ואף אם אין במים שישים כנגד הכלי, הכלי מותר בהגעלה. אופן שני, שישים במים שישים כנגד הכלי ואז אף תוך 24 שעות יכול להגעיל את הכלי. אלא שמכיון שא''א לחשב במדויק אם יש שישים כנגדו, לכן כל אדם מחכה 24 שעות ורק אז יגעיל הכלי, ואם לא חיכה, ישים חומר בתוך המים באופן שיפגום את המים ובכך כשמגעיל את הכלי, הכלי יפלוט את הטעם לשבח ואותו טעם מיד יפגם באותם המים, ומה שיבלע הכלי שוב יהיה טעם פגום ומותר.

מטרת ההגעלה שיבלע טעם פגום

הנה רואים כמו שאמרנו, שיש הבדל בין טעם פגום מעיקרו לבין טעם לשבח שנעשה פגום. שהרי אם אין הבדל ביניהם מדוע צריך האדם לעשות את כל ההגעלה כדי שיבלע טעם פגום, והרי גם אם יחכה 24 שעות ובלא הגעלה כלל, גם כך הטעם הבלוע שבכלי יהפך לטעם פגום, אלא ודאי דכל מטרת ההגעלה זה כדי שמה שיבלע שוב יהיה בליעת טעם פגום מעיקרו, ולכן מותר, אבל אם רק ימתין מעת לעת, הרי דרק בדיעבד מותר.

המאכל מותר והכלי להגעלה

וכן ראינו בדין בשר וחלב. אדם שבישל מאכל בשרי בכלי חלבי שאינו בן יומו, המאכל מותר ואילו הכלי צריך הגעלה. ולכאורה מדוע הכלי חייב בהגעלה ואילו המאכל מותר, מה השוני ביניהם. אלא כדביארנו, דהכלי הרי בלוע מחלב וכשבלע בשר הוא בלע טעם לשבח, ואילו המאכל הבשרי שבלע את החלב שבכלי, הוא בלע רק טעם פגום שהיה בכלי שהרי עבר 24 שעות, וטעם פגום מעיקרו מותר לכתחילה, ולכן הכלי צריך הגעלה ואילו המאכל מותר, וכבר רמזו לזה התוס' (ע''ז עו. ד''ה מכאן ואילך).

כל המשחות טעמם פגום

ולפי''ז פשוט דה''ה אצלנו גבי תרופות ומשחות בפסח, דכיון שכל המשחות בפסח הם מעורבות כבר לפני פסח וטעמם פגום ואינו ראוי לאכילה, וטעם פגום מעיקרו בפסח מותר, א''כ כל המשחות כולם הם בטעם פגום מעיקרם ולא צריך בהם הכשר מיוחד לפסח.

חרכו קודם זמנו

עוד טעם יש להתיר המשחות והתרופות בפסח, מדין חמץ שחרכו קודם הפסח. שהרי נחלקו הראשונים (פסחים כא:) מה הדין באדם שלקח חמץ קודם הפסח ושרף אותו עד כדי שאינו ראוי לאכילה, ובהגיע חג הפסח הוא רוצה לאוכלו. דעת הר''ן דהוא מותר באכילה, דכיון ששרף אותו שם אפר עליו ואין שמו חמץ. ואילו הרא''ש פסק שאסור לאכול מאכל זה בפסח, ואע''פ שחרכו כבר קודם הפסח בכל אופן אסור, דכיון שרוצה לאוכלו בפסח אחשביה לאכילה ע''י דעתו, וממילא חוזר עליו מיד שם אוכל ולכן אסור.

מותר לקיימו בפסח

השו''ע פוסק (סימן תמב ס''ב) חמץ שנפסל מאכילת כלב מותר לקיימו בפסח אבל לאוכלו אסור כדעת הרא''ש. ובסעיף ד' פוסק השו''ע, דבר שהתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם כלל, או שאינו מאכל כל אדם, אע''פ שמותר לקיימו בפסח, אסור לאוכלו. 

מותר בהנאה

השו''ע פוסק שם להלכה (סעיף כד) דכל שמותר לקיימו מותר להנות ממנו. וכיון שנפגם קודם הפסח ואז מותר לקיימו, ממילא מותר לקיימו וגם להנות ממנו, דחמץ בפסח האיסור בהנאה הוא רק חמץ שאסור באכילה. 

כל המשחות מותרות בהנאה

ולפי''ז בנדון שלנו גבי משחות שיש בהם תערובת קודם הפסח, ועל ידי עירוב המשחות עם כל התכשירים החמץ נפסל מאכילה, דינו כדין חרכו קודם זמנו שאין שמו אוכל, ולכן אף אם מעורב בו חמץ מותר לכתחילה להנות ממנו, דאין איסור הנאה על דבר שאין עליו שם חמץ. ולכן כל המשחות שפסלם מאכילה קודם הפסח אינם צריכים הכשר מיוחד לפסח.

המשחות הכשרות

ובאמת גם מה שאנו רואים היום משחות ותכשירים מיוחדים שיש עליהם חותמת מאושר לפסח, זה אינו בגלל שעשו להם קו יצור שונה משאר ימות השנה, אלא שהם סומכים גם על אותם היתרים של טעם פגום ושל חרכו קודם זמנו שמותר להנות מהם בפסח, ולכן הם מתירים.

תרופות לבליעה

תרופות שהם לבליעה הם מרות מאוד שאי אפשר לאוכלם, וכיון שהכינו אותם קודם הפסח הרי דבר שנפגם קודם הפסח מותר בהנאה בפסח ובליעה נחשבת להנאה ולא לאכילה ולכן תרופות אלו מותרות.

תרופות מרות

וכן כל התרופות שהם מרות מאוד ואי אפשר לאוכלם אלא רק לבלוע אותם, הוי חרכו קודם זמנו, וכל דבר שאינו ראוי לאכילה מותר בהנאה בפסח, כמו שביארנו שרק חמץ בפסח אסור בהנאה, אבל דבר שאינו אוכל, אין עליו שם חמץ וממילא מותר בהנאה. ואין צריך בתרופות אלו הכשר לפסח. אולם תרופות שיש בהם מתיקות או שעומדות למציצה וטעמם טוב, צריך להם הכשר כי יש עמילן במתיקות זאת ולכן צריך להם הכשר לפסח.

כוסות חד פעמי

גבי כוסות קרטון וכוסות חד פעמי, אמרו לי שיש הבדל בין כוסות של פסח לבין כוסות של שאר ימות השנה. ובא רב אחד לאיזה מקום והראה לכולם שיש הבדל בין הכוסות הכשרות לבין הכוסות שאינן כשרות, הוא הכניס חומר מיוחד לתוך הכוס והראה להם שבכוס של שאר ימות השנה המים הופכים לצהובים, ואילו בכוס של פסח המים נשארים לבנים. וכל זה בשביל להוכיח שיש בכוסות עמילן כל ימות השנה והוא חמץ, ולכן סבר שצריך בכוסות חד פעמי הכשר מיוחד לפסח.

עמילן אינו ראוי לכלב

אלא שצריך לדעת שאותו עמילן הזה שיצרו אותו קודם הפסח הוא אינו ראוי לאכילת הכלב, שהרי עמילן זה חומר מסוים מעורב עם שאר חומרים, זה לא חיטה סתם. וכיון ששם באותם כלים קודם הפסח את העמילן שהוא פגום מעיקרו מה חשש יש כאן, אלא שנאמר שכאן החשש הוא לא הנאה אלא אכילה ממש, שהרי אותו עמילן יתערב עם המשקה שבכוס ונמצא שותה חמץ ממש בפסח, ואיך נתיר אכילת תערובת חמץ בפסח.

משחות באזור הפה

כן ה''ה לפי זה לכאורה שצריך לחשוש מכל המשחות שנמצאות בפה, שהרי יש חשש שמא על ידי מאכלים שמכניס לפיו יכנס ג''כ חלק מהמשחה שמעורב בה חמץ וממילא אוכל חמץ ממש בפסח ואיך נתיר משחות אלו בלא הכשר בפסח.

אודם לאשה

וכן אותו הדבר לכאורה גבי אודם שאשה שמה בשפתיה בפסח, ולאחמ''כ היא רוצה לאכול ויש לנו לחשוש שמא יכנס מאותו אודם לפיה על ידי המאכל שאוכלת ונמצא שאוכלת ממש חמץ בפסח וא''כ אולי נאמר שכל אודם של אשה צריך הכשר בפסח.

קולמוס מותר לפסח

אלא שנראה לבאר על פי תשובת תרומת הדשן (סימן קכט) שכל אלו מותרים אף בלא הכשר לפסח. בתרומת הדשן דן האם מותר לכתוב בדיו המבושל בשכר שעורים בחול המועד פסח. ולכאורה מה בעיה נאמר פשוט אם זה צורך המועד מותר לכתוב בחול המועד ואם אין זה צורך המועד ואינו דבר האבד יהיה אסור לכתוב בו בחול המועד, ומה הנדון קשור לפסח דוקא. אלא שכל הנדון שלו זה מכיון שרגילות היה פעם להכניס הקולמוס לתוך הפה תוך כדי הכתיבה בזמן שחושב בלימוד, כמו שהיו רואים פעם את העפרונות שהיו עם סימני נשיכות, זה מכיון שאנשים היו חושבים ותוך כדי הכתיבה היו חושבים ומכניסים העפרון לפה, וע''ז שאל בתרומת הדשן האם מותר לכתוב בקולמוס זה בפסח.

האיסור אם דעתו לאכילה

והשיב בתרומת הדשן (סימן קכט) שמותר לכתוב בקולמוס זה בפסח. דכל האיסור הוא דוקא אם דעתו לאכול, אבל במקום שאין דעתו כלל לאכול אין לאסור. דהרי כל דין אחשביה לאכילה זה על פי דעת האדם ואם אין דעתו בכך אין אחשביה ומותר.

פסק השו''ע

וכך פסק השו''ע בסימן תמב שדיו המבושל בשכר שעורים מותר לכתוב בו בפסח, דאיסור אכילה לא שייך בו ומדין הנאה הוא מותר כיון שחרכו קודם זמנו ומותר בהנאה בפסח.

דעת האדם תקבע

ולפי''ז נאמר שפשוט דהוא הדין בכל דבר שאין עליו שם אוכל, אם אין בדעתו לאוכלו אין איסור בו בפסח אף אם מכניסו לפה, ולכן אודם של אשה מותר ללא הכשר שהרי גם אם יכנס לפיה קצת מן האודם הרי ודאי דאין דעתה לאכול ממנו וממילא לא שייך כאן אחשביה לאכילה, ומה שנשאר לחשוש מדין הנאה שאמרנו וכיון שחרכו קודם הפסח מותר בהנאה.

משחות שעל ידו

וכן הדין באדם שמרח על ידיו משחה וכשמחזיק מאכל בידו נמרח קצת מן המשחה שעל ידו על המאכל, וכשאוכל את המאכל נמצא שאוכל קצת מן המשחה, אלא שמכיון שאין לאדם שום כוונה לאכול משחה עם המאכל, אין אחשביה לאכילה ולכן כל אלו אינם צריכים הכשר לפסח.

משחת שיניים

וכן הוא הדין גבי משחת שיניים שאדם שם בפיו משחה ויש לה טעם מנטה, ודאי שאין דעת האדם לאכול מן המשחה כלל, ומה שבולע קצת זה על כורחו ולא יחשב לאחשביה לאכילה ואין איסור.

כוסות עם עמילן מותרות

וכן ה''ה גבי כוסות וצלחות חד פעמי, דאע''פ שיש שם עמילן וזה תערובת חמץ, בכל אופן מותר לאכול ולשתות מכלים אלו גם ללא הכשר, שהרי אין בדעת אף אדם לאכול מהעמילן כשהוא שותה או אוכל בכלים אלו, וממילא אין אחשביה לאכילה, ואין צורך בהכשר מיוחד לפסח.

טיטולים ואקונומיקה לפסח

יש אחד בעל מכולת סיפר לי שנכנס אדם וביקש טיטולים כשר לפסח, והיום גם על אקונומיקה כותבים כשר לפסח, אבל אינני יודע מי אשם, האם אנחנו או הבד''ץ, כי יכול להיות שהרבה ביקשו מוצרים כאלו כשרים אז הבד''ץ התחיל לרשום על כולם ולכן נוצר הבלבול.

משחת נעליים

ולפי מה שראינו הוא הדין שאר משחות וכן משחת נעליים וכל דבר שחרכו קודם הפסח, אין צריך הכשר מיוחד לפסח.

ביצים ללא חותמת

לפני זמן היה ידוע שבפסח אין ביצים עם חותמת, כי חששו שמא יבשל את הביצה ואז החותמת תתערב עם המאכל, ושמא בחותמת יש תערובת חמץ וממילא הביצה כולה מעורבת בחמץ, שהרי אנו פוסקים כדברי הרשב''א שקליפת הביצה אינה אטומה אלא חודרת, וא''כ אותה ביצה התערבה עם תערובת חמץ. ולכן בפסח לא היו שמים חותמת על הביצים. בשנים האחרונות החזירו את החותמת לביצים גם בפסח, בטענה ששמים חותמת כשרה לפסח.

אין איסור בחותמת כלל

אלא שלפי מה שביארנו פשוט דאין טעם בחותמת כשרה לפסח, שהרי החותמת אינה ראויה למאכל אדם או כלב, וא''כ הוי חרכו קודם זמנו ומותר בהנאה ומה שהאדם אוכל תערובת שיש בחותמת שנכנס בביצה, וכי דעתו על אכילה זו, ודאי שלא, וא''כ אין אחשביה לאכילה ומותר.

צד מינות נזרקה בו

וכבר הבאנו את דברי הש''ך ביו''ד (סימן פט) שהביא בשם המהרש''ל שאדם שעושה חומרות ללא צד איסור, אלא עושה חומרות משלו, חיישינן שמא צד מינות נזרקה בו, דבשלמא דבר שיש בו מחלוקת הפוסקים אבל סתם דבר ללא חשש אין מקום להחמיר.

כדור מציצה מתוק

פעם התקשר אלי אדם וסיפר לי ששאל רב על כדור מציצה מתוק האם הוא יכול לקחת אותו בפסח, אותו רב אמר לו תקח ואל תחשוב להנות ממנו. אמרתי לו שזה אסור גמור, דהרי כל מה שאמרנו שזה תלוי בדעת האדם ורק אם בדעתו לאכול זה יקרא אחשביה, זה דוקא בדבר שאין עליו שם אוכל, אבל דבר ששם אוכל עליו שהרי הוא מתוק ומוצצים אותו כסוכריה, שם אוכל עליו ואין צריך את דעת האדם להחשיבו למאכל, ולכן ודאי שאסור לקחת תרופות אלו בפסח ללא הכשר.

סיגריות בפסח

בדין הסיגריות בפסח, אין צורך כלל בהכשר עליהם. אלא שלפני כמה שנים יצא בד''ץ מסוים והוציא הכשר על הסיגריות,  בטענה שהרי בסיגריות יש שני בעיות בפסח. א. הדבק שנמצא על הפילטר שעשוי מתערובת חמץ. ב. הטבק עצמו יש לו טעמים מסוימים והוא מעורב בחמץ והאדם מעוניין בטעמים אלו.

הדבק שעל הפילטר

תחילה בעניין הדבק של הפיטר, נכון שמעורב בו חמץ, אבל ודאי שהוא אינו ראוי לאכילה כלל וכל שחרכו קודם זמנו מותר בהנאה. ומה שמכניס לפה דרך אגב ואולי יכנס לפיו תערובת חמץ, אין חשש, שהרי אין עליו שם אוכל ואין בדעתו לאוכלו, ומותר. 

הטעם בטבק

ובענין הטבק, אע''פ שיש לו טעם, אבל כיון שעירבו עם הטבק קודם הפסח וכבר לא ראוי לאכילה הרי דינו כחרכו קודם זמנו מותר בהנאה, ועל עישון אין שם אכילה אלא שם הנאה, וכאן הנאה מותרת. וא''כ אין שום צורך בהכשר על סיגריות בפסח.

עושים חומרות

שאלתי את הבד''ץ לפני כמה שנים מדוע עשיתם הכשר לפסח, והרי הטבק והדבק אינם ראוים לאכילה כלל וחרכו קודם זמנו מותר. אמרו לי זה חומרה שעשינו, אמרתי להם זה לא חומרה זה בלבול לציבור, עכשיו אנשים חוששים מלקנות מוצרים שאין חשש בהם ולא צריך להם הכשר לפסח.

נרגילה וסיגריה אלקטרונית

גבי נרגילה הבנתי ממה שביררתי ששואפים את העשן (ולא את האדים) ואם זה נכון כך לא צריך הכשר על הטבק של הנרגילה לפסח. גבי סיגריה אלקטרונית שם שואפים את האדים ולפעמים אף התמצית נכנסת לפה שם ודאי צריך הכשר לפסח.  

להורדת העלונים 'הלכה שבועית' לחצו >>

להצטרפות לקבלת העלונים במייל מידי שבוע שלחו הודעה ל[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!