חיילים אמריקאים עם סיוטים, התקפי פאניקה, דיכאון והזיות

כשחאבייר אורטיז חזר הביתה ממשימה סודית בסוריה, הופיעה לו רוח רפאים של ילדה מתה במטבחו. היא הייתה חיוורת ומכוסה באבק סיד, כאילו נפגעה מפיצוץ, ועיניה בהו בו במבט כהה וכבד.

החייל בן ה-21 היה חלק מצוות שנלחם נגד המדינה האסלאמית, והוא ידע שיחידתו הרגה מאות לוחמי אויב. רוח הרפאים, הוא היה בטוח, הייתה הנקמה שלהם.

צמרמורת עברה בו. הוא נסוג לחדר אחר בדירתו ליד מחנה פנדלטון בקליפורניה והדליק את האורות, בטוח שהוא מדמיין דברים. היא עדיין הייתה שם.

כמה ימים לאחר מכן, במבנה לא רחוק משם, חייל מארינס בן 22 בשם אוסטין פאוול הלם על דלת שכנו בדמעות וגמגם: "יש משהו בחדר שלי! אני שומע משהו בחדר שלי".

חקירה של ה"ניו יורק טיימס" מ-2023 שפורסמה הלילה שוב, מצאה שרבים מהחיילים שנשלחו להילחם במחבלי המדינה האסלאמית ב-2016 וב-2017 חזרו לארצות הברית כשהם עם סיוטים, התקפי פאניקה, דיכאון, ובמקרים אחרים עם הזיות. חיילים שהיו מהטובים פעם הפכו לבלתי צפויים ומוזרים. חלקם הפכו חסרי בית. הדיווח פורסם שוב על רקע הלחימה של ישראל ברצועת עזה.

ארה"ב קיבלה החלטה אסטרטגית להימנע מלשלוח מספר גדול של חיילים להילחם במדינה האיסלאמית קרקעית, ובמקום זאת הסתמכה על תקיפות אוויריות עם סוללות ארטילריה כדי להשמיד את דאעש. האסטרטגיה עבדה: עמדות המדינה האסלאמית הושמדו, וכמעט לא נהרגו חיילים אמריקאים.

אך יותר ממחצית מהחיילים בסוללות ארטילריה נותרו עם פציעות מוח טראומטיות, על פי דו"ח שהוכן עבור מטה חיל הנחתים. הלחימה בסוריה גילתה כי ירי של מספר רב של פגזים, יום אחר יום, עלול להרוס חיילים נפשית "מהר יותר ממה שניתן לאמן מחליפים להחליפם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!