נאום מצמרר של האב השכול: "אני אשלח את ילדי שוב להציל חטופים"

מטה משפחות החטופים קיים הערב (ראשון) עצרת ענק בירושלים בקריאה להחזרת החטופים. חגי לובר, אביו של אלישע יהונתן לובר הי"ד, שנפל בקרב בעזה לפני כארבעה חודשים נאם בעצרת בקריאה לאחדות.

"אנשים אהובים, שיוצאים בליל חורף קר ירושלמי, מתוך ערבות הדדית - אני אוהב אתכם. משפחות אהובות, אחים ואחיות לכאב, אחים ואחיות להעדר, אחים ואחיות לגעגוע. לפני 3 חודשים 13 יום ועשר שעות דפקו אצלנו בדלת. ישבנו אשתי ואני לפני כן, ופתאום אישתי צועקת לי ״יש חייל בדלת״. ניגשתי אל הדלת פתחתי אותה, היו שם שלושה קצינים, שאלתי אותם ׳מי מהארבעה?׳ היו לי ארבעה לוחמים בעזה באותו רגע. הם אמרו לי ׳זה יהונתן׳, והעולם שלנו, קהל אהוב, העולם שלנו נעצר".

יהונתן לובר הי"דצילום: באדיבות המצלם

האב סיפר לקהל הגדול: "יהונתן נהרג לאחר שהוא סרק שלושה בתים בחאן יונס, למשימה הקדושה של למצוא סימן, או הלוואי-הלוואי, את אחיינו אהובנו החטופים. נפתחה עליהם אש, הוא נגביסט, רץ קדימה, נפגע ונהרג. לפני חודשיים ושבוע נולד לו בן. יהונתן לא יזכה לחבק את בנו. אבל הוא נתן לו שם – אמציה, על שם האומץ של הלוחמים בקרב. הוא נתן לו שם אמציה על של האומץ האזרחי בתקופה כל כך מורכבת".

חגי המשיך: "לא קל לאנשים לומר את מה שהם חושבים ואני אומר לכם, המשפחות היקרות של החטופים משמיעות קול צלול וברור, מחבק ערבות הדדית - הן דורשות ערבות הדדית! אלו אחים שלנו! הרבה אנשים אמרו לי תודה ליהונתן, ואחת אמרה לי ביטוי נפלא – תודה על יהונתן. ואני אומר לכם משפחות יקרות - תודה עליכם, תודה שאתן משמיעות את הקול המופלא הזה. ערבות הדדית ומה היא ערבות אם לא מאות אלפי אנשים חיילים שמוכנים להיכנס במקום החטופים? שמוכנים להסתכן בשביל החטופים".

הק' יהונתן לובר הי"דצילום: באדיבות המשפחה | עיבוד: בחדרי חרדים

בקול מצמרר אמר: "אני אומר לכם כאן - יש לי שלושה בנים אם יהיה סיכוי קטן שמי מהם יכול להיכנס שוב לעזה ולהציל את אחינו-אהובינו, שאנחנו מתגעגעים אליהם ואוהבים אותם או להציל גופה ולהביאה לקבר ישראל. אני אומר לכם כאב שכול אני אשלח אותם! זוהי ערבות. זאת לא ערבות שבטית, זה לא ערבות מפלגתית, זאת ערבות הדדית כל אחד ואחד מהעם הזה".

"אני מציע לכם לכתוב (בגוגל) את השם של הבן שלי יהונתן לובר, תראו את התמונה שלו הוא לא דומה לאף אחד מהחטופים. יש לו פאות ענקיות, זקן, כיפה גדולה, הוא היה תושב יצהר. סביר מאוד שהיו לו חילוקי דעות עם מי מהחטופים. האם הוא חשב בכלל או עניין אותו, ואת החיילים שהיו שם, מה הדעות? האם הוא בעד או נגד? האם הוא כן או לא? אלו אחים שלנו יוצאים להציל אותם לא משנה איך אתה נראה. ואני בטוח, ואתם יודעים את זה. שאם זה היה הפוך והבן שלי היה נחטף, כל אחד מהחטופים שהיה יכול לסייע לו, היה מגיע ומסכן את עצמו כשם שיהונתן סיכן את נפשו. וזה הגדולה שלנו כעם, וזה הקול שאתם מהדהדים".

אלישע יהונתן לובר הי"ד / עזהצילום: באדיבות המצלם / פלאש 90

לסיום אמר: "ואני אומר לכם לדורות הבאים, גם כשאחינו-אהובינו החטופים יחזרו, והם יחזרו, הקול שלכם ישאר. השאירו את כיכר, את כיכר החטופים, ותקראו לה כיכר השבים, השאירו אותה כפי שהיא היום, כי היא עדות מפוארת לרוח הגדולה שאתם משפחות החטופים מנחילים לעם הזה. המורשת שלכם, של העם הזה, נכתבת עכשיו בדקות האלו, וכמו כל מורשת לדורות, דרוש לה גם זהירות מאוד גדולה. זהירות מה לומר או לא לומר, שחס ושלום לא נשאיר לדורות הבאים מורשת שיש בה גם דברים שראוי שלא יאמרו. אני אוהב אתכם, אני כואב איתכם, אני מתגעגע איתכם. אני רוצה לומר לכם תודה רבה בעזרת השם בקרוב, הלוואי שעכשיו, כל אחינו החטופים יהיו איתנו כאן".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!