חברי העמותה חשופים לתביעות אישיות והנפגעים לפיצויים

לפי סעיף 288 א לחוק החברות, אם חבר או מנכ"ל עמותה בדיוק כמו דירקטור או מנכ"ל בחברה, ידע או היה עליו לדעת כי העמותה נמצאת בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה, להורות כי חבר העמותה או מנכל"ה יישאו באחריות כלפי העמותה לנזקים שנגרמו לנושי העמותה בשל מחדלו. כך מסביר עו"ד שי שמש ממשרד כהן-שמש המתמחה בחדלות פירעון.

הדברים נאמרו על רקע יזם שיצא נגד עמותה חרדית והזמין דו"ח שקובע כי העמותה המפורסמת נמצאת בחדלות פירעון תוך דרישה מהם לפנות לבית משפט לצורך מינוי מנהל מיוחד שלמעשה ינהל בפועל את העמותה.

כדי להמנע מנשיאה באחריות אישית ברגע היוודע לחבר העמותה על מצבה הכלכלי הקשה של העמותה, קרי סך ההוצאות גבוה מסך ההכנסות, עליו לקבל סיוע מגורמים המתמחים בשיקום עמותות, לנהל משא ומתן עם נושי העמותה ולפתוח הליכי חדלות פירעון.

עמותה אינה רשאית לפטור דירקטור או מנכ"ל מאחריותו או לקבוע בתקנון העמותה כי עליה לפצות את חברי העמותה בשל הפרת חובתו. רק במקרה וחבר העמותה יצליח להוכיח כי הסתמך בתום לב על מידע ולפיו העמותה אינה נמצאת בחדלות פירעון יתכן והוא לא יישא באחריות.

עורך הדין שי שמשצילום: באדיבות המצלם

אם בית המשפט ימצא כי מי שהיה נושא משרה בעמותה היה שותף ביודעין לניהול העמותה במרמה בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי העמותה, רשאי בית המשפט לבקשת הנאמן או הממונה, לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לנזקים שנגרמו לעמותה כתוצאה מניהול העמותה במרמה. בנוסף ניתן יהיה לגזור עליו סנקציה, לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל עמותה לתקופה של עד 5 שנים.

בית המשפט יבחר בעו"ד כ"מנהל מיוחד" או ה"נאמן" מתוך רשימה של מנהלים מיוחדים. כאשר המנהל המיוחד או הנאמן יכנס לנעליו של מנכ"ל העמותה כמורשה חתימה, ינהל העמותה,  יתנהל מול הנושים ויחליט אם להגיש תביעות אישיות נגד חברים בעמותה.

במצב של חדלות פירעון או מינוי נאמן, למשל במקרה של עמותה חינוכית, הביטוח הלאומי אמור לפצות את צוות ההוראה בסכום של עד כ-100 אלף ש"ח עבור שכר ופיצויי פיטורין. באשר לתלמידים, אין להם כל הגנה משפטית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!