הלכה שבועית: מצות ללא תואר פת ברכתם מזונות בפסח

מצות ללא תואר פת ברכתם מזונות בפסח

נושאי השיעור

מהו תואר פת • פת בצורת סל או מגדל • חוסר תואר פת באטריות • תואר פת במלוואח או בבצק פילו • ברכת המופלטה • מצות ציטרין • מדוע ברכת המצה בפסח המוציא ובכל השנה מזונות • מאכל ללא תואר שקובע עליו סעודה • ביטולים במצות מכונה • ניקיון המכונות אינו במאה אחוז • מצה עשירה • עוגיות פפושדו וגטניו • ליבון בעינן עד שיצאו ניצוצות • הכשר מאפייה של עוגיות בוטנים וקוקוס • הכשרים המבוססים על המצאות • נייר אפיה אינו אטום • מצות לאפות עדיפות ממצות פיתות • שהייות במצות עבודת יד • נוסח הלשמה שחייבים לומר לפני העסק במצות • מהו שם מצה • בעיות במצות מריחה בתנור והפתרון

תואר פת במצות

שבוע שעבר ראינו קצת בדיני המצות, ראינו שאחד התנאים שצריך להיות בפת כדי לברך עליה המוציא זה שיהיה בה תואר פת, כמו כן הוא הדין בפסח צריך לדעת שאם אין תואר פת על המצה אי אפשר לברך עליה המוציא ואינו יוצא בה ידי חובתו בפסח.

מעשה תנור

עוד מהתנאים בפת כדי לברך עליה המוציא, צריך שיהיה מעשה תנור, וזה למדו חז''ל מהפסוק ''ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד'' דרק מעשה תנור חשיב פת, אבל אם לקח עיסה ובישלה, אינו שייך לשם לחם, ולכן אף אם אכל כמות גדולה מאותה עיסה מבושלת וקבע עליה סעודה אינו יכול לברך המוציא. וזה אחד מן התנאים, וכן בענין שפתחנו שזה תנאי נוסף בפת שצריך שיהיה תואר פת, ולכן פת או מצה שאין בה תואר פת אינו יכול לברך עליה המוציא אף אם קבע עליה סעודה ואכל ממנה הרבה, דמאכל שאין לו שם של לחם אינו שייך בברכת המוציא.

דומה לפת

כבר בשנה שעברה דיברנו באריכות מהו תואר פת, היום נחזור על עיקרי הדברים. כתוב שדבר שדומה לפת יכול לברך עליו המוציא, השאלה לאיזה פת נדמה את אותו לחם שיש לנו ספק בו, האם ללחם רגיל או לפיתה או לבאגט או לחלה, למי נדמה מהו פת, שלפיו נקבע מהו תואר פת.

פת בצורת סל

פעם הביא לי מישהו משלוח מנות, סל גדול ובתוכו מיני מתיקה, הוא אומר לי הסל הזה זה לא סל רגיל זה סל שכולו עשוי מלחם, לחם בצורת סל. לחם זה שהוא בצורת סל, ודאי הוא לחם לכל דבר ואין ספק שמברכים עליו המוציא, ולכאורה מדוע, והרי הוא אינו דומה ללחם הוא נראה סל.

פת בצורת מגדל

כבר כתב בספר חסד לאלפים (סימן קסח ס''ח) שאפילו עשה לחם בצורת מגדל, הוי לחם ויברך עליו המוציא, כיון שהצורה החיצונית אינה קובעת כלל לתואר הפת. ולפי''ז מהו התואר פת שצריך שיהיה בלחם כדי שתהיה ברכתו המוציא.

חלקקים מדובקים

היחיד שכתב לבאר בפירוש מהו תואר פת זה הישכיל עבדי, (ח''א בסימן י') שם כותב באריכות בענין תואר הפת, ובתוך דבריו מבאר, דהפת מגיעה מקמח שטחנו אותו ולאחר מכן מגבלים אותו עם מים ונהפך לעיסה, כשהוא עיסה הוא נהפך ונראה כאחד, אלא שלאחר האפיה אם נחתוך את הלחם באמצע נראה שכל הלחם ''הוא עסוי חלקיקים מדובקים'', וזהו תואר פת שיש בכל לחם. ולכן כל מאכל אפוי שנפרוס אותו ונראה אותו עשוי חלקיקים מדובקים יש בו תואר פת ושייך לברך עליו המוציא, (אם יהיה בו את כל התנאים הנוספים לברכת המוציא), אבל דבר שאם נפרוס אותו, נראה שאין בו חלקקים מדובקים אלא הוא נראה כגוש אחד בפנים, א''כ אין בו תואר פת ולא שייך לברך עליו המוציא.

אטריות כגבינה צהובה

לכן אם ניקח ביסקויט נחתוך אותו באמצע, נראה שהוא עשוי חלקקים מדובקים בתוכו וא''כ הוא שייך בתואר פת כמו בכל לחם לחמניה או פיתה. אולם אם ניקח אטריות או ספגטי ונחתוך אותם באמצע, נראה שהם אינם עשויים חלקיקים מדובקים אלא עשויים כולם גוש אחד כמו גבינה צהובה, ולכן בהם לא שייך ברכת המוציא כלל ואפילו יאכל כמות גדולה ואף יקבע עליהם סעודה, לא יברך עליהם המוציא.

מלאווח ובצק ופילו אינם תואר פת

לפי''ז מלאווח שהוא עשוי דפים דפים, וכן כל סוגי בצק פילו שהם עשויים כולם דפים דפים אין שייך בהם תואר פת כלל, ולכן אפילו יקבע עליהם סעודה ויאכל מהם שיעור אינו יגיע לעולם לברכת המוציא, דכלל הוא, כל שאינו בתואר פת לא חשיב לחם ובודאי שאינו יכול לברך המוציא לחם על דבר שאינו לחם.

ברכת המופלטה

על ברכת המופלטה שואלים בכל שנה במוצאי פסח מה ברכתו, הבעיה שראיתי שיש כאלו דקים מאוד שאין נראה בהם התואר פת, ויש כאלו שהם עבים יותר שכן נראה בהם התואר פת, ולכן על חלקם צריך לברך המוציא. ונראה שכשמו כן הוא, מופלטה על שם שהיא מופלאת, חלק עם תואר פת וחלק בלי תואר פת, ולכן יבדוק בכל אחד אם עשה עבה יכול להגיע לתואר פת ויתחייב בברכת המוציא.

מצות דק מן הדק

כלפי מה הדברים אמורים. יש מצות הנקראות מצות ציטרין יש עליהם השגחה טובה מאוד, הם מצות מיוחדות עושים אותם דק מן הדק, והם עולות הרבה כסף, אנשים אוהבים לקנות אותם מכיון שהם קלות מאוד לאכילה, אלא שהם ספק בברכת המוציא ויתכן שלא יוצא בהם ידי חובת לחם בליל הסדר.

אוכלים לחם בפסח

שהרי חייבים לאכול לחם בפסח, אלא שיש לחם שהחמיץ וזה הלחם שאנו אוכלים בכל השנה, ויש לחם שלא החמיץ הוא נקרא לחם מצה וזה נקרא לחם עוני, ולכן אנו מברכים על המצה, המוציא לחם מן הארץ. היום יש במכולת מוכרים מצות, כתוב עליהם מצות חמץ, וזה תרתי דסתרי שהרי מצה פירושה לחם שאינו החמיץ ואיך אפשר לומר מצה חמץ.

אינו יוצא בהם ידי חובה

וכיון שחובה על כולנו לאכול לחם שלא החמיץ בליל הסדר ולברך עליו המוציא לחם מן הארץ, נמצא שמי שקונה מצות שאין עליהם תואר פת אין שייך לברך עליהם המוציא לחם מן הארץ, ואינו יוצא ידי חובה מצה בליל הסדר.

פת שלנו בפסח

וכבר שאל מי ששאל מדוע אנו אוסרים מצות אלו הדקות מאוד בפסח, והרי יש כלל שכל דבר שדרך לקבוע עליו סעודה הוא נהפך לפת שלנו ומברכים עליו המוציא, וראיה הביא לי מהמצות, שהרי כל השנה אנו מברכים עליהם מזונות ואילו בפסח הופכת המצה לברכת המוציא, וטעמא מכיון שבפסח אנו הופכים את המצות לפת שלנו, ולכן מברכים עליה המוציא, וא''כ אף אם המצה דקה, נאמר דכיון שכל העולם קובע את המצה לפת שלנו נברך גם עליה המוציא.

לא לזרוק סיסמאות

וביארתי לו שאי אפשר לזרוק סיסמאות וכללים שאינם קשורים, צריך לדעת בכל דבר על מה נאמר אותו כלל ומדוע, ורק אז לנסות לראות אם אפשר לאומרו בשאר מקומות.

נכסס אכילתו מועטת

ונבאר, דהטעם שבכל השנה מברכים מזונות על המצה, מכיון שנפסק להלכה בשו''ע (בסימן קסח ס''ז) שכל דבר שהוא נכסס, או ממולא, או מעורב בו דבש, ברכתו מזונות, והטעם בדבר, דכיון שיש חסרון בכל אלו שאכילתם מועטת, שהרי האדם לא מסוגל לאכול הרבה מדבר מתוק או ממולא במתוק, או מדבר נכסס שאין נוח לאכול ממנו אלא מעט, ולא קבעו חז''ל ברכת המוציא רק בדבר שדרך לקבוע עליו סעודה אבל דבר שאכילתו מועטת אין בו ברכת המוציא ולכן ברכתו מזונות.

חסרון תואר פת אינו שייך כלל בהמוציא

אבל בפסח ברכת המצה משתנה להמוציא, ואע''פ שהיא נכססת, מכיון שכל חסרונה שברכתה מזונות בכל השנה זה מכיון שאכילתה מועטת ואין קובעים עליה סעודה, ממילא ברגע שהעולם הפך את המצה לפת שקובעים עליה סעודה, ממילא ברכתה תהיה המוציא. אבל לענינו, אדם שאוכל פת שאין לה תואר פת, והחסרון שאין לה שם של לחם, ולא שייך לברך 'המוציא לחם' על דבר שאין בו תואר לחם, א''כ מה שייך לומר שנברך המוציא מכיון שכל העולם קובע עליו סעודה, וכי אם העולם יקבע אכילתו על מאכל מבושל שייך לומר שברכתו המוציא, ודאי שלא, כי עיקר שם לחם זה שיהיה בתנור, וכן ה''ה דשם לחם זה גם שיהיה דבר שיש בו תואר פת, ולכן כל דבר שאין בו תואר פת אינו שייך בברכת המוציא ואף אם כל העולם יקבע על זה סעודתו, ולכן מצות הדקות שאין בהם תואר לחם ולא נראה לעין חלקיקים מדובקים מרוב דקותם אינם שייכים לתואר לחם.

מצות שאינם חבורה מעורב בהם חמץ

הנקיונות במצות מכונה

בענין כשרות המצות בפסח במצות מכונה, לא נאריך בדבר. אבל אני אומר לכם לא לקנות אלא מצות חבורה, מצות רגילות שאינם חבורה שייך בהם הרבה בעיות, והדבר העיקרי זה הניקיונות שבין ח''י רגעים לח''י רגעים שעוצרים את המסועים ועושים ניקיונות שאינם די הצורך, וכשמגיע הח''י הבא למסועים, בזמן שהמסועים עדיין עם שאריות בצק מהח''י הקודם ואותם שאריות שנחו כבר החמיצו, ומסתמכים על ביטולים לכתחילה.

עדיף מצות בלא עצירות

ונבאר את הדברים, ישנם שני סוגי מצות בפסח, יש מצות שהמכונות אינם מפסיקים לעבוד במשך שש שעות ברציפות, ויש מכונות שבכל ח''י רגעים עוצרים את המכונות ועושים ניקיונות, וזה הידור. אלא שאם לא מנקים את המכונות כמו שצריך, עדיף לקחת המצות שאין בהם עצירה כלל מאשר אלו שיש בהם עצירה.

מסתמכים על ביטולים

ונבאר, שהרי במכונות שעובדות ברצף ללא עצירה כלל, אותם פירורים שנדבקים בבצק החדש הם פירורים שלא נחו אפי' רגע וכבר פסק השו''ע (סימן תנט ס''ב) שבצק אפילו כל היום כולו אם מתעסק בו אינו יחמיץ לעולם. הבעיה מתחילה ברגע שעוצרים את המכונות כדי להדר בכל ח''י רגעים ולעשות ניקיונות ואז אותם פירורים שוהים על המכונות בלא תנועה ואז יכולים להחמיץ, ואותם פירורים נשארים בכל ההכשרים גם הטובים, אלא שהם מסתמכים לכתחילה על ביטולים, ולכן לא כדאי לקנות ממצות שאינם חבורה, אלא יקנו מצות ממצות חבורה שסומך עליהם שהניקיונות נעשו במאה אחוז.

תאכלנו בהיתר

ולא כדאי להסתמך על ביטולים לכתחילה, הנה הגמ' בביצה (ב.) אומרת ביצה שנולדה ביו''ט שאסורה באכילה אע''פ שהתערבה באלף ביצים מותרות, תאכלנה במוצאי יו''ט, ולכאורה מדוע שיחכה למוצאי החג והרי היא התערבה באלף ביצים ויש לה היתר ומדוע נאסור, ומבאר רש''י עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר, ואע''פ שיש היתר שהרי היא התבטלה, בכל אופן רואים ששמו איסור המעורב בהיתר ואם אין ברירה תאכל, אבל אם אפשר לחכות אל תאכל.

מצות מהודרות

ובכל אופן מי שרוצה לקנות מצות חבורה במחיר מוזל שיפנה לרבי יעקב לוי מנכ''ל המוסדות והוא יתן לו מצות מהודרות שאת הניקיונות בין ח''י לח''י עשו אברכים לשם שמים באופן שלא נשאר שום פירור על המכונות.

עוגיות פפושדו וגטניו – מצה עשירה

מצה עשירה

בענין מצה עשירה נחלקו השו''ע (סימן תסה ס''א) והרמ''א מה דין מצה עשירה. מצה עשירה זה בצק שנילוש עם מי פירות או עם יין, המיוחד במצה זו שאין אפשרות לבצק להחמיץ לעולם. בכל אופן סבר הרמ''א שנהגו לא לאכול ממצות אלו כיון שיש חשש שמא יגע בהם מים ואז יחמיץ מיד, ונמצא יותר גרוע ממצה רגילה. אמנם דעת השו''ע וכך נהגו הספרדים להתיר לאכול מצה עשירה בפסח.

מוצרים בד''ץ

השנה ביקרנו גם במפעל של פפושדו וגם במפעל של גטניו. ונבאר מה הדין בכל אחד. תחילה נפתח בכך שמבחינת המוצרים הכל כשר למהדרין ואין שום בעיה. אלא שהמפעל שבו עושים עוגיות כשרות לפסח הוא מפעל שכל השנה אופים בו עוגיות חמץ, ולכן נוצרות בעיות בהכשרם לפסח.

קמח לתות מעורב עם קמח שאינו לתות

הבעיה הראשונה זה הקמח שנכנס לתוך הצינורות, בכל השנה הקמח באותם צינורות הוא קמח לתות לבן, והקמח שאנו משתמשים בו בפסח הוא קמח שאינו לתות. ומכיון שבכל הצינורות שמובילים את הקמח למיכל ומהסילו למפעל הם מלאים בקמח לתות, ולנקות את הצינורות זה לא אפשרי כלל, בשביל זה הם נותנים בערך 30 קילו קמח שאינו לתות שיעבור בלחץ בצינורות ובכך על ידי זה הם משערים שיעבור כל הקמח שמשמשים בו כל השנה, ומכאן ואילך מתחילים לאפות העוגיות הכשרות לפסח. אלא שזה אינו במאה אחוז שאכן לא נשאר קמח ישן באותם צינורות, ויתכן מאוד שנשאר שם מהקמח, ואנו מסתמכים על ביטולים.

הרשת בלועה בחמץ

הבעיה השניה והיא העיקרית, שהעוגיות נאפות בתנור שאופים בו חמץ כל השנה והעוגיות של פסח יושבות בתנור על רשת ברזל שבה אפו עוגיות חמץ, וממילא הרשת בלועה בחמץ, לשם כך צריך ליבון גמור כדי להכשיר את הרשת שהרי כל שבלע ביבש חייב ליבון חמור.

עד שיצאו ניצוצות

אומרת הגמ' סוף מסכת ע''ז עד היכן מלבנו עד כדי שתשיר קליפתן, ובירושלמי אמרו עד כדי שיצאו ניצוצות, בטור בשם רביו יונה (סי' תסא) כותב שהיו מסיקים את התנור בכל פעם קודם האפיה עד כדי שהיו יוצאים ניצוצות, הבעיה שבימינו אין ניצוצות יוצאים ע''י אש וגם אין הכלי משיר קליפתו. ומנין לנו לחדש ולהכשיר שאם הכלי נהיה אדום ע''י חום גבוה סגי שישרוף בכך מה שבלע, והרי הגמ' אמרה עד שיצאו ניצוצות ומנין לנו להמציא עד שיאדים הכלי. שהרי כל מה שאמרה תורה ענין בליעה ופליטה בכלים זה עצמו חידוש התורה, וכן בחרס חידשה תורה שאין החרס פולט לעולם, ואין שייך להכשירו כלל, ואילו בברזל חידשה תורה שכן יש לו הכשר אלא שהוסיפה התורה על חידושה דאימתי הברזל יכול להיות מותר, רק באופן שיצאו ניצוצות, ומנין לנו לבוא ולהוסיף ולשנות מחידוש התורה ולומר שבימינו שאין יוצא ניצוצות סגי בכדי שיאדים הכלי. לכן נראה שליבון חמור לא קיים בימינו, וא''כ אותה הרשת בתנור שאופים בו כל השנה אינו שייך בליבון.

שיטה חדשה

דיברתי השבוע עם משגיח ממאפיה שבה אופים עוגיות בוטנים ושקדים, עוגיות קוקוס וכדו'. שאלתי את המשגיח האם העוגיות נאפות בחמץ שאופים בו כל השנה חמץ, והוא אמר שכן. שאלתי אותו אתם עושים ליבון קל, הוא אומר לי לא בדיוק ליבון קל, ומסביר שהם פיתחו שיטה חדשה, מפעילים את התנור במשך 12 שעות ברצף על חום גבוה מאוד, ותוך כדי שהרשת נוסעת עובר מישהו עם צינור אש וזורק על התנור כל הזמן, ועם כל זאת הם מניחים נייר אפיה על הרשת ועל הנייר מניחים את העוגיות של פסח.

המצאה על גבי המצאה

רבותי, כל זה המצאה, והרי אם ליבון מועיל, מנין לנו להמציא 12 שעות, די ברבע שעה, מקסימום חצי שעה כדי שהתנור יהיה חם מאוד, מה יוסיף 12 שעות, מחר יבוא מישהו ויאמר אני מחמיר עושה 13 שעות, מה יהיה. ועוד הם מוסיפים אש על התנור, וזה צחוק כי חום התנור כ''כ חם למה צריך את תוספת האש שהיא עדיין פחות חמה מחום התנור. ואם בכל אופן כל זה מועיל, למה אחרי זה לשים נייר אפיה על הרשת, אלא שהם מנסים כל דרך, בתקווה שאולי יעזור משהו ויכשיר את התנור אבל מה שאמרה תורה יועיל ומה שלא אמרה למה שיועיל.

נייר אפיה חודר

מלבד זאת צריך לדעת שנייר אפיה הוא אינו מועיל כלל, דבשלמא נייר כסף שהוא אטום ונחשב לחציצה, אבל נייר אפיה העין רואה שהוא חודר, וכי מי שיניח מאפה חלבי עם נייר אפיה בטוסט יכול להניח לאחמ''כ נייר אפיה עם מאפה בשרי, ודאי שלא, וא''כ מה יועיל להניח נייר אפיה.

אין להסתמך על ביטולים

מסקנת הדברים, אלו הבעיות שיש בעוגיות האלו, מי שמסתמך על ביטולים יכול לאכול מהעוגיות האלו, אבל לא כדאי להסתמך על ביטולים כמו שהבאנו לגבי המצות, ולכן אם אותם מפעלים יעשו תנור מיוחד לפסח שאין אופים בו כל השנה חמץ, יהיה אפשר להכשיר את אותם עוגיות בהכשר הבד''ץ.

פחות בעיות

במפעל גטניו שזה מפעל בעטרות שמיוצר ע''י אם החיטה, שם יש פחות בעיה כיון שבכל השנה אופים בקמח שאינו לתות, וא''כ אין חשש של חוסר ניקיון וביטולים בצינורות שמובילים את הקמח של כל השנה, אבל עדיין גם שם העוגיות מגיעות לתנור שאופים בו כל השנה חמץ שהוכשר בליבון כנ''ל, וזה בעיה.

מצות 'לאפות' עדיפות ממצות 'פיתות'

שני סוגי מצות

ישנם שני סוגי מצות עבודת יד, יש מצות עבודת יד שמכניסים עם מקלות לתנור, ויש מצות עבודת יד שמורחים אותם בתנור, בשניהם ישנם בעיות שצריך לשים לב ויש פתרונות.

מיד מחמיץ

אומר השו''ע (סימן תנט ס''ב) לא יניחו העיסה בלא עסק ואפילו רגע אחד וכל זמן שמתעסקים בו, אפילו כל היום אינו מחמיץ, ואם הניחו בלא עסק שיעור מיל הוי חמץ, ואחר שנתעסקו בבצק ונתחמם בידים, אם יניחוהו בלא עסק מיד מחמיץ.

שלשה סוגי מצות

ישנם שלש סוגי מצות ישנם מצות עבודת יד שהם יוצאות קשות, שם שמים 350 מ''ל לכל קילו קמח, ישנם מצות שבהם שמים 600 מ''ל לכל קילו קמח הם מצות יותר רכות הנקראות פיתות, וישנם הרכות ביותר הנקראות לאפות שם שמים לכל קילו קמח ליטר מים, ומורחים אותם בתנור ולא שמים אותם ע''י מקל.

העיסה אינה מתחממת

במצות המריחה שהם הרכות ביותר שם שווה כמות המים לכמות הקמח, העיסה שלהם מאוד דלילה אי אפשר לפותחה והעסק בה מאוד מועט וקל, שהרי לשים אותה ומיד אחר הלישהעוברת לאופה, והומורח אותה בתנור מיד, המעלה בה שהעיסה אינה מתחממת מהעסק בה, מכיון שהיא עוברת רק ביד אחת ובלישה קלה מחמת כמות מים, ואין בה לא עריכה ולא רידוד ולא חירור ואין מקל ששוהה עליו, ולכן אין בה חשש של החמצה מידית.

תהליך ארוך

המצות היותר קשות שגם הם בעבודת יד, הם עוברות עשרות ידיים והלישה בהם היא הרבה יותר קשה, וכך התהליך, מידו של הלש עוברת העיסה לפינרים שם עוברים ודופקים עליה הרבה, אח''כ העיסה מגיע כמו רולדה ארוכה, משם פורסים את העיסה לחתיכות, משם החתיכות עוברות לרידוד, מהרידוד עוברת העיסה לחירור, מהחירור עוברות המצות למקלות ומהמקלות נכנסות המצות לתנור.

שהיות בתהליך

לצערנו באותו תהליך ארוך ישנם הרבה שהיות בכל התחנות, שהרי לפעמים מגיעות המצות מהפינרים לשולחנו של זה שחותך את העיסה לחתיכות, וכיון שהוא עדיין באמצע לחתוך את העיסה הקודמת, נמצא שהעיסה החדשה ממתינה ונחה, ואלו שהייות שיכולות לבוא לידי חימוץ.

שהיות ע''ג המקל

מלבד זאת יש הרבה פעמים שליד התנור מניחים את המקלות עם מצה או שנים ומחכים שהמקל יתמלא בעוד מצות כדי שיכניסו את כל המצות ביחד ובנתיים המצות ממתינות ונחות ויכולות בקל להגיע לידי חימוץ.

ללא שהיות וללא חימום העיסה

נמצא שמצות עבודת יד של מריחה, שם לא שייך שהייות כלל, ואף אם יהיה שהייה לא שייך כ''כ מהר  שיחמיץ מכיוון שאין שם עסק הידיים כ''כ והעיסה היא רכה מאוד, אבל במצות היותר עבות שם עסק הידיים יותר קשה והעיסה בודאי כבר מתחממת וע''ז אומר השו''ע שאם יניחוה רגע בלא עסק מיד מחמיץ, ולכן צריך זהירות יתירה לבל יהיו שם שהיות כלל.

ושימורן מחימוץ

בענין הלשמה במצות כבר דיברנו בשנים קודמות (ועיין בספר גדרי המועדים ח''ב ענף נב ובחלק א' פרק ה' סעיף כח בהערה 62), שכל מי ששייך בעסק המצות, כולל העובדים, חייבים לומר ''כל מה שאעשה בעסק המצות ושימורן מחימוץ יהיה לשם מצת מצוה'', ולא סגי שיאמרו לשם מצת מצוה בלבד. שהרי כתוב ושמרתם את המצות שימור המצות לשם מצת מצוה, ולכן אומרת הגמ' בפסחים (לה:) גבי לחמי תודה שאינם נעשו בשימור מחימוץ וכן רש''י בקידושין (עו.) וכ''כ בספר המכתם בפסחים (מ.).

פעם ידעו מה זה מצה

ומדוע יצא בעולם שמספיק לומר 'לשם מצת מצוה', נראה לי לבאר שמכיון שפעם היה פשוט לכל ששם מצה הכוונה לחם שאינו החמיץ וא''כ כשאומרים לשם מצת מצוה הכל כלול, שכוונתו לשמור את המצה מחימוץ, אבל היום אנשים קוראים למצה מצה כשם עצם, מכיון שהיא מרובעת או עגולה הנכססת, ולא יודעים מה המשמעות של המילה מצה, ולכן כבר אמרנו שהיום יש בחנויות מצות לאחר הפסח שכתוב עליהם מצות חמץ, כיון שלא יודעים שמצה הכוונה לחם שנשמר מחימוץ, וא''כ חובה עלינו לומר בפירוש ''כל מה שאעשה בעסק המצות ושימורן מחימוץ יהיה לשם מצת מצוה''.

לא לקנות סתם מצות

מכל הנ''ל נלמד שאין לקחת מצות ממקומות שאין אנו בקיאים מי אפה אותם, לשם מה אפו אותם, והאם הקפידו בכל האפיה, מביטולים, משהייות ועוד ועוד.

עדיף מצות מריחה

מי שאין לו מקום לקנות המצות חבורה מוהדרות, עדיף שיקנה מצות מריחה הנקראות לאפות כמו שביארנו, אומנם שם גם יש בעיה וצריך לבדוק היטב, שהרי כשהכניס האופה את ידו לתנור למרוח את העיסה נשאר על ידו חלקיקי עיסה, אותם חלקיקים שהיו בחום התנור מחמיצים מיד כשיוצאים מן התנור, נמצא שידו של האופה מלאה בחמץ, ואם יקח האופה עיסה נוספת באותה יד נמצא שעירב חמץ עם מצה, ולכן אנו מקפידים במאפיות שתחת השגחתנו שבכל פעם שהאופה מוציא את ידו מהתנור הוא מכניס את ידו תחת זרם מאוד חזק של מים, אותו זרם עובד ללא הפסקה כל משך האפיה, ורק אחרי שהאופה בודק שידו אכן נקיה משאריות העיסה הקודמת הוא יכול לקבל עיסה נוספת כדי למרוח עוד מצה בתנור.     

להורדת העלונים 'הלכה שבועית' לחצו >>

להצטרפות לקבלת העלונים במייל מידי שבוע שלחו הודעה ל[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!