גפני הטיח במנכ"ל הדואר: "אל תגיד לי שפתחתם סניף בבני ברק, סניפים נסגרו"

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, החלה לדון בהצעת אישור דרך ההפרטה והשקעת בעלים בחברת דואר ישראל בע"מ בדרך של הסבת ההלוואות שהועמדו על ידי המדינה לחברת ההשקעות.

הצווים וההצעות מעגנים את הפרטת דואר ישראל: מתווה ההפרטה, המרת הלוואות המדינה להון בעלים וצווי אינטרסים חיוניים של המדינה בחברת דואר ישראל ובנק הדואר.

שר התקשורת, שלמה קרעי אמר בפתח דבריו בדיון: "אני אפתח בזה שאני בעד ההפרטה בכדי לשחרר את אזרחי ישראל ממי שלא מצליח לתת את השירות הראוי. ההפרטה תעשה טוב למדינת ישראל, לשירות הגרוע ביותר שאזרחי ישראל מקבלים מהדואר. קרוב ל-300 אלף תלונות בשנה מגיעות על השירות הלקוי, מאות אנשים עומדים בתור בכדי לקבל חבילות, בנתיבות סגרו את הסניף".

עוד הוסיף השר: "יספרו לכם סיפורים, אחוז התלונות ירד ב6% לעומת 2022 אך לא סיפרו לכם ששיעור הלקוחות ירדו ב25% ב-2023 לעומת 2022 בגלל השירות הגרוע, לאנשים נמאס. מציגים כאילו יש רווחים בדואר אבל לא מציגים את ירידת הפעילות במחזור של דואר וחבילות, ולכן ההפרטה חשובה, משקיע שיהיה לו אכפת להשקיע בדואר, לדאוג לשירות לכן ההפרטה חשובה וחשוב שיהיה מהר. הרישיון של הדואר ממשיך להיות בתוקף. אנו מטילים עיצומים ונתנו עדיפות לפריפריה ברישיון כל עוד זו חברה ממשלתית, אני מאמין בשוק הפרטי והחופשי, שמשקיע מוכן להשקיע הרבה כסף בדואר הוא יהפוך אותו לשירותי ויעיל ולא עם אנשים שמחכים בתור".

במהלך הדיון הוצג מצד רשות החברות כי בשנת 2023 החברה רשמה הכנסות בגובה  1.623 מיליארד ₪ הכנסות, ורווח תפעולי העומד על כ – 252 מיליון ₪ לעומת שנת 2022 בה נרשמו 1.532 מיליארד ₪ הכנסות והפסד תפעולי של כ – 977 מיליון ₪, כאשר 790 מיליון הינם בגין הוצאה חד פעמית נוכח פרישת עובדים.  כמו כן, נכון להיום יש כ-4,000 עובדים בחברה.

הוצג כי תהליך ההפרטה כולל בתוכו הליך תחרותי למכירת 100% מהמניות למשקיע פרטי. כן צוין כי ההפרטה משולבת בהסכם הבראה במימון ובתמיכת משרד האוצר, והיא כוללת יצירת תשתית רגולטורית תומכת של משרד התקשורת, עוד צוין כי עובדי הדואר שותפים מלאים להפרטה ותומכים בה.

עוד הוצג כי הסיבות להפרטה כוללות את חוסר היכולת להתחרות ביעילות בענף הדואר, המביא להפסדי עתק ולפגיעה בתפקוד הענף. עוד הוצג כי ישנם תנאים אופטימליים להפרטה, כגון: הסכם מימון - (ספטמבר 2022) תכנית הבראה בחברה בהיקף של כ-1.7 מיליארד ₪,  הסכם קיבוצי שנעשה בספטמבר 2022 ובו צומצמו 1,050 משרות בשתי פעימות ובפברואר 2023 נעשו התאמות רגולציה ובה הושלמה רפורמה רגולטורית בה תוקן חוק הדואר, תקנות המשנה והרישיון הכללי.

ברשות החברות הממשלתיות ציינו כי הצפי הוא שעד סוף הרבעון השני ב-2024 יועבר תשלום התמורה ויועברו מניות המדינה לרוכש.

סגן מנהל רשות החברות, יובל יעקבי הסביר לנוכחים: "בהליך ההפרטה הנוכחי אנו מוכרים 100% מהמניות, הייתה עבודת מטה בממשלה ועובדי הדואר שותפים להחלטה ותומכים בה. אנו צופים את הצעות המחיר בפסח הקרוב ולאחר מכן נכריז על הזוכה המועדף, שיצטרך להביא את האישורים הרגולטורים. כיום נשארו 9 פונים שנמצאו בחדרי המידע שעמדו בתנאי הסף והפקידו ערבות".

חלק מחברי הוועדה העלו תהיות שונות לגבי עתיד השירות בדואר ככלל ובפרט סגירת סניפים, פגיעה בשירות בפריפריה, פגיעה בשירות לאזרחים התלויים בדואר דוגמת אזרחים ותיקים המפקידים בדואר קצבאות, וכן שאלות לגבי עתיד העובדים שאמורים להמשיך לעבוד בדואר.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני תהה: "אתם מדברים על זה המון זמן, למה הגעתם רק עכשיו לוועדת הכספים? למה לא באתם קודם? השאלה מופנית לאוצר, אתם מביאים דברים ברגע האחרון".

סגן החשב הכללי במשרד האוצר, אורי שאשא, השיב: "הייתה פניה ראשונה באוקטובר, הייתה התקדמות משמעותית בשיתוף משרד התקשורת, השר אמסלם, רשות החברות והאוצר ולכן אנו כאן".

לדברי ח"כ אורית פרקש הכהן: "יש כאן אירוע משמעותי בנושא ההפרטה, היה אירוע של דפוס בארי לאחר ה07/10 בעבודה שפסלו את דפוס בארי להשתתף במכרז משיקולי תחרות".

ח"כ ולדימיר בליאק מ'יש עתיד' הפתיע ואמר:  "אני לא מתלהב מההפרטה אך אני בעדה. הגוף הזה לאורך לא מעט שנים הגיע להוצאות כספיות עגומות וגם לרמת שירות ירודה, ולכן, אני בעד התהליך וצריך לקדם אותו תוך שמירה על האינטרסים החיוניים של המדינה."

לדברי ח"כ ינון אזולאי: "המדינה מוכרת את כל נכסיה והכל בידיים פרטיות. אני נגד הפרטה בגלל שפוגעים בחלשים שאף אחד לא מתחשב בהם. כשאנו מדברים על צמצום של עובדים חשוב לדעת כמה נפגעו בפריפריה, כמה סניפים נסגרו וכמה נפתחו. באחוז התלונות, לקחתם בחשבון את האנשים המבוגרים שלא יודעים כיצד להתלונן? לאנשים שמחכים לקצבה ב-28 לכל חודש יש מענה? יש מישהו בדואר שמכניס משהו מהבונוס הזה? שימו לנו את הכל על השולחן".

יו"ר ארגון העובדים בדואר ישראל, שמעון פרג'ון סיפק את הצד שלו ואמר: "אני בדואר כבר 35 שנים ואני מעריך את הדאגה לעובדי הדואר, אך עובדי הדואר לא מסכנים, הם גאים ועושים את עבודתם נאמנה. הגענו בהסכם קיבוצי תוך שמירה על זכויות העובדים שנשארים תחת הסכמים קיבוציים וההסתדרות."

מנכ"ל חברת דואר ישראל, דוד לרון הסביר את הסיבה לירידה בשירות: "השירות לציבור נפגע כתוצאה מכך שלחברה לא רק שבקושי היה כסף לשלם משכורות ודאי שלא היה כסף להחליף מסכי מחשב מיושנים ולא לשנות פעילות שלא מתאימה למאה ה-20. את הדברים האלה פותרת כרגע תכנית ההבראה. הפעולות יתנו רמת שירות גבוהה יותר".

עוד העלה מנכ"ל דואר ישראל ואמר: "היה וההפרטה לא תושלם בחודשים הקרובים החברה תגיע שוב לחדלות פירעון. המצב של החברה רגיש, עדין ולא המשכי, היא לא ברת קיימא. לגביי הפריפריה, הדואר בשנה האחרונה סגר כ-40 סניפים ומחזיק 400 סניפים. לצד אלה, פתחנו סניפים במקומות גם שלא נדרשנו על פי הרגולציה. פתחנו ברהט ובבני ברק. מכון המחקר של הכנסת בדק את השאלה האם סגרנו יותר בפריפריה, הוצג נתון אמפירי שמראה שסגרנו בעיקר בערים הגדולות ולא בפריפריה ונשמור על זה. עיקר האוכלוסייה של הדואר היא הפריפריה. ההפרטה היא זו שתפטור את השירות לציבור".

יו"ר הוועדה גפני, התייחס לדברי מנכ"ל דואר ישראל שציין כי נפתח סניף דואר בבני ברק: "אל תגיד לי שפתחתם סניף בבני ברק כי אני גר שם, סניפים נסגרו. בני ברק היא עיר שתושביה משתמשים הרבה בשירותי הדואר, אנו לא שבעי רצון."

ח"כ יצחק קרויזר מ'עוצמה יהודית' טען כי "במקום לייעל ולהתייעל למדינה הכי קל למכור ולהיפטר. מי ייתן שירות לתושבי רמת הגולן? תושב הערבה? מי שסובל זה הקצה והחלש. מה הרווח? במקום שהמדינה תיקח את השירות שהיא מחויבת לספק לאזרחים שלה היא נפטרת מנכסים כי צריך לסגור פינה. אותם התושבים בקצה שלא יכולים להגיע לכאן והקול שלהם לא נשמע פה, הם אלה שמשלמים את המחיר".

ח"כ אחמד טיבי אמר: "אני מתנגד להפרטות אך במקרה זה המצב כנראה מחייב אותנו להיענות לבקשה. או שנקבל את ההפרטה או שחברת הדואר תמשיך להתבוסס בכישלון.  החברה אומרת שהיא תקדם תכנית השקעה של כמעל מאה מיליון ₪ לאוטומציה ושיפור רמת השירות, ברירת המחדל היא לקבל את ההפרטה למרות אי ההתלהבות מהעיקרון".

לדברי ח"כ אלי דלל מ'הליכוד': "השירות לאזרח חייב להיות בראש מעיינינו, אותי פחות מעניין כמה האוצר יקבל, מעניין אותי שמי שייקח את הדואר ידע לתת את השירות לאזרח ובעיקר לאזרחים הוותיקים".

השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, דודי אמסלם הגיע גם הוא לדיון ואמר: "אנו לקראת הישורת האחרונה ואני מקווה שהדבר יעשה רק טוב למדינת ישראל".

יו"ר הועדה, סיכם את הדיון ואמר: "אנו שמחים על מה שנעשה ועל כך שנעשו פעולות שקידמו את בנק הדואר, אך אנו רחוקים מאד ממציאות שקיווינו שתהיה. נביא את רשות התחרות ואת האנשים העוסקים בעניין, נבין את המשמעויות בכלל, את המשמעויות על האוכלוסיות שהועלו כאן בפרט ונקבל החלטה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!