נתניהו פיתה את החרדים והוביל אותם לשבר היסטורי

במשך שנים הפרקטיקה הזאת עבדה ביעילות. החרדים הצטרפו לקואליציות שהבטיחו להיטיב עם עולם התורה, דאגו לחוק גיוס יציב, אבל נותרו באופן עקרוני מחוץ לשולחן הממשלה. ההסבר לכך היה פשוט: הממשלה היא חילונית והחרדים אינם יכולים להיות חלק ממנה ולקחת אחריות על שלל החלטות שנוגדות את אמונתם.

ההסדר הזה, ששמר על בידול חברתי בין החרדים לחילונים, החזיק מעמד שנים רבות. הפוליטיקאים החרדים הסתפקו בתפקידים אפרוריים, נטולי זוהר, אך כאלה שאפשר דרכם לדאוג לצרכיו של הציבור החרדי ועולם התורה. בהתאם לכך, הציבור הישראלי הבין יותר את הבחירה של החרדים שלא להתגייס ולשמור על ריחוק מהסיפור הישראלי הקולקטיבי.

הכול השתבש עם בנימין נתניהו. במשך תקופה מסוימת ההסדר הוותיק עוד נשמר, אך ככל שחלפו השנים ונתניהו מיצב את גוש הימין לטובת צרכיו הפוליטיים, החרדים החלו לחוש שהם חלק מהסיפור הציוני ולא רק אלה שעומדים בשער ודואגים לאינטרסים של בוחריהם. נתניהו פיתה אותם והם בחדווה החלו לקחת חלק פעיל בניהול המדינה: תפקידי שרים, חברות בקבינטים, כל אלה נטעו אשליה בחברה הישראלית שהחרדים אוטוטו הופכים לחלק מהסיפור הציוני.

מעשית, על אף שהשוליים התרחבו, המסה הקריטית של החרדים נותרה נאמנה לערכיה, המשיכה להפגין בוז כלפי מוסדות המדינה החילונית ורק רצתה להמשיך את ההסדר שמאפשר את שגשוגו של עולם התורה לצד המדינה הציונית, אך חלילה לא חלק ממנה.

למעשה יש כאן "תרמית" כפולה: החרדים מקיימים במשך שנים משא ומתן עם המדינה על חוקי גיוס כאלה ואחרים ונותנים לציבור הישראלי תחושה כי הנה, עוד רגע קט ובמרחק של תהליך יהיה פה גיוס חרדים מאסיבי. החילונים, מנגד, טוענים בקול כי הם אינם רוצים לשנות את החברה החרדית ומבטיחים לדאוג למסגרות תואמות לצעירים שיתגייסו, אך באופן מעשי אף אחד מהם אינו בונה על מודל צבא חרדי - תוכנית העל היתה ונותרה "כור היתוך" ותקווה שבהמשך הדרך החרדים יהפכו לאדוקים פחות.

העמדת הפנים הדו-צדדית הזאת קיבלה תפנית דרמטית אחרי ה-7 באוקטובר. הציבור הישראלי שראה שהציבור החרדי חלק אינטגרלי מהשלטון, פנה אליו בטענות: אם אתם חלק מהממשלה וניהול המדינה, מדוע לא תגייסו את ילדיכם למערכה על עתידה של המדינה?

החרדים נכנסו לעמדה אפולוגטית: "אנחנו מתנדבים במד"א, בזק"א ובשאר ארגוני החברה האזרחית", טוענים המסבירנים בלהט. אבל כל זה מסתבר כבר לא מרצה את החברה הישראלית שמתקשה להבין מדוע הם כן והחרדים לא.

כעת החברה החרדית עומדת בפני שבר היסטורי. כולם נגדה כולל הציבור הדתי לאומי.

בנקודה הזאת חשוב להזכיר כי היהדות החרדית התהוותה כתשובת נגד לתופעת ההשכלה והחילון שהתפשטה באירופה של המאות הקודמות ולכן סביר להניח שבמהותה החרדיות יודעת להתמודד עם סנקציות קשות ככל שתהיינה. אך החרדים צריכים לערוך חשבון נפש מהותי ולהחליט לאן פניהם מועדות: האם הם חלק מהסיפור הישראלי-ציוני, או רק משמרים על יבנה וחכמיה ואינם מתערבים עוד בניהול המדינה?. החלטה כזאת תהיה קריטית לשנים הבאות ולעתיד החברה החרדית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!