עסקן הדיור בויז'ניץ: הרה"ח רבי יעקב אליעזר כהנא ז"ל

ברוך דיין האמת: בשבת נפטר הרב החסיד רבי יעקב אליעזר הכהן כהנא ז"ל, מזקני וחשובי חסידי ויז'ניץ, פעל למען הקמת קרית ויז'ניץ, ומפעלות וחסד של החסידות.

ר' יעקב אליעזר היה נצר למשפחה מפוארת ומיוחסת, נולד בסיגעט לפני פ"ח שנים, בי"א בתשרי תרפ"ז, לאביו הרה"ח ר' שמואל ולאמו מרת בתיה הי"ד.

אביו היה בנו של הרה"ח ר' משה שמחה כהנא מריזאווליע, בנו של הנגיד החסיד רבי יוסף מרדכי כהנא מדרעגמירעשט, בנו של הגה"ח רבי משולם פייביש מדראגמירעשט, בנו של הגה"צ רבי יוסף מרדכי דומ"ץ סיגעט, בנו של הגה"צ רבי יהודא הכהן הלר זצ"ל אבד"ק סיגעט ומח"ס "קונטרס הספקות" ו"תרומת הכרי".

משפחת כהנא נודעת בייחוסה עד לבעל התוס' יו"ט, הרה"ק מצאנז זי"ע אמר כי משפחת כהנא היא ממיוחסי כהונה. אבות המשפחה הסתופפו בצל אדמו"רי קאסוב-ויז'ניץ לדורותיהם.

אביו ר' שמואל הי"ד היה מחשובי חסידי ויז'ניץ, ובבחרותו בישיבה בוויזניצא זכה ללמוד בחברותא עם בעל "דמשק אליעזר" מויזניץ זי"ע, אליו נותר קשור עד אחרית ימיו.

נודע כבעל-בית שקבע עיתים לתורה ואהב להתפלפל באורייתא. לצד זאת היה חסיד נלהב, הוא הרבה לערוך נסיעות מסיגעט לגרוסוורדיין, להסתופף בצל בעל "אהבת ישראל" מויזניץ. בין השנים תרצ"א-תרצ"ו נסע אל הרבי מדי שבת שניה, והיה לו כרטיס-מנוי ברכבת בגלל נסיעותיו התכופות. רבים מיהודי סיגעט היו שולחים עימו פתקאות אל הרבי.

אמו מרת בתיה ע"ה היתה בתו של החסיד ר' יהודא הערש פערל ז"ל מביסטרא, ממשפחה חשובה של חסידי קאסוב מזה דורות. שניהם נעקה"ש בשואה הנוראה בשנת תש"ד, עם רוב צאצאיהם הי"ד.
ר' יעקב אליעזר למד והתחנך בת"ת בסיגעט, ובבחרותו עד לפרוץ השואה למד בישיבת סיגעט של הרה"ק רבי יקותיאל יהודא טייטלבום הי"ד, שהיתה תחת הנהגתו של הרב מבערבעשט הגה"צ רבי יקותיאל יהודא גרוס הי"ד. הוא זכר בערגה את ביקורו המרומם של ה"אהבת ישראל" בעיר סיגעט בשנת תרצ"ב, לרגל נישואי נכדו בעל "זכר חיים" מווישווא זצ"ל.

בחודש אייר תש"ד גורש יחד עם משפחתו ועם כל יהודי מחוז מארמורש לאושוויץ, שם ובמחנות העבודה עברו עליו מוראות המלחמה, אולם "כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך", הוא נותר איתן באמונתו ובדרך האבות, ולמרות התלאות וייסורי הנפש והגוף שעברו עליו החליט בליבו להמשיך לחיות את חייו כמסורת המשפחה.

בפגישתו הראשונה עם ה"אמרי חיים" מויזניץ זי"ע לאחר המלחמה, כבודד וגלמוד, בחודש תשרי תש"ה בגרוסוורדיין, שמח הרבי מאוד לראותו ופניו קרנו מאושר, בראותו את בנו של ר' שמואל הי"ד ששרד את השואה. לאחר מכן יעץ לו שעדיין לא יעלה לארץ ישראל, כי אחד מבני משפחתו עוד יחזור הביתה. ואמנם תקופה קצרה לאחר מכן נפגש עם אחיו ר' יוסף מרדכי ז"ל - היחיד שנותר מבני המשפחה.

בשנת תש"ז ביקש ר' יעקב אליעזר להגיע לארץ ישראל, אולם הבריטים גירשו את אוניית המעפילים "גאולה" לקפריסין, ורק בכסלו תש"ט זכה לעלות.

התיישב ב"חפץ חיים", ונודע כעסקן ציבורי מצליח. היה ממקימי היישוב "גמזו" של פועלי אגודת ישראל, שם היתה גם קבוצה נכבדה מחסידי ויזניץ.

הקים את ביתו עם רעייתו החשובה מרת רייזא ע"ה, בת ש"ב הרה"ח ר' עזריאל זאב שטרן ז"ל מטעמשוואר. הרבי ה"אמרי חיים" זי"ע היה מסדר הקידושין, ושמחתו היתה גדולה בראותו את הניצולים מקימים את ביתם החדש.

לפרנסתו עבד תחילה כמדריך מטעם הסוכנות בישובי פא"י, וע"י עבודתו בסוכנות וקשריו הטובים, זכה לסייע ליהודים שהזדקקו לעזרה מהסוכנות.

היה ממייסדי היישוב החרדי "בית חלקיה", והיה מזכיר וגזבר המושב. ר' יעקב אליעזר יזם והקים את בית הכנסת המפואר של המושב, ורב היה חלקו בבחירת הגאון רבי שלמה פולק המכהן כרב המקום לשם ולתפארת עד היום הזה.

בשנים הבאות עבר להתגורר בשכונת נוה אחיעזר בב"ב ולאחר מכן בקרית ויזניץ. לאור חלקו בהקמת ביהמ"ד בבית חלקיה צבר ניסיון בהקמת בנינים, ובעקבות זאת הגה את הקמת הארגון "בית לזוגות צעירים", שהקים בניני מגורים בקרית ויזניץ בני-ברק במחיר מוזל, למען הזוגות הצעירים שהתקשו לרכוש דירות.

ע"פ התוכנית שהגה היו הדירות זולות בכ-30-35% מהמחיר הרגיל בשוק. בנוסף למטרתו העיקרית של הקמת המפעל, להקלת ההוצאות הכספיות ברכישת דירה, היתה מטרה לשמור על הצביון המיוחד של קרית ויזניץ, ולאפשר את רכישת הדירות רק לתושבים יר"ש המתאימים לאופייה החרדי-חסידי של הקריה. גם בכך היה לר' יעקב אליעזר חלק מרכזי, ע"י שהגה שכל רוכש יתחייב מראש לשמור ולהקפיד על תקנות הקריה, תקנות המחייבות עד היום הזה.

במשך כשני עשורים הוקמו ע"י המפעל לזוגות לצעירים למעלה מ-600 יחידות דיור, כשר' יעקב אליעזר משמש שליחם הנאמן של מרנן ה"אמרי חיים" וה"ישועות משה" זי"ע בעבודת הקודש של הקמת ופיתוח קרית ויזניץ.

כאשר ביקר האדמו"ר מויזניץ לאחרונה אצל ר' יעקב אליעזר, אמר לו בבואו: "יש לי כלפיכם חובת הכרת הטוב, כי עזרתם וסייעתם רבות לכ"ק אבי זי"ע!"

בנוסף פעל במשך עשרות שנים בגזברות "מפעל עזרת נישואין", כשבכשרונו הביא למפעל משאבים ורעיונות רבים להרחיב ולפתח את הפעילות, כדי להעניק עזרה מירבית לחברי המפעל בדרך כבוד. את מגילת חייו המפוארת ואת זכר בית אבותיו זצ"ל, העלה ר' יעקב אליעזר בספרו ההיסטורי "עדות ליעקב" שהופיע בפאר והדר.

בשנים האחרונות נחלש, אולם לא הפסיק מסדר יומו המבורך, בהשתתפותו בתפילות ובשיעורי התורה הקבועים, כשבני משפחתו העניפה כ"י מסביבים אותו ומתמסרים למענו בכל עת. עד ימיו האחרונים הסתופף בצלו של האדמו"ר מויז'ניץ, אליו היה קשור בעבותות אהבה בקשר דורות.

בליל שבת כשבני משפחתו ניצבים ע"י מיטתו ומקבלים עליהם עול מלכות שמים, השיב את נשמתו.

המונים השתתפו אמש בהלווייתו שיצאה מביהמ"ד הגדול בקרית ויזניץ, בראשות האדמו"ר לחלקת ויז'ניץ בהר המנוחות בירושלים.

בהלוויה נשא דברים הגאון רבי ברוך כץ רב ביהמ"ד ויזניץ במרכז בני-ברק, שברגש רב קשר דברי מספד לדמותו, שלאחר כל מה שעבר עליו בשואה האיומה התגבר כארי, ומתוך אמונה שלימה הקים מחדש את ביתו המפואר, ופעל ללא ליאות למען הכלל, כשהוא זוכה להערכת אדמו"רי בית ויז'ניץ על פעולותיו החשובות.

הותיר אחריו דור ישרים יבורך, חסידים ואנשי מעשה ומרביצי תורה, בניו הרה"ח ר' שמואל, הרה"ח ר' חיים לייב, הרה"ח ר' משה שמחה, הרה"ח ר' עזריאל זאב, והרה"ג רבי צבי הערשיל דומ"ץ בירושלים. חתנו הוא הרה"ג רבי אלעזר ליברמאן רב דקהילת בסערמין בברוקלין, וכן נכדים ונינים הממשיכים במורשתו המפוארת.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!