הכנסת אישרה: הפחתת ריבית והצמדה על אי תשלום קנסות במועד
הצעת החוק שהורחבה כך שתחול על כל הקנסות הפליליים, ולא רק על קנסות בגין עבירות מנהליות כפי שהוצע בנוסח המקורי, נועדה להקל על החייבים ולאפשר להם להחזיר את חובם מבלי לקרוס תחת נטל כלכלי כבד מדי
- קובי ברקת
- י"ז אדר ב' התשפ"ד
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק להפחת ריבית והצמדה על אי תשלום קנסות במועד. ההצעה מביאה לשינוי מהותי בחישוב תוספת הפיגורים על קנסות פליליים שלא שולמו במועד. ההצעה, שהורחבה כך שתחול על כל הקנסות הפליליים, ולא רק על קנסות בגין עבירות מנהליות כפי שהוצע בנוסח המקורי, נועדה להקל על החייבים ולאפשר להם להחזיר את חובם מבלי לקרוס תחת נטל כלכלי כבד מדי.
על פי החוק החדש, תוספת הפיגור על קנס שלא שולם במועד תעמוד על 30% בלבד מקרן הקנס או מחלקה שטרם שולם, זאת במקום 50% הקבועים כיום בחוק. מהמועד האמור ועד לתשלום בפועל, יתווספו לקרן הקנס ריבית שקלית ודמי פיגורים במודל של הרפורמה בחוק פסיקת ריבית והצמדה. מודל זה קובע כי במקום תוספת של 10% נוספים בכל שנה בתקופת הפיגור, יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, כך שיתווספו לחוב ריבית שקלית ודמי פיגורים אחת לשלושה חודשים, ללא מנגנון של "ריבית דריבית".
בהתייחסו לחוק החדש, אמר יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, שהוביל את יוזמת החקיקה: "הצעת החוק היא בשורה חברתית אדירה כלפי החברה והחייבים. כמחוקקים תפקדינו לדאוג שהרשויות יגבו קנסות מהאזרחים בלי שאלו יקרסו כלכלית. ביטול מנגנון "ריבית דריבית" הוא תיקון של עוול חברתי, כמי שאמון על המשפט העברי, אני שמח להיות בין החותמים על ביטולו".
על פי ההערכות, במצב הנוכחי של המשק, על קנס בגובה 1000 ₪ ששולם באיחור של שנה יתווספו כ-420 ש"ח בלבד, לעומת 600 ₪ על פי הדין הקיים. עם זאת, הסכום צפוי לרדת ככל שתופחת ריבית בנק ישראל. החוק, שיחול על קנסות מכוח חוק העבירות המינהליות, חוק סדר הדין הפלילי וחוק העונשין, צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, וזאת במטרה לאפשר זמן היערכות מספק לרשויות האכיפה והגבייה.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות