חשש מהיפגעות ילדים עקב העלייה במספר כלי הנשק

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ אלי דלל מ'הליכוד', התכנסה לדיון שעסק בסיכון להיפגעות ילדים עקב העלייה במספר כלי הנשק שבידי הציבור. יו"ר הוועדה ח"כ אלי דלל: "אני לא נכנס לדיון האם נשיאת נשק במציאות הביטחונית של חיינו היא הכרחית או לא. בזה ידונו בוועדה לביטחון לאומי אנחנו מתכנסים כאן לדיון מיוחד כי מה שעומד לנגד עינינו זה בטיחותם של ילדים ובני נוער והסיכון לפגיעתם עקב העלייה במספר כלי הנשק שבידי הציבור.

אצל ילדים קטנים ובני נוער יצר הסקרנות הטבעית חזק מאוד, בעוד תחושת הסכנה שלהם אינה מפותחת מספיק. המשמעות היא כי גם אם נדמה לנו שהם צעירים מכדי להבין או שמספיק שנזהיר אותם לא לגעת – עצם הנוכחות של כלי נשק בבית מהווה סכנה לירי בלתי מכוון המוביל למוות או פציעה עצמית שלהם או כלפי ילדים אחרים", אמר דלל.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך מחקר עבור הוועדה, שמתבסס על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות. מהמחקר עולי כי  בארבע השנים שבין 2020 ל-2023 נרשמו 174 מקרי אשפוז בבתי חולים של קטינים עד גיל 18 כתוצאה מהיפגעות מנשק חם. רוב המקרים – ,79% הם מקרי היפגעות מאלימות עם נשק חם; 21% מהמקרים – הם מקרי היפגעות מנשק לא מכוונת; דהיינו תאונות נשק.

היקף מקרי היפגעות מאלימות עם נשק חם וכן היפגעות לא מכוונת עולה עם הגיל; - רוב המקרים של היפגעות מנשק חם הם בקרב בני נוער בגילאי 17-12. הדבר נכון הן לגבי היפגעות לא מכוונת והן לגבי מקרי היפגעות מאלימות עם נשק חם, שהיקפיה עולים באופן משמעותי יותר.

מהנתונים עולה כי היקף ההיפגעות מנשק חם בשתי הקטגוריות (אלימות ולא מכוונת) גבוה באופן משמעותי בקרב ילדים ובני נוער מקבוצת הלא יהודים.

אורלי סיליבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים: "לנוכח העלייה במספר הרישיונות להחזקת נשק אישי, ארגון בטרם מתריע מפני היפגעות עתידית של ילדים כתוצאה מירי בלתי מכוון. כאשר יש ריבוי כלי נשק במרחב לא מן הנמנע שיפגעו גם ילדים באופן בלתי מכוון.

אלי דללצילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

היום הילדים חשופים לתכנים אלימים, ומשחקי מלחמה. במשחקי המחשב הם יורים, מתים ומיד יש להם חיים חדשים. לא תמיד הם יודעים להבחין בין משחק למציאות, ואין להם את הכלים להבין לעומק את הסכנה שבכלי הנשק. תפקידנו לדאוג שתאונות מסוג זה לא יקרו מלכתחילה כדי שלא נצטרך לדון בנושא בעוד שלוש שנים לאחר שהמגמה תהיה ברורה. הסברה רחבה, אכיפה מוגברת של הנחיות החזקת נשק בבית, והנחיות בטיחות מחמירות יותר, יכולות לשמור מפני היפגעות ילדים".

בנייר עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה  שנכתב ע"י מירית שרעבי-לביא, נכתב כי "ראוי כי שינויים במדיניות רישוי הנשק הפרטי ייעשו רק לאחר עבודת מטה יסודית, שתיסמך על תשתית עובדתית מוצקה, ותוך מעורבות כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים.

נראה שעבודת מטה כזו לא נעשתה עד כה, ותקנות כלי הירייה החדשות, שתכליתן הגברת הביטחון האישי של אזרחי ישראל, והגידול הדרמטי שבא בעקבותיהן במספר רישיונות הנשק ובנוכחות של נשק פרטי במרחב הפרטי והציבורי, עלולים דווקא לחולל פגיעה בשלומם של אזרחי ישראל, ובתוך כך בילדים."

עוד נכתב בנייר העמדה כי יש מקום לשקול הסדרים שונים שעשויים לתרום לצמצום הסכנה לילדים מפני כלי נשק ברישיון פרטי. בתוך כך, חשוב להסתמך על הידע מקצועי והניסיון הנרחב שנצברו במדינות אחרות על-מנת למנוע סיכונים מיותרים לילדים. בחוות הדעת מוצעים הסדרים אפשריים בתחומים של אחסון נשק, נוכחות נשק בקרבת ילדים במרחב הציבורי, ופעולות להעלאת מודעות שניתן לשלב כחלק מההכשרה שעוברים בעלי רישיון במסגרת הליך הרישוי והריענון.

לדברי דניאל ברינר, ראש חטיבת רישוי כלי ירייה בהמשרד לביטחון לאומי: "השאלה של כלי ירייה בידי אזרחים זו שאלה של מדיניות שנקבעת בידי קובעי המדיניות. אנחנו אמונים על ההיבט המקצועי ואחרים לוודא שמי שמגיע אליו כלי הירייה עובר את התהליך הנדרש באמצעות תנאי סף ותבחינים. הביקוש לכלי ירייה עלה כי ה7.10 העיר הרבה אנשים. כל בקשה נבדקת וכל מבקש נדרש לעבור הכשרה מסודרת לפני קבלת כלי הירייה. שם גם מוסברת האחריות על שמירה על הנשק והפקדתו במקום בטוח. בעניין הכספות, אין לנו סמכות להיכנס לבתים של אנשים."

בסיכום הדיון קרא יו"ר הוועדה למשרד לביטחון לאומי להקפיד ולוודא כי רישיונות הנשק ניתנים רק למי שעומד בקריטריונים, וכן להגביר אכיפה במטרה לשמור על שימוש נכון ובטוח ככל האפשר בכלי הנשק. "אין לי בעיה עם הנהלים אבל אני חושב שצריך פיקוח, אם צריך חוק בעניין הכספות אז נקדם חוק." אמר ח"כ דלל. עוד קרא ח"כ דלל למשרד לביטחון לאומי ליזום תכנית מניעה אופרטיבית מתוקצבת על מנת למנוע פגיעה של אזרחים בכלל וילדים בפרט.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!