מחלוקת פוניבז': כמו לשלוח את הילד לצבא • טור

בכיתתי בבית הספר היסודי למד עימי ילד מאוד מיוחד, שמו היה משה, משה התייתם מאביו בגיל שלוש וחצי, כאשר אביו נהרג במלחמת יום כיפור. כבן למשפחה שכולה תמיד אפפה אותו הילה מיוחדת והוא עצמו היה מאוד מיוחד, אהוד ואהוב בכיתה. לימים גדל, והחליט להתגייס לצנחנים, כבן למשפחה שכולה על מנת להתגייס ליחידה קרבית, היה עליו לדאוג לכך שאמו תחתום על הרשאה לצה"ל לגייס את בנה, אמו, ובצדק, לימים סיפרה לי עד כמה היא כועסת על צה"ל, שאילץ אותה להיות האמא "הרעה" או "הטובה", בכך שהיא צריכה לחתום על מסמך שיכול להיות שבגללו נחרץ גורל הילד, טוב היה עושה הצבא, באם היה מחוקק מראש חוק, שבן למשפחה שכולה, אינו מתגייס לקרבי, משפחתו שילמה די והותר, עבור הזכות לשבת בא"י.

משה התגייס לצנחנים וברבות הזמן אף התקדם ונהיה קצין, ואז הנורא מכל קרה, בקרב בדרום לבנון נהרג משה והובא למנוחות כשהוא בסה"כ בן 23. אין ספק שמותו בגיל כה צעיר של משה ברי ז"ל, השאירה אצל כולנו חבריו רושם קשה על החיים, על הזמניות שלהם, על האזור שבו אנחנו חיים, ובמיוחד על משפחתו והכאב שאינו יודע סוף אצל אמו שכבר שילמה מחיר כבד ועכשיו ספגה בשנית.

למה אני מספר לכם את כל זאת? כיוון שכשהורה שולח את בנו לשירות קרבי בצבא, עד כמה שיכחיש וינסה להתעלם מכך, הוא תמיד יודע אי שם עמוק בסתר ליבו, שייתכן ומשהו נורא יקרה חלילה, במקום שבו אנחנו נמצאים, עם כל האויבים הסובבים אותנו, חיילי צה"ל נמצאים במצב לחימה אין ספור פעמים, ועם כל הרצון והתפילה שבעז"ה כל הבנים ישובו לשלום לבתיהם, כל הורה יודע שכשהילד נמצא בשירות קרבי ישנו סיכון גדול ומשמעותי.

לא כן, כשמדובר במשפחה חרדית, שגדלה והתחנכה שהשירות שלה למען המדינה והעם, הוא לימוד התורה, משפחה שחינכה את ילדיה, ששמירת עם ישראל, מאז ומתמיד ובכל הדורות, הם לימוד התורה וקיום המצוות, שאלמלא כן, כבר היינו אובדים בין כל האומות והעמים.כשהורה שולח את בנו לישיבה, הוא שולח אותו במטרה ברורה, שיגדל בתורה, שיתחזק במידות, שהתורה תעדן את נפשו ותשפיע עליו ברכות ושפע, ושממנו ממש יגדלו עוד דורות ישרים. הורה נורמאלי אינו לוקח בחשבון שכשהוא מברך את בנו בברכת "יגדיל תורה ויאדיר" שבישיבה יתנו לו מכות רצח, שחלילה בישיבה יפצע, שחלילה יהיה מי שבאישון לילה יחריב את חדרו בפנימיה ויערוך פוגרומים כמו בימי הקוזאקים.

שום הורה לא חולם גם בחלומות הרעים ביותר, שייתכן ובנו יחזה במראות מבישים בישיבה, שיזכירו לנו לעם היהודי, מראות חשוכים מתקופת הנאצים, שם תקפו רבנים ובחורים רק בגלל היותם יהודים, אין אבא ואמא בריאים בנפשם, שמסוגלים להעלות בדעתם, שבנם בישיבה יזכה לחזות במראות קשים ומבישים כאלו, ואף יותר מכך- שהוא יהיה חלק מאותם הפורעים, חלק מהדבר האיום והנורא, שאיש שולח ידו באחיו, וכשהדברים מתעודים בצילומים ובוידאו, לא ניתן לברוח ולומר שקר הדבר, הדברים לא התרחשו מעולם, דמיונות שווא וכו', כשבאישון לילה שוטרים מגיעים לעצור עשרות בחורים, ומתנדבי שירותי ההצלה באים לעזור ל30 בחורים שנפצעו בישיבה ,{לא בצבא ולא בדרום לבנון }, אלו מעשים שאסור להשלים איתם, עם כל גדולתה של ישיבת פוניבז' אם אלו המראות והמעשים והאווירה השורה בישיבה, הורים חייבים בדחיפות להוציא את ילדיהם מהזוועה הזו.

מהו המוסר הלקח והלימוד שסופג הבחור הצעיר? שמותר לזלזל ברבנים? שמותר להרים יד על רבנים? שמותר לפגוע ברכוש של יהודי אחר רק כי אני חלוק עליו? שבית המדרש הפך לקולוסאום?הכל מותר בשם המחלוקת? שבאמצע קדיש אפשר לבזות רבנים? האם מדובר כאן במחלוקת בית שמאי ובית הלל? איך תתקנו את נפשו של הנער? מה תאמרו לו? לאחר שהשקעתם בחינוכו התורני שנים כה רבות ,שחינכתם אותו והסברתם לו את "והבדלנו מן התועים", מי התועה כאן ומי המטעה? האם יש לזה תיקון?

כמוני, רבים עומדים מן הצד וחוזים בחילול שם שמים, ואינם מבינים כבר באיזה עולם אנחנו חיים.

לכן עצתי הפשוטה :יוציאו כל ההורים היקרים את בניהם מישיבה זו, ישאירו רק את שני הרבנים עם הקירות וספרי הקודש, ושיתמודדו לבד עם כל המחלוקות שיש ביניהם, שישאירו את הבחורים מחוץ למריבות והמחלוקות המבישות הללו, שיתמודדו הם הרבנים עם כל הנושאים שגורמים להם לא להירדם בלילה ולקבץ מחנות אחד כנגד השני, אם הם טוענים לכתר שהם הראויים ביותר להנהיג את הישיבה, אדרבא, יוכיחו שהם מסוגלים לפתור את סוגית המחלוקת הזו שהורסת כל חלקה טובה, ומשמידה את הישיבה הידועה ביותר בעולם החרדי.

דמה של ישיבת פוניבז' זועק מהאדמה, רבבות דפי הגמרא שנלמדו במקום זה צועקים על ביזוי הקודש, הקירות שספגו עשרות שנים דברי תורה, חידושים, ריתחא דאורייתא, חלקם קרסו, וחלקם לא סולחים למראות שהם רואים יום יום. צריך להציל את הישיבה הזו ומיד, הסכנה האמיתית כיום היא לא יאיר לפיד ושות', אלא המתרחש שם בישיבה. ומהקב"ה נבקש: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן בְּרִיתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן גָּדְלָךְ.

עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמָנוּתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן תּורָתָךְ:

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!