כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
כל הטיפים

היזהרו מזיופים: כיצד לזהות מידע מטעה ברשת

פייק ניוז וסרטונים מזויפים הפכו לחלק מהשגרה שלנו. אז כיצד נוכל להתמודד עם הסוגים השונים של הזיופים? כל הפרטים

היזהרו מזיופים: כיצד לזהות מידע מטעה ברשת
אילוסטרציה צילום: unsplash

אחד היתרונות הגדולים של האינטרנט היום הוא שהוא מהווה מקור עצום של ידע, נגיש בקלות רבה. אך, הגישה הלא מוגבלת למידע מציבה אתגרים, כמו קושי בסינון מידע שגוי או מטעה. בעידן המידע הנוכחי, נתקלים בכמות גדולה של דיפ-פייקס תוכן שכולל קטעי שמע, תמונות וסרטונים מזויפים, שיכול לחזק קמפיינים להפצת מידע מטעה מה שמחייב זהירות רבה בצריכת תוכן מהרשת.

כמו כן, כלים מבוססי בינה מלאכותית כמו ChatGPT למשל המבוססים על מודלי שפה גדולים, יכולים להסכים עם שקרים ולחזק תפיסות שגויות אם מזינים אותם במידע מוטעה. נדרשת זהירות וביקורתיות בשימוש בכלים אלה למניעת הפצת נרטיבים שגויים.

הרעלת הנרטיב

כיום, ניתן לצפות בתופעה של הרעלת הנרטיב דרך ייצוגים שגויים, הפצת מידע מטעה וכיפוף המציאות באופנים יצירתיים ברשת, במטרה לגרום לקיטוב ולהפקת רווחים פוליטיים או להסיח את הדעת מנושאים אחרים. גורמים זדוניים משתמשים בטכניקות אלו לשינוי מספרים של מידע וליצירת "עובדות" מוטעות באמצעות חדשות שקריות, משפיעים כך על הדיון הציבורי ומגבירים תחושות של גזענות וחוסר סובלנות. מגמה זו בולטת במיוחד במהלך מערכות בחירות, כאשר קבוצות יריבות מנצלות אותה להטיה פוליטית, תוך שימוש ברשתות חברתיות להפצת שמועות שקריות ובריונות סייבר, הגורמת לנזק רב לקורבנות.

מקורות המידע המטעה

חדשות כזב ומידע שגוי מופצים בדרכים שונות. דיונים מקוונים הם המקור העיקרי שלהם, הודות לפורומים ורשתות חברתיות בהן כל אחד – אדם אמיתי או בוט – יכולים לשתף כל מידע שברצונם לשתף.

unsplashאילוסטרציהצילום: unsplash

ואכן, בוטים שמפיצים מידע מטעה הפכו לסיבה לדאגה במהלך השנים האחרונות, ומחקר משנת 2018 הוכיח שאמריקאים, למשל, מסכימים ברובם עם ההשפעות השליליות של הפצת מידע מטעה ע״י בוטים ברשתות החברתיות. למעשה, על פי דוח אחר, ניתן לייחס כ-47% מהתעבורה המקוונת לבוטים, כשהאחוז גדל מדי שנה והרשתות החברתיות מייצגות חלק ניכר מהמספר הזה.

לא צריך לשכנע בוטים להפיץ מידע מזויף, וככל שמאמר או מידע מטעה מופצים בהיקף רחב יותר, כך הם מגיעים ליותר צופים וגדל הסיכוי שהמידע יגיע לדיון הלא-מקוון הרגיל. במהלך מסע התוקפנות של רוסיה מול אוקראינה, למשל, צצו נרטיבים מזויפים רבים כתוצאה מיצירה והפצה של נקודות מידע מזויפות ברשת ע״י מפעלי הטרלה (Trolling), ככל הנראה במטרה לגרום לאנשים להימנע מתמיכה באוקראינה. אותם הטרולים עיוותו את המציאות באמצעות שימוש במנגנוני בדיקת עובדות מזויפים או הפצה של תמונות ותעודים אחרים שהוצאו מהקשרם.

צורות שונות של זיוף

בחברת אבטחת המידע ESET מסבירים כי מידע מזויף מופץ בצורות ובמקומות רבים:

·        מאמרים / דיווחים: תלוי במידה רבה במקור החדשות המועדף עליכם – חלק מהאנשים מעדיפים אמיתות סובייקטיביות (או ערוצי תקשורת מוטים) או אתרים מזויפים של ממש, שנוצרו ע״י גורמים זדוניים כדי להפיץ מידע שגוי.

unsplashאילוסטרציהצילום: unsplash

·        רשתות חברתיות: מידע מטעה מופץ ברשתות החברתיות באמצעות שיתוף מאמרים ממקורות מגוונים כמו אתרי חדשות כזב, אנשים שמגיבים לפוסטים וממשיכים בהפצה או דפים וקבוצות שנוצרו כדי להכניס אליהם חדשות כזב ולהפיץ אותן בין החברים בקבוצה או העוקבים אחרי הדף כדי שאלו יפיצו את החדשות לאחר מכן לאנשים מחוץ לקבוצה או לדף. בנוסף, ישנם משתמשים המתחזים לדמויות משפיעות בחברה, כמו פוליטיקאים או מדענים, כדי שהשקרים שלהם יהיו משכנעים יותר.

·        פורומים ותגובות: כמו ברשתות החברתיות, גם כאן שם המשחק הוא שיתוף קישורים למאמרים ויצירת שרשורים חדשים או פוסטים להפצת מידע מזויף.

·        סרטונים ותמונות: כל פלטפורמה שבה ניתן להפיץ סרטונים ותמונות יכולה לשמש ככלי להפצת מידע מזויף כמו דיווחים שגויים, סיכומי אירועים אקטואליים זדוניים, תכני תעמולה שמוסווים כ-״ממים״ (Memes), תמונות מפוברקות וסרטים דוקומנטריים מוטים. דמויות מקוונות שמשגשגות לנוכח הקיטוב החברתי ישתמשו בסרטונים ובתמונות כדי לדחוף את התוכן שלהן.

אחת מצורות הזיוף המדאיגות ביותר היא שימוש בתמונות, סרטונים או קטעי שמע שעברו זיוף ״דיפ-פייק״, אותו קשה יותר לזהות לעומת זיופים רגילים. אמנם קטעי האודיו נוצרו למטרות מחקר, אך הם מוכיחים את הסכנות הנובעות ממפגש עם ״קולות גנובים״ משכנעים, ומראים כיצד כלי בינה מלאכותית חינמיים כמו אלו שהשתמשנו בהם יכולים לנצל את הנטייה הטבעית של אנשים לנקוט בצורות שונות של פעילות עבריינית.

כיצד להתמודד עם מידע מטעה או חדשות כזב

השיטה הטובה ביותר להתמודד עם השפעה זרה או חדשות כזב היא פשוט לחשוב פעמיים אחרי שאנחנו רואים או קוראים משהו ברשת. למרבה הצער, במקרים רבים חשיבה ביקורתית לא נלמדת בצורה מיטבית בבתי הספר, אך זה לא אומר שאי אפשר ללמוד אותה לבד בבית.

unsplashאילוסטרציהצילום: unsplash

אך איך בדיוק אפשר להבדיל בין סיפור אמיתי למזויף? חברת אבטחת המידע ESET מציעה רמזים קלים לזיהוי שיוכלו לעזור לכם:

·        ראשית, עצרו וחשבו על המידע בו נתקלתם. אמונה עיוורת במילותיו של ״רופא״ על ההשפעות של חיסון או טיפול מסוים רק מכיוון שהוא לובש חלוק מעבדה לבן היא שגויה, שכן כל אחד יכול להתחזות לרופא ברשת.

·        לאחר מכן, הביעו ספק ואמתו כל מידע בו אתם נתקלים. הרשתות החברתיות משמשות פעמים רבות להפצת זיופים ומעשיות, כמו מסמכי גיוס צבאיים מזויפים, הכרזה על תוצאות בחירות מזויפות, שימוש בקטעים מסרטים כאירועים אמיתיים, אמירה לפיה כל החיסונים גורמים למוות וכו׳. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא לבדוק את הטענות באתרי חדשות אמינים.

·        בנוסף, שימו כל פיסת מידע בפרספקטיבה. השתמשו במגוון רחב של מקורות לגיטימיים כמו אלו שהוצגו בסעיף הקודם, קראו קטעים נוספים וצרו דעה משל עצמכם. באמצעות זיקוק של נקודות מבט שונות, אדם יכול לגבש דעות משל עצמו על נושאים קריטיים, ובאמצעות כוחו של האינטרנט, כל אחד יכול להגיע להבנה רחבה יותר של נושאים הנחשבים לרלוונטיים ומעניינים עבורו.

·        בנוסף, שמרו על נחת ונסו להתעלם מההשפעות של דעות מוטות באופן ברור. הוויכוחים עשויים להתלהט, אבל ממש כמו בריונים בעולם האמיתי, טרולים ברשת משגשגים בזכות פרובוקציות. אל תנסו להפוך את העמדות שלהם ללגיטימיות באמצעות ״אכילת הפיתיון״.

מידע מטעה חדשות כזב ESET זיוף ChatGPT בינה מלאכותית

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}