גם כשהניסיון גדול, נשמור על שיח נקי • טור

בסיום פרשת יתרו מורה הקב"ה על האיסור לעבוד עבודה זרה ומצווה את ישראל שעבודת ה' תיעשה על גבי מזבח אדמה העשוי מאבנים שאינן מסותתות על-ידי ברזל.

בטעם הדבר אמרו חז"ל, שהמזבח תפקידו להשכין שלום בין עם ישראל לבין הקב"ה, והברזל הוא כלי מלחמה ומשחית, ולא יתכן שכלי משחית ייצור כלי לשלום.

חז"ל מוסיפים על הדברים קל וחומר: ומה אם מזבח שאינו אלא אבן כיון שהוא משכין שלום אסרה תורה להניף עליו חרב, כל שכן אדם שהוא משכין שלום בין איש לחברו ובין קהלים שונים שלא יארע לו שום נזק ולא תוכל שום אומה לשלוט בו.

בעיניי, תנועה שחרתה על דגלה אחדות בין ציבורים רחבים מקצוות הקשת של היהדות הנאמנה ראויה היא לקל וחומר שנשאו חז"ל מהמזבח, ובטוחני כי ברכת חכמינו ז"ל תחול עליה.

אך זאת יש לזכור: ראויים אנו לכך רק כאשר נקפיד על ניקיון כפיים ושיח נקי. גם כאשר הנסיון גדול וקיימים הבדלי אופי וגישה ביניו לבין חברינו.

"ויחן שם ישראל נגד ההר" דרשו חז"ל: כאיש אחד בלב אחד. עלינו תמיד לזכור שעם ישראל היה מורכב משנים עשר שבטים בעלי אופי שונה, ועם כל זאת בבואם לקבל את התורה היו כולם איש אחד ולב אחד.

לכל שבט החונה סביב הר סיני יש מקום ובלבד שהר סיני נמצא לנגדו כי התורה היא המאחדת.
שבת שלום ומבורך.
אלי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!