עד כמה שנים לאחר אירוע איבה ניתן להגיש התביעה?

החוק לפיצוי קורבנות טרור אשר עבר בקריאה שניה ושלישית בשבוע שעבר,  עומד לגרום לשינוי ממשי בזכאותם של נפגעי פעולות איבה וקרובי משפחתם לקבלת פיצויים "עונשיים" מהגוף שמממן  טרור כמו  הרשות הפלסטינית. עד שנחקק החוק היה קושי רב בהשגת פיצוי עבור הנזק לנפגע איבה ולבני משפחתו ובין היתר החוק קבע כי אדם יכול לקבל פיצוי על הנזק , הגבוה מביניהם.  

עד לחקיקת החוק, נפגעי פעולות איבה ובני משפחחותיהם יכלו לתבוע הן את הביטוח הלאומי והן את הרשות הפלסטינית אך היה יכול לקבל רק את הפיצוי הגבוה מביניהם. לדוגמא אם היה מקבל מיליון מהביטוח הלאומי ומיליון וחצי מהרשות הפלסטינית היה זכאי רק לפיצוי כולל של מיליון וחצי (ולא 2.5 מיליון).  

הגשת תביעה לביטוח הלאומי להכרה בהיותם נפגעי איבה מאושרת רק לאחר קבלת אישור משרד הביטחון לכך שהוא נפגע איבה.

במיקרים שבהם הביטוח הלאומי קבע שישנה נכות, הם היו זכאים לקבלת מענק חד פעמי או קצבת נכות עד גיל פרישה, בתוספת הטבות שונות כגון סיוע בשכר דירה, פטור מהמתנה בתור, דמי ניידות חודשיים, תגמול קצבה מיוחדת מחמת חוסר פרנסה ותגמול פרישה מוקדמת. 

במסלול השני נפגע איבה יכל להגיש תביעה נגד הגורם שביצע את פעולת האיבה, קרי, המחבל עצמו או נגד "כיס עמוק" בדמות הרשות הפלסטינית. עד היום הקורבנות עצמם, לעתים נכים בשיעור 100%, או בני משפחותיהם של אלו שנרצחו בפעולות טרור ביניהם יתומים מאב ואם, היו אומנם זכאים לתבוע בתביעת נזיקין את הגוף המממן, אולם הדבר נעשה תחת כללי הנזיקין הרגילים:  הוכחת "ראשי נזק" ולעתים תחת מסכת של בדיקות רפואיות. מדובר בהליכי תביעה מייאשים שהיו נמשכים שנים ארוכות. 

במקרים נדירים, בני המשפחה של הנרצחים אף קיבלו פיצויים "עונשיים" - ללא הוכחת חבות וללא צורך בקיזוז, אולם התביעות ארכו שנים ארוכות. לדוגמא, משפחת מנטין שבנה נרצח בשנת 2003 זכתה בתביעה רק בשנת 2017.,14 שנים לאחר שנרצח. 
החוק לפיצוי נפגעי טרור שנחקק בשבוע שעבר,  בא לשים סוף לסוגיית הפיצויים ה"עונשיים" עבור נפגעי איבה ובעיקר לסוגיית הגורם ממנו ניתן להזדכות במתן פיצויים אלו. החוק מאפשר לממש את מתן הפיצויים מכספים מוקפאים לפי חוק הקפאת כספים ששילמה הרשות בזיקה לטרור,  מכספים שמועברים אליה ממדינת ישראל. החוק קובע בתור פיצוי עונשי סטטוטורי-קבוע, עשרה מיליון שקלים ליורשיו של כל מי שנרצח בפעולת טרור, נוסף על כל פיצוי אחר וכן פיצוי עונשי בסך של 5 מיליון שקלים עבור כל מי שנגרמה לו נכות לצמיתות.  

לפני שהחוק עבר ולאחר שהביטוח הלאומי הכיר בקשר בין הפגיעה הגופנית או הנפשית לאירוע האיבה, ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה את שיעור  הנכות לצמיתות  ובהתאם, נקבעה הזכאות למענק חד פעמי או קצבה חודשית . בהליך המשפטי שהיה קיים עד היום, ניתן היה לתבוע תחת הליך נזיקין רגיל, שארך לרוב שנים, ע"י הוכחת "ראשי הנזק" כבכל תיק תביעה אחר. 

לאחר שהחוק אושר, ניתן לתבוע את כספי הפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי ובמקביל להגיש תביעה בתור נפגעי פעולות איבה נגד הגורם המממן שכספיו מוקפאים כמו  הרשות הפלסטינית והפיצוי העונשי שנקבע -  אינו מקוזז מכספי הפיצוי שמתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי. 

עו"ד רוסלן בונדרצילום: אולגה סוכין

בתביעה נגד הביטוח הלאומי, גובה המענק או הקצבה נקבעים בהתאם לשיעור הנכות שקבעה הוועדה הרפואית: נכות בין 10-19% תזכה את הנפגע במענק חד פעמי עד לסך של כ-225 אלף שקלים, ללא כל קשר לגילו של הנפגע. כאשר אין כל השפעה לשכר ולמעשה הייטקיסט שנפגע בפיגוע טרור ונקבעו לו 19% נכות צמיתות  יקבל את אותו מענק של עובד בשכר מינימום שנותרה לו נכות עד 19% בשל פעולת איבה. 

באשר לנכות שבין 20% עד 24%, תשולם קצבה חודשית בשיעור עד 1,322 ₪ ובשיעור נכות שבין  25% ועד 100% נכות לצמיתות, גובה הקצבה יהיה כפוף למצב משפחתי וילדים עד גיל 18, והנפגע יהיה זכאי לקצבה חודשית עד גיל הפרישה.  

חשוב לציין כי במידה ולנפגע קיימת קצבה נוספת שאינה קשורה לפעולת האיבה - כמו קצבת נכות מעבודה, קצבת נכות כללית או כל קצבה אחרת, ניתן לקבל את שתי הקצבאות במקביל. 

עד כמה שנים לאחר אירוע איבה ניתן להגיש התביעה?

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע כי נפגע איבה הוא מי שנפגע בפעולת איבה והוא תושב ישראל שנפגע בישראל או מחוץ לישראל, אזרח ישראל שנפגע בישראל או מחוץ לישראל ואף מי שנכנס לישראל על פי אשרה או רישיון עבודה ונפגע באופן ישיר מפעולת איבה על רקע הסכסוך הישראלי- ערבי/ישראלי-פלסטיני או שנפגע בפעולת איבה שבוצעה ע"י ארגון טרור כגון נפגעי ה-7 לאוקטובר.

כעת, משאושר החוק החדש, מטרת החוק והרחבת הזכאות לפיצוי משני הגופים, היא לגדוע את המוטיבציה של המחבלים לעסוק בטרור ובמקביל את המוטיבציה של רשויות כמו הרשות הפלסטינית לממן את הטרור.  

חשוב להבדיל באורך ההתיישנות בין תביעת הנזיקין - בכפוף לחוק החדש,  לבין התיישנות התביעה מול המוסד לביטוח לאומי. 
את התביעה למוסד לביטוח לאומי כדאי להגיש כמה שיותר קרוב למועד הפגיעה למרות שניתן להגישה גם 30 שנה לאחר אירוע האיבה כשלעתים כתוצאה מפעולת האיבה, נגרם נזק מתמשך שגם יכול, כמו בנזק נפשי, להתפרץ שנים רבות לאחר התרחשות פעולת האיבה. 

בנוגע לתביעה לקבלת פיצוי שיקוזז מהרשות הפלסטינית, התביעה תוגש לבית המשפט בהתבסס על פקודת הנזיקין שבמסגרתו ישנה התיישנות של 7 שנים מיום האירוע או אם מדובר בקטין, 7 שנים מקרות האירוע או מהגעה לגיל 18 ועד 25 עד למועד הגשת התביעה. החוק מותיר שיקול דעת רחב בהרבה לבתי המשפט באשר לפיצויי הדוגמא-אותם פיצויים עונשיים, על כן זמן ואורך התביעה עתיד להתקצר באופן משמעותי.

אם קרוב משפחה נרצח בפעולת איבה, מי רשאי להגיש התביעה?

אלמנות ואלמנים, כולל ידועים בציבור וילדיהם, יתומים ששני הוריהם נספו בפעולת איבה- שאף יהיו זכאים לקצבת שארים במקביל לתגמול, ובתנאים מסויימים גם הורים שכולים וילדיהם, אחים ואחיות, גרושות וגרושים, סבים וסבתות ובני משפחה של נפגעי פעולות איבה שנפטרו לאחר פעולת האיבה. 

בשנת 2013 למשל, משפחתו של ע' ז"ל, טכנאי בזק שנרצח על ידי מחבל שאומן על-ידי הרשות הפלסטינית, הוכח כי הרשות הפלסטינית אימנה את המחבל הרוצח בנשק, תוך שהיא מעבירה לו תכנים מעודדי טרור. המדובר במיקרה חריג המצדיק פסיקת פיצויים עונשיים, וזאת בסך של 3 מיליון ש"ח.

בתביעה אחרת בשנת 2017, בית המשפט פסק כי על הרשות הפלסטינית לשלם ליורשיה של הנרצחת  62 מיליון שקלים. ברגותי והרשות הפלסטינית ערערו לבית המשפט העליון, ובפסק הדין שניתן ב־2021 בוצעה הפחתה משמעותית של הפיצוי  שהותאם לפסק הדין בנוגע  לע', טכנאי בזק.

(הכותב, עו"ד רוסלן בונדר, הוא בעל משרד עורכי דין שעוסק בתביעות ניזקי גוף ומייצג נפגעי איבה)

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!