י"ג חשון התשפ"ה
14.11.2024
ערך עליון

טיול נגיש לכולם באתרי קק"ל

קרן קימת לישראל רואה בנגישות ערך עליון, פועלת להנגשת היערות והפארקים לאנשים עם מוגבלות ומשקיעה בכך רבות, החל משלב תכנון האתר ועד הביצוע בפועל. זאת במטרה להנגיש עבור כלל תושבי המדינה את האתרים השונים שפתוחים לקהל הרחב ללא תשלום

טיול נגיש לכולם באתרי קק"ל
נחל השופט לאחר השיפוץ צילום: אנצ'ו ג'וש, סוכנות ג'יני, ארכיון קק"ל

אין ספק שהנגשת פארק, יער או מצפור היא משימה מורכבת. כשמבקרים באתרים השונים של קרן קימת לישראל אפשר לראות שמתכנני ואדריכלי קק"ל עשו עבודה יסודית כדי להנגיש אתרי פנאי ונופש לטובת אנשים עם מוגבלות ולתת פתרונות תכנוניים לסוגי מוגבלויות שונים, כגון הנגשה פיזית, הנגשה לאנשים לקויי ראייה ועיוורים, הנגשה לאנשים עם לקות קוגניטיבית ועוד. תכנון וביצוע מיטבי מאפשרים נגישות מרבית לשטח הפתוח ומייצרים הזדמנות נוחה לכמה שיותר מבקרים ליהנות מהטבע באתרים השונים.

מרבית חניוני קק"ל ואתריה מותאמים כיום לאנשים עם מוגבלות. כל אתר חדש ביער מתוכנן בדגש על הנגשה. נוסף על כך, פועלים בקק"ל לשדרוג אתרים קיימים לצורך התאמתם לאנשים עם מוגבלות, בהתאם לתנאי השטח ולמוקדי העניין באתר. כמו כן קק"ל מכשירה שבילי הליכה מותאמים ומנגישה אתרי טבע, עתיקות ומורשת, אתרים היסטוריים ועוד. באמצעות כך יוצרת קק"ל מציאות חדשה המאפשרת לכל התושבים במדינה, ובפרט לתושבים עם מגבלות - לבלות, ליהנות ולחוות את השטח הפתוח ואת הקרבה לטבע.

בוני שניימן, ארכיון קק"לשלט הסבר עם כתב ברייל בשביל העיוורים, יער בן שמןצילום: בוני שניימן, ארכיון קק"ל

מ"מ מנכ"ל קק"ל, יובל ייני, מציין: "קרן קימת לישראל, כרשות היער בפועל של מדינת ישראל, רואה חשיבות גדולה בהנגשת השטחים הפתוחים לכלל האוכלוסייה תוך שמירה על ערכי הטבע והסביבה. יערות ישראל בניהול קק"ל פתוחים לציבור בחינם 24/7, ומכילים בתוכם מגוון רחב של אתרי פנאי ונופש".

כמו כן, מדגיש ייני כי קק"ל משקיעה מאמצים רבים להנגיש את האתרים ביערות ולאפשר לכלל הציבור חוויה מגוונת ומהנה. "תחום הנגישות עומד כנר לרגלנו. בתהליך התכנון משולבים יועצי נגישות אשר מלווים את שלב התכנון, הביצוע וגם את תחזוקת האתרים. בשנים האחרונות הוקצבו משאבים רבים לקידום פרויקטים נגישים רבים, אתרים קיימים שעברו שדרוג ואתרים חדשים, בהם שבילי אופנים, שבילי טיול, מצפורים, אתרי פיקניק, אתרי עתיקות ועוד".

ריכזנו למענכם הצעות מומלצות לבילוי ללא תשלום באתרים או במסלולי טיול נגישים ברחבי הארץ המתאימים גם לאנשים עם מוגבלות, למשפחות עם עגלות תינוקות וכן למבוגרים שמתניידים עם הליכון. להלן מספר המלצות בחלוקה לאזור הצפון, המרכז והדרום.

אזור הצפון

פארק הירדן

פארק הירדן שוכן מצפון לכנרת, על גדתו המזרחית של הירדן. גדות ערוץ הנהר והאפיקים המשניים שעוברים בפארק מכוסים בסבך צפוף של צמחייה, בעיקר של קנה מצוי ועצי ערבה. בפארק יש מדשאות רחבות ידיים, שולחנות בצל עצי אקליפטוס, מסלולי טיול נגישים ומתקני שעשועים. קרן קימת לישראל, בשיתוף הביטוח הלאומי, החברה הכלכלית גולן וחמ"ת ובסיוע עמותת נגישות ישראל, השקיעה בפארק תשומת לב מיוחדת לתחום הנגישות, ונסללו בו 750 מטרים של שבילים נגישים עם ספסלי ישיבה. מנקודות תצפית נגישות אפשר לצפות בירדן, או לבלות באזור עין משפע הנובע למרגלות היישוב הקדום בית צידה. בפארק עמדות פיקניק ובהן חניות נכים, עמדות מנגלים וברזיות נגישות ושלושה מבני שירותים נגישים.

מיכאל חורי, ארכיון קק"לפארק הירדןצילום: מיכאל חורי, ארכיון קק"ל

בפארק כמה מוקדים שבהם הכשירה קק"ל שבילי הליכה המותאמים לאנשים המתניידים בכיסאות גלגלים ולאנשים עם לקות ראייה ועיוורים:

באזור הדיג שביל נגיש באורך של כ־200 מטרים צמוד לנחל הזורם ולאמת המים הקדומה, ובצידיו פינות ספסלים נגישות ומוצלות.

בקרבת עץ השקמה הגדול הוכשר שביל באורך של כ־100 מטרים, המגיע עד לשקמה ולרחבת הישיבה הנגישה מתחת לעץ.

באזור עינות משפע יש שביל המגיע מחניון הפיקניק הנגיש, דרך הגשר מעל המים, ועד לרחבת מרפסת המשקיפה אל המים, הצמחייה והדגים. לאורך השביל פזורים ספסלי ישיבה מותאמים ונגישים, פינת פיקניק נגישה מעל בריכות השכשוך ושביל ירידה עד לקו המים עם רחבת מנוחה וספסל.

באתר שביל הליכה נגיש שאורכו כ־1.5 קילומטרים בשטח טבעי ובו מים זורמים (הירדן) בסבך קנים, אמת מים ומוקדי עניין הפעילים גם ביום וגם בלילה. השביל מיועד למבקרים המתניידים בכיסאות גלגלים, ילדים בעגלות, אנשים עם צרכים מיוחדים, כבדי ראייה וכבדי שמיעה.

איך מגיעים?

נוסעים בכביש 87 לכיוון קצרין, ובצומת חד נס פונים לכביש 888. נוסעים 1.3 קילומטרים עד לשילוט לפארק הירדן.

פארק אדמית

פארק אדמית שוכן בקצה המצוק התלול המשקיף על המרחבים הפרושים שלאורך חוף הגליל המערבי. קק"ל פיתחה את הפארק, הכשירה בו ערוגות לשתילה, שתלה צמחי תבלין ועצי בוסתן ובנתה חניונים ופינות לפיקניק. בלב הפארק חניון ובו שולחנות, ברזייה ושירותים נגישים. במקום יש שביל הליכה נגיש בנוף הגליל המערבי ותצפיות לים התיכון. השביל כולל חניות, שירותים, ספסלים, בתי אחיזה בחלקים מן השביל ורחבות תצפית לנוף.

איך מגיעים?

נוסעים משלומי מזרחה בכביש הצפון (כביש 899). אחרי כארבעה קילומטרים, מעט לפני מושב יערה, פונים צפונה בכביש המעפיל בעיקולים חדים לעבר קיבוץ אדמית (כביש 8993). הכניסה לפארק אדמית נמצאת בראש הרמה, כארבעה קילומטרים מהצומת, מעט לפני הכניסה לקיבוץ אדמית.

אזור המרכז

אילנות – גן בוטני יערני ומרכז מבקרים

כל מי שאוהב לסייר רגלית בין העצים מוזמן להגיע לגן יערני בוטני מיוחד במינו בלב השרון, שבו צומחים זה לצד זה 350 מיני עצים מרחבי העולם, חלקם בעלי מראה אקזוטי מרתק. האתר זכה בפרס נגישות ישראל. בגן ניצב שילוט ובו מידע על העצים ופועלת בו מערכת מסבירן להתמצאות לטובת מבקרים עם לקויות ראייה, המאפשרת להם לקבל מידע קולי על המקום.

בגן הבוטני קיים מבוך מונגש מעצים המדמה גזע של עץ. במקום מרכז מבקרים נגיש המוקדש כולו לעצים, המשלב את הטכנולוגיות החדישות ביותר בתחום ומציע למבקרים בו חוויה מיוחדת במינה. מרכז המבקרים כולל סרט נגיש עם כתוביות על אודות היער לאנשים עם לקות שמיעה, וכן חידון טריוויה, תחנות אינטראקטיביות על הייעור בישראל, יערות העולם וסודות העץ, וחוויה של סיור אופניים במציאות רבודה, שמונגש גם לאנשים המתניידים בכיסאות גלגלים.

באתר ניתן למצוא 2.5 קילומטרים של שבילים נגישים ברמה גבוהה בתוך היער, המאפשרים למבקרים הנאה מריאה ירוקה במרכז הארץ והתניידות נוחה בכיסא גלגלים או בעגלת תינוק, חניית נכים נגישה, שולחנות פיקניק נגישים, ספסלים, ברזיות ושירותים נגישים.

איך מגיעים?

יער אילנות משתרע משני צדדיו של כביש חיפה– תל־אביב הישן (כביש 4), בין צומת דרור לצומת השרון (צומת בית ליד).

חורבת תנשמת

חורבת תנשמת נמצאת ביער קהילתי שוהם. היער משתרע על פני כאלפיים דונם בגבעות נמוכות עם טרסות עתיקות ועצי בוסתן ממזרח לשוהם. ביער חניונים לפיקניק, שבילי טיול ברגל ובאופניים ואתרים ארכיאולוגיים.

אתר חורבת תנשמת, הנגיש למתניידים בכיסאות גלגלים וללקויי ראייה, התגלה בשנת 1986, ותשע שנים מאוחר יותר התגלו בחפירות ארכיאולוגיות באתר שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית (המאה הרביעית לספירה). ליד השרידים נמצאו שלושה קברים חצובים בסלע ובריכת מים חצובה עם גרם מדרגות בפינתה.

הביקור באתר כולו ובאזור העתיקות נגיש לכולם. למען כבדי הראייה מוצבת במקום מערכת מסבירן קולי עם פישוט לשוני. באתר יש חניה מונגשת ושביל הליכה.

איך מגיעים?

נוסעים ליער הקהילתי שוהם. נכנסים ליער מדרך החורש - כביש הגישה לאזור התעשייה חבל מודיעין. נוסעים בדרך היער הראשית כ־1.5 קילומטרים ומגיעים לחניית חורבת תנשמת.

אזור הדרום

אנדרטת חץ שחור

האנדרטה המרשימה, המשקיפה על אזור ג'באליה ועזה, מחזירה אותנו אל מורשת הקרב של הצנחנים ואל ימי פעולות התגמול של שנות החמישים. האנדרטה עשויה מעמודי אבן הנושאים תיאורים של פעולות התגמול של הצנחנים ותרשימי קרבות של החיל. אנדרטה נוספת מנציחה את הנופלים. סמוך לאנדרטה הציבה קק"ל חניון עם שולחנות פיקניק. מעט מדרום לאנדרטה נמצא בית שביתת הנשק – בית בן קומה אחת מכוסה גג רעפים. קק"ל שיפצה את המבנה, ששימש את משלחות ועדת שביתת הנשק הישראלית בצאתן לפגישות עם נציגי מצרים.

שוקי בן אהרון, ארכיון קק"לאנדרטת חץ השחרצילום: שוקי בן אהרון, ארכיון קק"ל

בשנה שעברה עבר האתר שיפוץ שבמסגרתו הונגש באופן מלא, כולל חניות, גישה לאנדרטה ולבית שביתת הנשק, ספסלים, שולחנות, ברזיות ושירותים נגישים.

איך מגיעים?

מצומת שער הנגב נוסעים לכיוון קיבוץ מפלסים (כביש 232). הכניסה לאנדרטה נמצאת כ־800 מטרים ממערב לכניסה לקיבוץ מפלסים.

בית הכנסת הקדום במעון

איננו יודעים את התאריך המדויק, אבל ברור שלפני כ־1,500 שנה עמדו במקום הזה יהודי העיירה מעון וחנכו את בית הכנסת. לא היה זה יישוב של עם עצמאי, ביזנטיון הנוצרית משלה אז בארץ. ובכל זאת, יהודי מעון, כמו יהודי הארץ כולה, לא ויתרו על עצמאותם הרוחנית. כלי הביטוי החשוב ביותר לעצמאות הרוחנית היה בית הכנסת, שממנו נותרה רצפת הפסיפס המפוארת.

בית הכנסת התגלה בשנת 1957, במהלך סלילת כביש הגישה לקיבוץ ניר עוז. עוד התגלו במקום בור מים ומקווה. מחוסר תנאים מתאימים להצגת הפסיפס במקומו הטבעי, הסירו אותו מהאתר ושמרו אותו במחסני רשות העתיקות. קק"ל שיקמה את רצפת בית הכנסת והשיבה אותה למקומה המקורי. הירידה מהחניה אל בית הכנסת הונגשה בעזרת שביל עץ צף שעובר בינות עצי בוסתן וצברים. צמוד לבית הכנסת ישנו חניון קטן ומוצל בעצי אשל, ובו ספסלי פיקניק נגישים, ברזייה וחניה נגישה.

איך מגיעים?

בית הכנסת העתיק נמצא בצד הכביש מצומת מעון לצומת כיסופים (כביש 2410), בין כבישי הגישה לקיבוצים ניר עוז ונירים. נוסעים מאופקים מערבה בכביש 241. בצומת מעון ממשיכים ישר עוד כארבעה קילומטרים ומגלים את בית הכנסת משמאל.

האתר ההיסטורי בית אשל

כל המבקרים בבית אשל יכולים ליהנות מטיול בין המבנים ההיסטוריים והעתיקות. האתר מישורי ונוח להתניידות גם בכיסאות גלגלים. מלבד מערכת השבילים, עמדות ההסבר והאתר עצמו, קק"ל הנגישה את החניה, שולחנות הפיקניק, השירותים והברזייה. ברחבי האתר מוצעים ספסלי ישיבה נגישים המאפשרים מנוחה למי שזקוקים לה.

מצפה בית אשל, שמצוי בשטח פארק נחל באר שבע, הוא אחד משלושה מצפים שהוקמו בקיץ 1943 על ידי קרן קימת לישראל בנגב, והיו תחילתה של ההתיישבות החלוצית בנגב. לקראת הקמת המצפה בוצעו קידוחים לאיתור מים, אך רק בקידוח השישי נמצאו מים מליחים. בנקודה ההיא הוחלט להקים את היישוב, והוא אוכלס על ידי ארגון היוגב, שמייסדיו עלו מאוסטריה ומגרמניה.

המצפה נבנה עם חצר מוקפת חומה, בדומה ליישובים תל חי, כנרת ובן שמן. במאי 1948 התקיף הצבא המצרי את היישוב בתותחים ובמרגמות. המצפה נהרס כליל, ובינואר 1949 פונו תושביו למחנה זמני בכפר ויתקין.

ב־2018 נרתמה המועצה לשימור אתרים לסייע בשחזורה ובשימורה של מערכת הביצורים. בין השאר שוחזרו בתי האבן, מגדל המים והבונקרים, והשילוט כולל טקסטים ותצלומים. כל אלו יוצרים תמונה היסטורית מרגשת של הימים הרחוקים ההם ומביאים את תולדותיו הקצרות והסוערות של היישוב הקטן, שתרם תרומה אדירה לראשית ההיאחזות היהודית בנגב.

איך מגיעים?

בית אשל שוכן בצד רחוב שלושת המצפים בבאר שבע. זוהי דרך כבושה, שנמצאת בין מחלף שרה (מפגש כביש 25 עם כביש 40) וצומת בית אשל (מפגש כביש 25 עם כביש 406). הפנייה למצפה ממעגל התנועה שבכביש מספר 25 (שדרות יגאל אלון), כ־600 מטרים ממזרח לצומת בית אשל.

מירב דוידאן, ממונית נגישות ארצית בקק"ל, מציינת כי בילוי ביער או בטבע מסייע לשיפור איכות החיים ולבריאות הגוף והנפש, במיוחד לאנשים עם מוגבלות. "ראינו זאת במיוחד בתקופת הקורונה ששהינו בעיקר בבית ולא התאפשר לצאת לאזורים מרוחקים. גם כעת בתקופת המלחמה הממושכת בה רבים מרגישים צורך להתרענן - טיולים בטבע או ביערות בהחלט מקבלים משמעות נוספת".

דוידאן מתארת את ההשקעה הרבה בתחום הנגישות בקק"ל: "אנו מקדמים ומובילים נמרצות את כל תחום הנגישות, ומשקיעים מחשבה רבה בתכנון מתאים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לנוע ולבלות בנוחות ביערות, באתרים ובחניונים השונים, זאת לצד התחשבות בצורכיהם הבטיחותיים והתפקודיים של המטיילים".

עוד הוסיפה: "צריך לזכור שאחד מכל חמישה אנשים בישראל הוא אדם עם מוגבלות כזו או אחרת, ומכאן החשיבות הרבה להנגיש את המקומות לכלל הציבור. כאשר יש מוקד עניין אנו מעוניינים שכולם יחוו אותו, יבקרו בו וייהנו ממנו. שיקולי התכנון רבים ונעשים בעדינות ובדקדוק במטרה לשמר את השטח הפתוח והמורשת יחד עם הנגשה לאנשים עם מוגבלות".

בלה נודלמן, אדריכלית מרחב מרכז של קק"ל, מספרת על התוכנית האדריכלית של היערות בכלל ועל נושא הנגישות בפרט. "תחום התכנון בקק"ל, כולל תכנון של אתרים קולטי הקהל, לרבות מסלולי אופניים, שבילי טיול, אזורי פיקניק, תצפיות נוף ועוד, כחלק מתפקידי אני אחראית על תכנונם. בנוסף אני מורשית נגישות ואמונה על כך שהיערות יהיו נגישים במידת האפשר לאנשים עם מוגבלות בפרט ולמגוון משתמשים בכלל, בין היתר משפחות . אמנם ההנגשה מחייבת על פי החוק, יחד עם זאת, השאיפה שלנו לקדם הנגשה לשטחים הפתוחים ולהנגיש את היערות לכלל הציבור מתוך הבנת חשיבות הערך המוסף הגדול שקיים בכך".

נודלמן ציינה כי לקק"ל ישנה ייחודיות בתפיסת פיתוח שטח, עם עקרונות של תכנון צנוע ועדין המשתלב עם הסביבה. "בכל פרויקט אנחנו בוחנים כמה אפשר לשפר אותו ברמת ההנגשה. כך למשל באתרים ארכיאולוגיים כיוון שאנו רוצים לשמר ולא לפגוע בממצאים, אנחנו מנגישים עד היכן שמתאפשר, בדגש על חווית המבקר. אנחנו משקללים את כלל הגורמים ומתחשבים בסיטואציות המשתנות ובערכי הטבע ומורשת".

היא הביאה כדוגמה בולטת מספר פרויקטים משמעותיים עליהם הם עמלים בתקופה האחרונה במרחב מרכז, אשר הושקע בהם רבות במישור התקציבי והתכנוני, במטרה לשפצם ולהנגישם לטובת הציבור הרחב. "לאחרונה פיתחנו שביל מונגש בנחל השופט. זהו שביל מעגלי צמוד לנחל זורם, שאורכו 1.6 קילומטרים. זה היה פרויקט ייחודי ופרויקט דגל של קק"ל, ייפתח למבקרים החל מה-10.4.24 ושכעת עדיין סגור למבקרים". בנוסף מציינת נודלמן את פארק העיוורים ביער בן שמן. אתר מיוחד המתאים גם ללקויי ראייה, בו ניתן להחזיק במעקה אחיזה לאורך השביל ולהריח ולחוש צמחי תבלין שונים, לצד אלמנטים נוספים המותאמים לעיוורים ושילוט ייחודי.

בוני שיינמן - ארכיון קק"לחניון העיוורים ביער בן שמןצילום: בוני שיינמן - ארכיון קק"ל

חשוב לציין גם את המיזם המונגש והייחודי ביער צרעה, נמצא כעט בביצוע, בו ניתן להיחשף לסיפורו של ראול ולנברג, את פארק האקליפטוס, בו שבילים מותאמים למשפחות, את חניון הלילה המונגש בפארק בריטניה וכן את יער יהדות תימן, שם ניתן להיחשף להיסטוריה המרתקת של היהודים שחיו בתימן. "ניתן לומר כי מרבית מהפרויקטים שלנו הם מונגשים בצורה כזו או אחרת. אנחנו בראש ובראשונה חושבים על אותם בעלי מוגבלויות, ברמה התכנונית והביצועית, על מנת לספק להם חוויה מושלמת ביער", מסכמת נודלמן.

לרשימה המלאה של אתרים ומסלולי טיול מונגשים – הכנסו לאתר קק"ל :

https://www.kkl.org.il/accessibility_in_forests_and_parks/

 

קק"ל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}