פתקי קבלות טובות שנמצאו אצל תלמיד הישיבה שנפטר פתאומי
במסע הלוויה קורע לב ליוו בחסידות אלכסנדר את הבחור החשוב אברהם מושקוביץ ז"ל שנפטר פתאומי על מיטתו בישיבה והוא בראשית פריחתו. כתבים רבים שכתב לעצמו עם קבלות טובות שקיבל על עצמו נמצאו לאחר פטירתו
- משה ויסברג
- י' אדר ב' התשפ"ד
- 4 תגובות
הלם וזעזוע עמוק פשטו בקרב כלל חסידי אלכסנדר בכל מקומות מושבותיהם עם היוודע הבשורה המרה על פטירתו הפתאומית, במיתת נשיקה, של עלם החמודות הבחור החשוב אברהם מושקוביץ ז"ל והוא בראשית פריחתו בן 14 בלבד.
אברהם ז"ל הוא בנו של יבלחט"א הרה"ח ר' יצחק בצלאל יאיר מושקוביץ שיבלחט"א מפארי האברכים במודיעין עילית וממצויני חו"ר הכולל 'אור ישראל', ונכדו של הרה"ח ר' ירחמיאל מושקוביץ, בן שלישי במשפחה אצילה ומיוחדת ומעלותיה רמות.
המנוח ז"ל הוא אחד המיוחד מקרב בני הישיבה וחבריו בני גילו, ממצוייני תלמידי ישיבת "דעת תורה" דחסידי אלכסנדר, מתמיד ושקדן עצום, כל מכיריו ממלאים פיהם דברי שבח והערכה על ילד שאך בקושי הגדיל, ועם זאת אין לו בעולמו אלא תורה ויראה, חסידות ועבודת ה' - הא ותו לא.
בלילה שבין ראשון לשני האחרון לא חש בטוב, ובשעת 'פארטאגס' מוקדמת של יום שני ח' באדר ב' - שעה שרגיל היה לקום בה לעבודת הבורא - השיב את נשמתו ליוצרה, בשוכבו על מיטתו בפנימיית הישיבה.
כוחות ההצלה שקדו על ביצוע ניסיונות החייאה, אולם למרבה הצער והכאב, כבר נגזרה הגזרה. הוא הסתלק בחטף, משאיר אחריו את משפחתו, חבריו, צוות הישיבה ואת כל קהל החסידים בצער רב וביגון קודר.
הלווייתו שנערכה עוד באותו היום, יצאה מבניין הישיבה, שם התאסף קהל רב הלומי-רעם, בראשות האדמו"ר מאלכסנדר, אשר ביכו את לכתו בחטף.
את ההספדים פתח המשפיע הנודע משגיח הישיבה הגה"צ רבי אהרן טויסיג, שהרבה לשבח את 'אברומלה' המנוח והתבטא כי "אין עוד כמוהו דוגמה וסמל לעמלות בתורה ולמידות טובות"
דמעות נשפכו כמים עת שדיבר על מעלותיו של הבחור, ועל טוב חלקם של ההורים שזוכים להחזיר את הפיקדון באופן משובח פי כמה וכמה משקיבלוהו.
אחר ספד לו ראש הישיבה הגה"ח רבי שמעלקא הלפרט, שציין שבשריפת ס"ת קורעים פעמיים, על הכתב ועל הגוויל, כן הדבר כאן, ראשית צריך לבכות על תלמיד חכם שמת ועל התורה שלמד, ושוב צריך לבכות על מה שיכול היה להספיק בחייו לולא נעצרו כאן בפתע פתאום. ראש הישיבה סיפר, כי רק אתמול ישב אברהם ז"ל וכתב פירוש על הזמר לפורים 'שושנת יעקב', את הפירוש לא סיים, ובוודאי ישלים את זה בישיבה של מעלה.
ראש הישיבה גדולה ומרבני החסידות הגה"ח רבי משה לנצ'יצקי עורר את הקהל בהספדו המרטיט, ובקול בוכים אמר כי אין מילים לנחם הורים שכולים, סבים שכולים, תלמידים וקהילה שכולה, והוסיף לדבר דברי אמונה וצידוק הדין.
אחריו נשמעו דברי הסבא הרה"ח ר' ירחמיאל מושקוביץ, שביכה את לכתו בצעירותו ועל היותו פרח מלבלב שיכול היה להאיר את העולם בתלמודו ובמעשיו. מה גדולה האבדה ואין לה תמורה.
סיים את משאות ההספד, הסבא הרה"ג רבי אביגדור דונט, מחשובי חסידי סלונים, שסיפר על עדינות הנפש של הבחור, ועל כך שעל אף גילו הצעיר התנזר מכל הבלי העולם ומה שלא שייך לד' אמות של תורה הלכה וחסידות לא העסיק אותו כלל וכלל.
בגמר הקדיש שנאמר בקול שנוק מבכי מפי הסב השכול, החל מסע ההלוויה, כשכל הקהל והאדמו"ר מהלכים רגלית ושפופי-גוו, אחרי מטתו כברת דרך, ואחר המשיכו אל בית העלמין 'לחיים' באלעד, שם הספידו אביו ואחיו הגדול, שסיפרו על התנהגות מופת שאין לשער, ונפרדו ממנו בדברים נרגשים.
מסע ההלוויה ורגעי הקבורה, לא הותירו עין יבשה, ובגרון חנוק מדמעות, נאמרו דברי צידוק הדין "הצור תמים בכל מעשה, מי יאמר אליו מה תעשה; האומר ועשה, חסד חנם לנו תעשה; ובזכות הנעקד כשה, הקשיבה ועשה".
האדמו"ר מאלכסנדר, שהשתתף בכל מסע ההלוויה, עסק בעצמו גם בכיסוי הקבר בעפר, ונכח עד אחר סתימת הגולל וניחום האבלים.
בימים אלו שלאחר פטירתו החל להתגלות טפח מאישיותו הנאצלת, כתבים רבים שכתב לעצמו עם קבלות טובות שקיבל על עצמו, ועוד יסופר על כך רבות.
אחד הפתקים שנמצאו - מטלטלים במיוחד, "עד אלול תשפ"ג" מקבל על עצמו אברהם ז"ל "לגשת בכל יום לחבר, לדרוש בשלומו ולגרום לו לחייך".
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות