למרות המלחמה, רוב הישראלים בחו"ל לא מתכוונים לשוב לישראל

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר מ'ישראל ביתנו' קיימה דיון בנושא ישראלים בתפוצות – בעקבות מחקר בנושא ישראלים בחו"ל מאז אירועי ה-7 באוקטובר.

ההסתדרות הציונית בשיתוף עם האוניברסיטה העברית ביצעו סקר חירום על חוויות ישראלים בתפוצות לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר.

• 80% מבין המשיבים אינם מתכוונים לשוב לישראל, למרות שחשים חוסר ביטחון בארצות מושבם.

• 70% מהישראלים דיווחו כי שינו את התנהלותם בציבור בעקבות ה-7 באוקטובר. פחות מציגים סממנים יהודיים, לא מדברים עברית מורידים מזוזה מהדלת, פחות יוצאים לבילויים, פחות נפגשים במרכזי ערים.

• 44% מהמשיבים ענו בחיוב לשאלה האם חשבו על דרך לחזק את ההגנה העצמית שלהם. האמצעים הפופולריים שציינו - רכישת נשק, נשיאת גז מדמיע ופלפל, התקנת מצלמות בטיחות בבתיהם והרשמה לקורס קרב מגע.

• 62.5% מהמשיבים ענו שישראל היא עדיין המקום הבטוח ביותר עבור היהודים.

המחקר נעשה באמצעות סקר אינטרנטי והוא נשלח לישראלים שחיים בתפוצות. על הסקר ענו 1,713 משיבים. 96% מהמשיבים לסקר הם אזרחים ישראלים שחיים מחוץ לישראל. 55% מהם חיים בחו"ל מעל ל10 שנים, 19% נוספים חיים שם מעל 5 שנים.

ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אמר כי "הפתרון הכי טוב שאני מציע לכל ישראלי ויהודי שחווה אנטישמיות במדינה שלו זה לעלות לישראל. במקביל לכך, מדינת ישראל צריכה לנקוט בפעולות המתאימות כדי למגר את תופעת האנטישמיות ברחבי העולם. הישראלים בחו"ל הם קהילה גדולה שהמדינה צריכה לשמר את הקשר איתם. לקהילה הישראלית בחו"ל יש תפקיד חשוב במאבק באנטישמיות. היעד העיקרי של כל בן העם היהודי בעולם הוא לעלות לישראל. לצערי אין היום תוכנית ממשלתית שעוסקת בקהילות הישראלים בחו"ל. הקשר בין יהדות התפוצות לישראלים השתנה לטובה מאז שפרצה המלחמה וצריך לדעת לשמר את זה".

עודד פוררצילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

גוסטי יהושוע ברוורמן, ההסתדרות הציונות העולמית אמר כי "האדמה רעדה תחת תושבי עוטף עזה וגם תחת כל הישראלים שחיים בתפוצות. אנחנו רואים שיש ביטוי מאוד גדול לתחושה של חוסר ביטחון ופחד מאוד גדול להביע בפומבי את הזהות היהודית. התגברות האנטישמיות בקמפוסים הביאה את הישראלים למצוקה מוחלטת ללא מענה ראוי. ישראלים בתפוצות הם נכס וצריך לדעת לשמר את זה. צריך להקים ארגוני גג לישראלים במקומות שונים ברחבי העולם. מרבית הישראלים לא מתכוונים לשוב לישראל וצריך לתת להם את המענה הראוי בכל מקום בו הם נמצאים. צריכים לאתר את הדור של המנהיגות הצעירה של הישראלים בחו"ל, לטפח אותם ולתת להם את הכלים כדי להתמודד עם אנטישמיות ברחבי העולם".

לדברי חמוטל רוגל פוקס, מנהלת מחלקת קהילות יהודיות במשרד החוץ: "משרד החוץ מקדם את אימוץ ההגדרות של IHRA ברחבי העולם. למשרד החוץ יש אתגר גדול יותר לעבוד אל מול הישראלים בחו"ל ביחס ליהודים בחו"ל. הקהילות הישראליות בעולם לא תמיד מאוגדות וזה מקשה על תהליך העבודה, אבל אנחנו פועלים לשפר כל העת את הקשר שלו עם הישראלים בחו"ל".

מאיר הולץ, מנכ"ל מוזאיק יונייטד ציין כי "לאחר המלחמה כמעט כל הישראלים ביצעו פעילות התנדבותית עבור ישראל ברחבי העולם. 85% מהישראלים בתפוצות מרגישים שהם צריכים למלא תפקיד אקטיבי בתמיכה בישראל".

לדברי ונינה ויסמן לוי, סידני, אוסטרליה: "יש באוסטרליה 118 אלף יהודים לעומת 820 אלף מוסלמים. הקהילה הישראלית באוסטרליה מונה 11 אלף אנשים והיא מאוד מחוברת לישראל. מאז אוקטובר אנחנו חווים עלייה של 738% במקרי האנטישמיות באוסטרליה. הסטודנטים הישראלים והיהודים לא יודעים כיצד להתמודד עם ההתקפות האנטישמיות בקמפוסים".

עופר טמיר, מיאמי, ארה"ב אמר: "10% מאזרחי מדינת ישראל גרים בחו"ל. הישראלים לא יודעים כיצד לחיות בגלות לצד האנטישמיות, ומתוך כך נוצר החיבור הטבעי לקהילה היהודית המקומית. לישראלים בארה"ב יש הזדמנות פז לחבר את יהודי ארה"ב בקשר חזק מאוד לישראל בעקבות אירועי המלחמה".

ד"ר אליוט סורין, לונדון, בריטניה ציין כי "באנגליה יש 250 אלף יהודים ועוד 40 אלף ישראלים. הבן שלי שרד את הטבח במסיבת הנובה ובן דוד שלי נרצח. מאז שפרצה המלחמה חוויתי באופן אישי התקפות אנטישמיות מצד קולגות שלי בבית החולים בו אני עובד. יש כאן נורמליזציה של תמיכה בחמאס ושל קריאות לאינתיפאדה. המשטרה המקומית לא מצליחה לתת את המענה הראוי לישראלים והיהודים שחיים בבריטניה".

לדברי מאיה לוטן, הליפקס, קנדה: "המאבק על ישראל מתקיים בכל רחבי העולם. במקום בו אני מתגוררת יש מעט מאוד יהודים וישראלים. כמה שבועות לאחר פרוץ המלחמה נערכה עצרת תמיכה בתושבי עזה בבית הספר בו הבן שלי לומד. אחד התלמידים הישראלים שלומד בבית הספר הזה רצה להקים הפגנה תמיכה בישראל כתגובה, אבל הקהילה הישראלית עצרה אותו מתוך חשש שזה יוביל לאלימות כלפי יהודים".

ד"ר פרלה אייזנקאון, בואנוס איירס, ארגנטינה הציעה ש"צריך לייצר מנגנון שיחבר את הקהילות היהודיות ברחבי העולם בדגש על קרבה גיאוגרפית ולשתף פעולה במאבק ההסברה העולמית לטובת ישראל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!