נחשף מנגנון הקושר בין מחלות לב להתפתחות סרטן

חוקרים באוניברסיטת תל אביב ומרכז הלב במרכז הרפואי שיבא מצאו מנגנון שאחראי לעלייה בסיכון לחלות בסרטן בקרב חולים במחלות לב: אותן בועיות חוץ תאיות קטנות (Small Extracellular Vesicles, sEVs) שמופרשות מהלב החולה כדי לרפאו משתחררות למחזור הדם ומעודדות את גידולם של תאים סרטניים ברחבי הגוף. המחקר מומן בסיוע הקרן הישראלית למדע. החוקרים מעריכים שהתגלית החשובה עשויה בעתיד לטייב את הפרוטוקולים של טיפול במחלות לב כך שיביאו בחשבון גם את הסיכון המוגבר לסרטן.

המחקר נערך בהובלת פרופ' יהונתן ליאור מהמכון לחקר הלב ע"ש נויפלד באוניברסיטת תל אביב ומכון תמן במרכז הלב במרכז הרפואי שיבא, ותלמידו טל קולר, סטודנט לרפואה ותלמיד מחקר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. המחקר פורסם בכתב העת המדעי החשוב Circulation. 

תלמיד המחקר טל קולר מסביר: "בשנת 2013 הראה לראשונה הקרדיולוג הישראלי טל חסין שיש קשר בין אי-ספיקת לב למחלות סרטן. חולי לב נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן, ומאחר שמחלות לב הן גורם תמותה מוביל (מקום ראשון בארה"ב ושני בישראל) מדובר בהרבה מאוד אנשים שנמצאים בסיכון. אנחנו בדקנו מה הלב החולה מפריש שעלול להיות גורם מקדם סרטן, ומצאנו שהאשם בבועיות חוץ תאיות קטנות. אלה חלקיקים זעירים עטופי ממברנה, שכל התאים מפרישים, אך כתוצאה מנזק לבבי הבועיות הללו משתחררות בכמות גדולה יותר ומכילות פקטורים שקשורים בגדילה, יצירה של כלי דם ושינויים במערכת החיסון. בועיות אלו נעות במחזור הדם, ובסוף מגיעות גם לגידול הסרטני או לרקמה הטרום-סרטנית".

קולר מוסיף: "בעקבות אוטם בשריר הלב והידרדרות לאי-ספיקת לב, משתחררות בועיות חוץ-תאיות קטנות המכילות פקטורי גדילה ומולקולות חומצות גרעין קטנות המעודדות חלוקת תאים. המנגנון הזה נועד למעשה לרפא את הרקמה הלבבית הפצועה. אלא שאותן בועיות משתחררות מהלב, נעות במחזור הדם בגוף ולבסוף מגיעות גם לגידול הסרטני".

פרופ' יהונתן ליאור: "הרבה תיאוריות הוצעו לסיכון המוגבר שחולי לב נמצאים בו לסרטן. החל מגורמי סיכון משותפים כמו עישון, סוכרת והשמנה, וכלה בחלבון או מולקולה ספציפיים. אנחנו הראינו לראשונה שהלב החולה מפריש בועיות שמכילות אלפי פקטורי גדילה שונים. הבועיות הללו לא מעודדות את הגדילה של כל גידול, אבל הן בהחלט משפיעות על המערכת החיסונית ועלולות לגרום לכל גידול בגוף ליהנות מהן".

כדי לבחון את השערתם, החוקרים מאוניברסיטת תל אביב עיכבו את היווצרות הבועיות בקרב חיות מודל חולות לב ומצאו שאכן הסיכון לסרטן פוחת יחד עם עיכוב ייצור הבועיות. אלא שזה לא יכול להיות פתרון, שכן עיכוב הייצור של הבועיות גורם לתופעות לוואי קשות שאינן רצויות.

פרופ' יהונתן ליאור: "כשמעכבים את יצירת הבועיות אכן מקבלים פחות סרטן – אבל גורמים להרבה נזק בדרך. לכן ניסינו אסטרטגיה שונה: לטפל בלב החולה כדי להקטין את הנזק לרקמה הלבבית, כדי שיפריש פחות בועיות. השתמשנו בספירונולקטון, שהיא תרופה ידועה, ותיקה וטובה לטיפול באי-ספיקת לב, אך נתנו אותנו לחיות המודל בשלב מוקדם מאוד של המחלה, וראינו שהלב הפריש 30% פחות בועיות – ובהתאם לכך הגידולים הסרטניים גדלו לאט יותר. הניסוי שלנו מראה שאפשר להתערב במחלות לב באופן שיפחית את הסיכון לסרטן בקרב חולי לב".

באשר להשלכות הקליניות של המחקר, קולר זהיר בלשונו: "יכול להיות שצריך להתאים את הטיפולים הקיימים ללב כך שיביאו בחשבון גם את הסיכון לסרטן. בנוסף, ייתכן שאפשר למצוא ביו-מרקרים בקרב חולי לב שיעידו על סיכון מוגבר לסרטן, שהרי לא כל החולים נמצאים בסיכון מוגבר. זהו מחקר ראשוני ובסיסי, ועוד נדרשת עבודה רבה כדי להתיר את הקשר בין השניים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!