עשרות אלפי אנשים מאתיופיה ממתינים לעלייה לישראל, מדוע המדינה מתעלמת?

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוועדה לענייני ביקורת המדינה, התכנסו היום (שני) לדיון משותף בנושא העלאת יהודי אתיופיה – יישום החלטות ממשלה, דו"ח מיוחד 2008.

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה ישנם כ- 14 אלף אנשים שנמצאים באתיופיה וממתינים לעלייה לישראל. החלטת ממשלה 713 עסקה במבצע "צור ישראל" להמשך הבאת הממתינים מאדיס אבבה וגונדר לישראל. הוחלט על הבאתם של 3,000 ממתינים לישראל ובמסגרת הבדיקות שנעשו נמצאו עוד 1,226 אנשים שמתאימים לעלייה אך הם לא מובאים לישראל בגלל היעדר מקור תקציבי.

נציגים מבני הקהילה האתיופית דיברו בפניי הוועדה והציגו את הקשיים שעוברים על המשפחות שהעלייה לישראל פיצלה אותן. אסרס דמלש: "יש לי שתי אחיות שנמצאות באתיופיה והן לא עולות לישראל. נמאס לנו כבר מהחלטות שמתקבלות, אנחנו צריכים מעשים". סווינור טארקיין: "סבתא שלי נשארה באתיופיה ודוד שלי נרצח בשבעה באוקטובר. למה צריך דיונים כדי להעלות יהודים לישראל?". 

הרב אלעזר מנגשה, רב קהילת יהודי תגראי בב"ש אמר בדיון: "בשבוע שעבר הלכתי לניחום אבלים של משפחה בישראל שהתאבלה על אמא שלהם שנפטרה באתיופיה. יש מכסות ליהודי אתיופיה בכל מקום, בבתי הספר ובעלייה, אולי גם יעשו מכסת גיוס לאתיופים בצה"ל?".

שר העלייה והקליטה ושר הפנים מינו בחודש אוגוסט האחרון את מר הראל קנפו להיות פרויקטור שמכהן כיו"ר צוות אשר אמון על גיבוש מתווה ההמלצות לשרים בהתאם להחלטת הממשלה 713. במסגרת עבודת צוות הוועדה, הצוות יגבש קריטריונים להמשך העלייה והכניסה לישראל והמלצות לעניין הממתינים בגונדר ואדיס אבבה וסגירת המחנות. צוות הוועדה יעביר את המלצותיו לשרים מיד עם סיום עבודת הוועדה.

הראל קנפו, פרויקטור העלייה מאתיופיה אמר: "בוועדה שהקמנו חברים רבנים, קייסים ונציגים שונים ממשרדי הממשלה. ארגונים רבים של קהילת יוצאי אתיופיה מדברים אצלנו בוועדה, אך הם לא חברים בוועדה באופן רשמי. המחשבה היא שמשרדי הממשלה לוקחים אחריות מלאה על העלאת בני הקהילה האתיופית לישראל. ריבוי האינטרסים בנושא העלאת יהודי אתיופיה הוא גדול מאוד, לכן חשוב שהוועדה שקמה תהיה אובייקטיבית לחלוטין. אנחנו נגיש לשרים את מסקנות הוועדה לאחר חג הפסח. ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה כיצד היא רוצה להתקדם עם העלייה לישראל. שר העלייה והקליטה רוצה לגבש מדיניות חדשה וברורה להעלאת הקהילה האתיופית לישראל".

תאיר ראבוחין, משרד האוצר אמר: "ככל שתתקבל החלטת ממשלה להעלות קבוצות נוספות מבני הקהילה האתיופית ידרשו לכך מקורות תקציביים נוספים. ע"מ להעלות את יתר הממתינים באתיופיה לישראל שעומדים בקריטריונים של החלטת הממשלה נדרש למצוא מקור תקציבי של כ- 200 מיליון שקלים".

מיכל יוספוף, רשות האוכלוסין וההגירה אמרה: "הקריטריון המרכזי לעלייה לישראל זה להימצא ברשימות של זרע ישראל במחנות באתיופיה. לפי הבדיקות שלנו, אין כרגע אף אחד ברשימות שיש לו הורה או ילד בישראל. כל מי שחושב שהמשפחה שלו זכאית לעלייה במסגרת חוק השבות ולא במסגרת החלטת ממשלה יכול להגיש בקשה בערוץ פתוח. באופן היסטורי הזכאות לעולים מאתיופיה לפי חוק השבות נמצאת במשרד הפנים ולא בסוכנות היהודית כפי שמקובל ביתר המדינות בעולם".

יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ לוי סיכם את הדיון: "מזמין את חברי הכנסת מלאקו וסולמון שנוכחים איתנו כאן בדיון להביא את התקציב המתאים מהקואליציה שבה הם חברים כדי להעלות את אותם אנשים לישראל. אני מתבייש בשם מדינת ישראל שהיא לא מצליחה לספק סיוע בסיסי לממתינים בזמן שארגונים פרטיים מצליחים לעשות את זה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!