מחאות נגד ישראל: צבע אדום ליד מוזיאונים

בהולנד קיימת נוכחות בולטת של ארגונים פרו פלסטיניים ופרו חמאסים שמקיימים שגרה של הפגנות, שביתות ופעולות מחאה נוספות מאז ה-7 באוקטובר. המחאות מתקיימות בערים המרכזיות במדינה, אולם מוקד מרכזי של הפעילות הוא האג, הבירה המנהלתית של הולנד שבה שוכנים ובית הדין הפלילי הבינלאומי ובית הדין הבינלאומי לצדק אשר קיים דיונים על התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה לביצוע רצח עם ברצועת עזה.

עדות לפעילות חמאס בהולנד סיפק מעצרו של אמין אבו רשיד ביוני 2023 בחשד להעברת סכומים של מיליוני אירו לטובת חמאס, תוך הפרת הסנקציות שמוטלות על התנועה ובחשד להמשך הפעילות של קרן אלאקצא שהוצאה מחוץ לחוק בהולנד בשנת 2003 בשל תמיכה בחמאס.

אבו רשיד, שנחשב לאחד מבכירי חמאס באירופה, משמש נשיא הוועידה הפלסטינית באירופה, כינוס שנתי של גולים פלסטינים מרחבי היבשת שנוסד על ידי מרכז השיבה הפלסטיני בבריטניה ומארח בכירי חמאס. כמו כן, אבו רשיד היה מעורב בניסיונות לארגן משטים לרצועת עזה.

ב-14 בדצמבר 2023, עצרו כוחות הביטחון של הולנד את נזיה רסתם, תושב רוטרדם, בחשד לחברות בחמאס, במקביל למעצר שלושה חשודים בגרמניה. לפי הודעה שפרסם משרד ראש הממשלה בשם המוסד והשב”כ, ארבעת העצורים, בנוסף לשבעה חשודים שנעצרו בדנמרק, היו חלק מתשתית טרור של חמאס שפעלה באירופה ואשר תכננה פיגועים על פי הנחיות של מפקדי חמאס בלבנון.

מובילי ההפגנות בהולנד

ארגון הגג של הקהילה הפלסטינית בהולנד (PGNL), בהנהגתו של איאד עטא אללה, הוקם בוועידה שהתקיימה באמסטרדם במאי 2016 כמסגרת שנועדה “להגן על זכויות הפלסטינים בהולנד”. מלבד אירועים קהילתיים עבור הפלסטינים בהולנד, הארגון עומד מאחורי פעילויות במסגרת תנועת ה-BDS לחרם על ישראל ומארגן הפגנות ועצרות אנטי ישראליות.

ב-9 באוקטובר 2023, פרסם PGNL הודעה שלא התייחסה כלל למתקפת חמאס על ישראל, אולם גינה את “התוקפנות הישראלית נגד רצועת עזה” וקראה “לפלסטינים בהולנד וביבשת אירופה להשתתף בהפגנות שנועדו להעביר את המסר של העם שלנו”, כך דיווח מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במרץ 2024, ארגן PGNL, יחד עם ארגונים פרו פלסטיניים ואנטי ציוניים נוספים, הפגנה גדולה נגד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בעת שהגיע לחנוך את מוזיאון השואה הלאומי של הולנד באמסטרדם. המפגינים הניפו שלטים שעליהם נכתב “הפסקת אש עכשיו” ו”לעולם לא שוב זה עכשיו” וקראו סיסמאות כדוגמת “שחררו את פלסטין” ו”מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית”.

ארגוני סטודנטים פרו פלסטינים הובילו מחאות אנטי ישראליות בקמפוסים וברחבי הולנד עוד לפני פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”. הפעילות באה לידי ביטוי בקריאות להטלת חרם אקדמי מוחלט על ישראל לצד קיום פעילויות כדוגמת “שבוע האפרטהייד הישראלי”. פעילות המחאה נמשכת מאז ה-7 באוקטובר, במסגרתה ארגוני הסטודנטים מקיימים הפגנות, שביתות שבת והשבתות לימודים בקמפוסים.

הארגונים הבולטים ביותר הם סטודנטים למען פלסטין שמרכזו בהאג וסטודנטים למען צדק בפלסטין שפועל מאמסטרדם. לצידם, פועלים ארגוני סולידריות נוספים בהובלת סטודנטים שמגדירים עצמם “אנטי ציוניים, אנטי גזעניים ואנטי קולוניאליים” – אוטרכט בסולידריות עם פלסטין, ניימיכן למען פלסטין, חרונינגן למען פלסטין, פלסטין חופשית מאסטריכט, סולידריות עם פלסטין רוטרדם וסולידריות עם פלסטין טילבורג.

ב-10 באוקטובר 2023, פרסמה קואליציית הסטודנטים של הולנד, המורכבת משמונת ארגוני הסטודנטים, הודעת תמיכה במתקפת חמאס נגד ישראל שהציגה צילום של פריצת גדר הגבול ואיור של צנחן. ההודעה כינתה את המתקפה “תגובה מהממת לאלימות המתמשכת של הציונות ושל הקולוניה הישראלית המתנחלת” ובסיומה נכתב: “תהילה לעזה ולכל פלסטין עבר ההתנגדות הנועזת ומספקת הדוגמה שלהן. אנחנו ניצבים לצידכם בסולידריות נגד הדיכוי הברוטלי, המתמשך מצד המשטר הציוני”.

קבוצת הפעולה “עובדים למען פלסטין הולנד” (WFP) מגדירה את עצמה כגוף שפועל “למען שחרור פלסטין הכבושה מתוך מוסדות אמנותיים, חברתיים, אקדמיים ופוליטיים”.

מאז ה-7 באוקטובר, חברי WFP ביצעו מספר פעולות מחאה אנטי ישראליות. ב-4 בנובמבר, הם שפכו דליי צבע אדום ליד המוזיאונים המרכזיים של הולנד, ובראשם המוזיאון הלאומי (רייקסמוזיאום) ומוזיאון ואן גוך באמסטרדם, והכריזו כי “כל עוד מוזיאונים ומוסדות אמנות בהולנד ממשיכים להעמיד פנים של חוסר משוא פנים ומסרבים לגנות את רצח העם בעזה, הם משתפים פעולה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!