ישראל שוברת שיאי מספר תאונות עבודה - למה זה קורה?

לאחרונה התפרסמו תוצאותיו של מחקר שערך המוסד לבטיחות וגיהות. המחקר מצא כי במהלך המלחמה דיווחו 43% מהעובדים הנשאלים כי הם חווים לחץ, ו-39% טענו כי הם חווים שחיקה גבוהה מאוד בעבודה. זה המקום לציין כי ישנו קשר חזק בין שחיקה גבוהה בעבודה למצבי דיכאון, ריבוי כאבי עצמות ושרירים וכן הגברת הסיכויים לתחלואה. כמו כן, דווח על עלייה בשיעור ההיפגעות מתאונות בעבודה ובדרך אליה. אבל למה בכלל מתרחשות בישראל כל-כך הרבה תאונות עבודה?

כאמור, הכל מתחיל בעומס העבודה. בישראל, רבים מהעובדים, לאו דווקא אלה שנמצאים בסביבת עבודה מסוכנת, עובדים שעות ארוכות יותר וכן עובדים קשה יותר מברוב מדינות העולם המערבי. הדבר גורם לעייפות, שחיקה ותסכול שמובילים בתורם לריבוי תאונות עבודה. כשמוסיפים לתמהיל את תרבות ה"יהיה בסדר" ואת האכיפה הרופפת של נהלי הבטיחות, מה שמתקבל הוא סכנה גדולה לבריאות ציבור העובדים בישראל. אך למרות שמספרי תאונות העבודה הולכים ומאמירים בקצב גבוה, העלייה במספר מבקשי פיצויי תאונת עבודה לא גדל באופן משמעותי בתקופה זו. איך זה יכול להיות?  

כבר לא עובדים 'לפנים משורת הדין'

אם מסתפקים בתשובה על רגל אחת, קל לומר שהאשמה במצב זה מוטלת על הבירוקרטיה. זה נכון, אך האמת מעט יותר מורכבת מכך. לאור הקושי המתגבר של המוסד לביטוח לאומי לעמוד במספרים ההולכים וגדלים של מבקשי הקצבאות, עם השנים המוסד הקשיח נהלים. כיום, הוא נוטה יותר למדיניות של 'לפי הספר', משמע התנהלות ע"פ נהלים יבשים, מאשר למדיניות של 'לפנים משורת הדין'. מן העבר השני, חוסר גמישות זה גורם לנפגעי תאונות עבודה להיות יותר פסימיים וחסרי רצון לעמוד אל מול הבירוקרטיה. לא מן הנמנע כי פסימיות זו נובעת בעיקר מחוסר הבנה של נהלי ביטוח לאומי.

ראשית, על הנפגע להבין האם יש לו סיכוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה. עליו לשאול את עצמו: האם אירוע הפגיעה פגם ביכולתו לעבוד כרגיל? האם התאונה קרתה תוך כדי העבודה, בזמן העבודה, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה? באם התשובות לשתי השאלות הללו הן חיוביות, המבוטח עשוי להיות זכאי לפיצויים לנפגעי תאונות עבודה. 

אלמנט ההרתעה

עובדים שנפגעו בתאונות עבודה עשויים להיות זכאים לדמי פגיעה מביטוח לאומי או אף למענק נכות או קצבת נכות. ההליך מתחיל בהגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה (טופס ב.ל. 211), המפצים את העובד על ימי ההיעדרות מהעבודה. לאחר מכן, יוכל הנפגע להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה (טופס ב.ל. 200). עליו להגיש את הטופס בצירוף מסמכים רפואיים רלוונטיים, כגון סיכום רפואי, סיכומי אשפוזים וטיפולים שעבר עקב התאונה וכיו"ב. לאחר בחינת הבקשה והמסמכים הרפואיים, ביטוח לאומי יודיע לתובע האם תביעתו תאושר באמצעות המסמכים בלבד, או שהוא יצטרך להתייצב אל מול הוועדה הרפואית של המוסד.

הוועדה הרפואית הינה המכשול העיקרי העומד בפני תובעים שעברו תאונות עבודה ודורשים מענק או קצבת נכות. זאת משום שרבים מהתובעים אינם יודעים כיצד להציג את המקרה שלהם באופן שישכנע את צוות הוועדה כי אכן מגיע להם מענק או קצבת נכות. למעשה, רבים מאלו המקבלים מכתב המורה להם להתייצב אל מול הוועדה הרפואית נרתעים ומוותרים מראש על הפיצויים האפשריים. אלו שכן בחרו לעמוד אל מול הוועדה יקבלו תשובה בדבר החלטתה בדואר. תובע שאינו מרוצה מהחלטת ביטוח לאומי יוכל להגיש ערר על ההחלטה תוך 30 יום מרגע קבלת המכתב.  

אל לנפגעי תאונות עבודה להתייאש

לאור כל הקשיים שמערימה הבירוקרטיה על נפגעי תאונות העבודה, לא פלא שרבים מהם לא מצליחים לקבל את המגיע להם ממוסדות המדינה, או מתייאשים עוד לפני שהתחילו את תהליך דרישת הפיצוי. דומה ועם חלוף השנים, ההליך הבירוקרטי נעשה סבוך יותר ויותר, מה שמותיר נפגעי תאונות עבודה רבים כשהם נופלים בין הכיסאות. כל שניתן לקוות הוא שציבור העובדים בישראל יכיר יותר טוב את זכויותיו וייעזר בכל מי שניתן בכדי למצותן עד תום.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!