בלי שורשים, כלום לא יצמח כאן • טור
תובנות מט"ו בשבט: נחיצות השמירה על מנהגי ישראל, חשיבות הלבוש המסורתי של בן תורה והסוד שגילה צ'רצ'יל לדיזנגוף
- הרב ישראל כהן רוזובסקי
- ט"ו שבט התשע"ה
- 5 תגובות
חשובים ונצרכים הם דבריו של 'בעל הסולם' בעניין החשיבות שבשמירה ובהקפדה על מנהגי ישראל. כאשר אדם מועד ולא מניח תפילין, חלילה, או לא שומר שבת, החטא החמור "יושב לו על המצפון" והוא מיד שב בתשובה ומתקן את מעשיו. לעומת זאת, אדם המזלזל במנהג "פעוט" כמאכלי שבת, לדוגמה, עשוי לזלזל מאוחר יותר בסעודה עצמה ובהווי המשפחתי, עד שמאבד את הערך הנעלה הזה וסופו לזלזל גם ביום השבת. זו הסיבה העיקרית בגינה אנחנו נקראים לשמור על מנהגי ישראל, אף שאינם מצוות מפורשות בתורה.
בין קליפה לקליפה
בזמן שאנחנו מקלפים את הפירות, אנחנו מבחינים שהקליפה שומרת על הפרי אך אין לה כל ערך כשלעצמה. ברגע שקילפנו, תהליך הריקבון של הפרי מתחיל, והקליפה שווה "כקליפת השום". אין לה כל ערך. כשם שהקליפה שומרת על הפרי, חשבנו, כך החזות החיצונית שלנו שומרת על פנימיותנו. הלבוש שומר על הערכים שלנו, על דרך התורה. אולי יש שיאמרו שאין ערך למראה החיצוני וכל אחד רשאי להתלבש כרצונו, אך הלבוש, הקליפה שלנו, הוא ששומר עלינו ועל הפנימיות שלנו, ולכן עלינו לשמור עליו.
בלי שורשים אין עתיד
לפני 94 שנים, וינסטון צ'רצ'יל, אז שר המושבות של בריטניה, הגיע בתוקף תפקידו לביקור בארץ ישראל שזה עתה הפכה לחלק מהאימפריה הבריטית הגדולה. במסגרת הביקור הגיע לתל אביב, בלוויית הנציב העליון, סר הרברט סמואל, הברון ג'יימס רוטשילד.
תל אביב קושטה לקראת בואם בדגלים, בשטיחים ובפרחים. כדי להדגיש את הצבע הירוק, החליט ועד תל אביב אף לקשט את הדרך שבין בית הוועד לביתו של דיזנגוף בעצים. מאחר שלא היה זמן מספיק לנטיעת עצים, החליט הוועד לכרות עצי ברוש ואורן מחורשות מקווה ישראל, ולתקוע אותם, פשוטו כמשמעו, בחולות.
כאשר התקרבה מכוניתו של צ'רצ'יל ותזמורת הגימנסיה פצחה בנגינה, החל הקהל להידחק, העצים נפלו ונחשפו גזעיהם הכרותים. לנוכח המראה הזה פרץ צ'רצ'יל בצחוק ולחש לדיזנגוף: "מיסטר דיזנגוף, בלי שורשים שום דבר לא יצמח כאן".
החוט המשולש לא במהרה ינתק
עלינו לדעת, כי בלעדי השורשים העמוקים שלנו הנטועים מאז קבלת התורה בהר סיני ומשרישים עצים ומנביטים פירות עד עצם היום הזה, אין לנו אפשרות קיום וכל דחיפה קטנה, כל התקהלות חריגה במקצת עשויה להפיל את העץ ולחשוף את הגזעים הכרותים.
אם נדע לשמור על מנהגי ישראל, נקפיד על שמירת הצביון של בן תורה (הקליפה) ונשקה במים חיים את השורשים העמוקים, אזי מובטח לנו כי נצח ישראל לא ישקר ונזכה במהרה בימים למשיח צדקנו.
בין קליפה לקליפה
בזמן שאנחנו מקלפים את הפירות, אנחנו מבחינים שהקליפה שומרת על הפרי אך אין לה כל ערך כשלעצמה. ברגע שקילפנו, תהליך הריקבון של הפרי מתחיל, והקליפה שווה "כקליפת השום". אין לה כל ערך. כשם שהקליפה שומרת על הפרי, חשבנו, כך החזות החיצונית שלנו שומרת על פנימיותנו. הלבוש שומר על הערכים שלנו, על דרך התורה. אולי יש שיאמרו שאין ערך למראה החיצוני וכל אחד רשאי להתלבש כרצונו, אך הלבוש, הקליפה שלנו, הוא ששומר עלינו ועל הפנימיות שלנו, ולכן עלינו לשמור עליו.
בלי שורשים אין עתיד
לפני 94 שנים, וינסטון צ'רצ'יל, אז שר המושבות של בריטניה, הגיע בתוקף תפקידו לביקור בארץ ישראל שזה עתה הפכה לחלק מהאימפריה הבריטית הגדולה. במסגרת הביקור הגיע לתל אביב, בלוויית הנציב העליון, סר הרברט סמואל, הברון ג'יימס רוטשילד.
תל אביב קושטה לקראת בואם בדגלים, בשטיחים ובפרחים. כדי להדגיש את הצבע הירוק, החליט ועד תל אביב אף לקשט את הדרך שבין בית הוועד לביתו של דיזנגוף בעצים. מאחר שלא היה זמן מספיק לנטיעת עצים, החליט הוועד לכרות עצי ברוש ואורן מחורשות מקווה ישראל, ולתקוע אותם, פשוטו כמשמעו, בחולות.
כאשר התקרבה מכוניתו של צ'רצ'יל ותזמורת הגימנסיה פצחה בנגינה, החל הקהל להידחק, העצים נפלו ונחשפו גזעיהם הכרותים. לנוכח המראה הזה פרץ צ'רצ'יל בצחוק ולחש לדיזנגוף: "מיסטר דיזנגוף, בלי שורשים שום דבר לא יצמח כאן".
החוט המשולש לא במהרה ינתק
עלינו לדעת, כי בלעדי השורשים העמוקים שלנו הנטועים מאז קבלת התורה בהר סיני ומשרישים עצים ומנביטים פירות עד עצם היום הזה, אין לנו אפשרות קיום וכל דחיפה קטנה, כל התקהלות חריגה במקצת עשויה להפיל את העץ ולחשוף את הגזעים הכרותים.
אם נדע לשמור על מנהגי ישראל, נקפיד על שמירת הצביון של בן תורה (הקליפה) ונשקה במים חיים את השורשים העמוקים, אזי מובטח לנו כי נצח ישראל לא ישקר ונזכה במהרה בימים למשיח צדקנו.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות