דיון בכנסת: מצבו של ים המלח מתדרדר

ועדת הצעירים בכנסת עסקה בהרחבה במצבו המדרדר של ים המלח, ובפיקוח הנדרש על עבודת חברות כי"ל (כיום – ICL גרופ) הכורות ומייצרות מתוקף חוק זיכיון ים המלח, אשלג, פוספט, מגנזיום וברום. בנוסף הוועדה דנה בהכנת חוק זיכיון חדש לכרייה, בגלל סיום הזיכיון הנוכחי בעוד כשש שנים - בשנת תש"ץ (2030).

יו"ר הועדה, נעמה לזימי (העבודה) הדגישה כי "על המדינה לשנות את גישתה למשאב טבע נדיר ומדהים שהתברכה בו, פנינת-טבע מדהימה, ליבה של תעשייה ענפה ומחולל תיירות נדיר. לפני ואחרי הכל, הוא משאב טבע, שיש לנו אחריות לגביו כלפי הסביבה וכלפי הדורות הבאים. השימוש שאנחנו עושים בים המלח מבחינה תעשייתית הביא לירידה של 40% במפלסו ולהתייבשות האגן הדרומי, מה שהוביל לתופעות טבע שונות, כמו התחתרות נחלים ויצירת בולענים. עד שנת 1980 לא היו בים המלח בולענים כלל, וב-44 השנים שחלפו מאז נפערו בים המלח יותר מ6,000 בולענים. המדינה חייבת להתעורר בנושא הטיפול בים המלח, מדובר במשאב ששייך לא רק לנו, אלא לכל הדורות שיגיעו אחרינו". היא קראה למשרדי האוצר והגנת הסביבה לממן מחקר עצמאי לשמירת ושיקום הים.

לזימי פנתה למשרד האנרגיה והחשב הכללי באוצר – לפעול כבר עתה – עוד טרם הזיכיון החדש - כי כי"ל תשיב לים קוב מים על כל קוב שהיא שואבת ממנו לצרכי הכריה. החשב הכללי גם התבקש ע"י לזימי, לפעול כי ההכנסות למדינה מהכריה יופנו ייעודית לשיקום הים. בנוסף, לזימי דרשה כי החשב הכללי יוודא בזיכיון החדש שימוש באנרגיות מתחדשות, יבטיח תעסוקה בנגב, ותשלום בעבור שאיבת המים. בנוסף היא פנתה לרשות המים ולמכון הגיאולוגי לבחון כמה מים מותפלים ניתן להזרים לים המלח – בלי לגרום לנזק סביבתי.

בשבוע הבא, תעסוק וועדת הצעירים בזיהום הים ופגיעה תעשייתית בסביבה בראייה ארוכת טווח, תוך בדיקת הצעת המשרד להגנת הסביבה בעניין הזיהום ושיקום המחצבות, במחויבות כי"ל ופעילותה לצמצום הפגיעה הסביבתית טרם סיום הזיכיון,  ובהיערכות המדינה לתום תקופת הזיכיון על ים המלח - ביחס להמלצות ועדת נווה.

אוהד קרני, מנהל אגף מדיניות סביבתית במשרד להגנת הסביבה, תיאר את הנזקים הכוללים של נסיגת מי הים וירידת המפלס הקבועה. "גם יבוא מים, כולל מים מותפלים, לא יביא בשלב הראשון להעלאת המפלס, ורק לאחר 20 שנות של יבוא כזה - נדע אם הצעד הזה לא יגרום לנזק. מים מותפלים פירושם הכפלת כמות ההתפלה בארץ, ועלותה גדולה בהרבה מכל חלופה אחרת. כל שנה נגרעים 180-160 מיליון קוב מים מהפעילות בים".

אריה כהן, ראש המועצה האזורית מגילות-ים המלח, הזהיר כי הים נסוג כל יום, ובכל שנה כ-1.10 מטר, וסיפר על פעילותו לעריכת סקר עצמאי ובלתי תלוי לבחינת חלופות לשיקום מצב הים. ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר ויו"ר ניקוז ים המלח, שיבח את כריכת שיקום הים - בהכנת חוק זיכיון חדש.

תומר דובורוסקי מנהל פרויקט ים המלח בחשב הכללי, סיפר על הכנות לקראת הזכיין העתידי, כולל הכנת חוק זיכיון חדש – על פיו יוכן המכרז החדש. בנוסף פועל צוות סביבתי, המטפל בצמצום השאיבה ושיקום הנזקים הסביבתיים. הסכם קציר המלח מטפל במקום אחסון כל המלח העודף, הקמת מסוע לפינוי מלח זה, ופתרון להטמנה ארוכת-טווח. כי"ל מחוייבת לעמוד בלוח הזמנים, של הכנת פיתרון-הביניים ופיתרון ארוך-הטווח.

לפי ד"ר יעקב ליבשיץ, מנהל ההידרולוגיה מרשות המים, כי בעבר כ-2 מיליארד קוב מים הגיעו לים המלח, וכיום רק כ-100 מיליון קוב. לא מדינת ישראל היא הגורמת לכך – ולא סכר דגניה הוא הגורם לכך. רוב השאיבה היא בירדן ובסוריה (בנהר הירמוך) – וזה הגורם הראשי למפלס ים המלח. ישראל אחראית רק ל-28% מירידת המפלס – בגלל פעילות מפעלי ים המלח, והמפעלים הירדניים גורמים ל-22% נוספים. לדבריו, להזרמת כמות מים גדולה מדי לים – עלולה להיות השלכות שליליות, ויש לעשות זאת בזהירות. כדי לא לפגוע בים יש להזרים לא יותר מ-400 מיליון קוב מי-ים לשנה.

לדברי מירב עבאדי, מ"אדם, טבע ודין", יש לשקול הפסקת כריית האשלג כליל, ופירטה שורת מפגעים קיימים ועתידיים מהפעילות הכלכלית בים, וקראה כי בזיכיון החדש יטופלו כשלים קודמים. ד"ר עודד קינן , סגן המנהל המדעי מחקר ופיתוח ים המלח, קרא לשקול מעמד מיוחד לים המלח. לדברי יעל גיגי, מנכ"לית SDG ישראל, על האוצר לתמחר היטב את הפגיעה הסביבתית ולממן באמצעותה את השיקום, ואילו רות קניגסוולד, מנהלת בית ספר השגה עין גדי של החברה להגנת הטבע, התריעה מחוסר הנגישות של הציבור לרוב חופי המפלס הצפוני.

נועם גולדשטיין, סמנכ"ל ICL (כי"ל לשעבר) השיב כי פעילות האגן הדרומי היא כלכלית ותיירותית גם יחד, וכמות שאיבת המים השנתית כמעט ולא משתנה מזה כ-32 שנה, ואילו המפעלים הירדנים עומדים להגדיל משמעותית את כמות שאיבתם, מ-120 מיליון קוב לשנה ל-180 מיליון בשנה. קציר המלח הנוכחי, נבדק ונמצא כפתרון הנכון ביותר, לשמירת המפלס  כדי שלא יעלה באזור המלונות. בימים אלו עובדים על הקמת מסוע שיטמין את המלח העודף באגן הצפוני, ומיזם זה יסתיים עד תום הזיכיון.

לפי אהד צמת, מנהל מחלקת ירדן במשרד החוץ, נושא המים הוא קריטי ליציבות המשטר – בגלל היותה המדינה השנייה בעולם כבמידת היובש. לכן – כל פעילות ישראלית שתיעשה בים – מן הראוי שתיערך בשיח עימם.​

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!