בגלל מתקפת הסייבר: "נזק תשתיתי ופגיעה רצינית לכלל הציבור"

ועדת המדע של הכנסת קיימה דיון בנושא הנגשת חומרי ארכיון היסטוריים לחוקרים ולציבור הרחב. הדיון מתקיים כמה שבועות לאחר שנפרץ ארכיון המדינה בידי האקרים ומאז פועל במתכונת מצומצמת ובכך נפגע עבודתם של היסטוריונים וחוקרים.   

יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה ציין: "קיימנו ישיבה בנושא הזה לפני כשנה, והחלטתי לכנס את הוועדה כעת כי אני מבין שהמצב מאז הדיון הקודם לא השתפר, אלא החמיר. בחודש נובמבר הייתה מתקפת סייבר על ארכיון המדינה ומאז האתר מושבת. כפי שהיה המצב גם בדיון הקודם, חדר העיון סגור. כלומר: אין גישה כלל לחומרים ארכיוניים שנמצאים בארכיון המדינה. זה מצב מאוד חמור, שצריך להימצא לו מענה מיידי. זכות הציבור לדעת הוא דבר בסיסי ומחייב  בין אם אם הדברים נעימים או פחות נעימים לנו. אני מקווה מאוד שבעקבות הישיבה הדברים ישתנו - אם בעקבות המצב של אתר הארכיון לא ניתן לראות חומרים עד סוף 2024, צריך שלכל הפחות יהיו שעות קבועות של קבלת קהל ומענה לכל קהילת החוקרים". 

ח"כ איימן עודהצילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אדם רז, היסטוריון מכון עקבות השמיע בדיון סדרת האשמות מחוקרים רבים שלא מקבלים כל מענה מאז מתקפת הסייבר. לדבריו, המיילים נשלחים אך לא זוכים לכל מענה. עוד טען כי בדיקות טלפוניות שעשה על הבקשות שנשלחו במיילים ולא נענו, נטען כי יש בעיה של הארכיון המערכת המיילים.  לדבריו, "המצב חמור בארכיון צה"ל שהוא הארכיון הממשלתי הגדול ביותר - העובדה שהרוב המוחלט של החומר סגור גורמת לשיעור נגישות נמוך ביותר -  מבין כ17 מיליון תיקים רק  2.8% מהתיקים פתוחים לעיון הציבור. כבר הרבה מאוד שנים אני שומע על תוכנית של אתר חדש בארכיון המדינה והטמעה של בינה מלאכותית. בינתיים זה לא קורה ולא מתחיל. כל היסטוריון חייב דבר בסיסי להכיר את הקטלוג של מה שיש בארכיון וברגע שאין כזה לא ניתן לעבוד. יש כאן נזק תשתיתי למחקר. התיעוד הארכיוני שייך לאזרחי מדינת ישראל ואינו נכס פרטי של ארכיון וגנזת המדינה. זו עבירה על החוק שאין גילוי חומר".

ד"ר איתמר רדאי, היסטוריון, האוניברסיטה הפתוחה העלה טענות בדיון על היעדר אולם קריאה קבוע לחוקרים, "פעם היה אולם קריאה כמו שיש אולם קריאה בכל מדינה ולהוציא תיקים בעלי סיווג ביטחוני - כל התיקים היו פתוחים לעיון. הגנז הקודם אמר נעשה דיגטציה - זה טוב ויפה אבל לא סוגרים בגלל זה את הארכיון בפועל. הוא גם חשב לשרוף את ההעתקים הפיזיים. יש כאן פגיעה רצינית שנכסי תרבות לא נגישים. אנחנו גם התרענו ממתקפת סייבר. הרסו בארכיון המדינה חלקים מדברים שהיו מקוטלגים ומסודרים. זו בכייה לדורות. הדבר המינימלי הוא שתפתחו אולם קריאה מכובד כמו שיש בכל מדינה דמוקרטית ותשקמו את הארכיון והקטלוג". 

גנזת המדינה, רות אברמוביץ השיבה לטענות ואמרה כי נאמרו דברים שאינם נכונים כלל וכלל וכי צוות הארכיון נותן מענה לכל הפניות שנשלחות דרך האתר ודרך המייל. לדבריה, "מעולם ארכיון המדינה לא היה שקוף ומגיש מידע כמו בתקופתי. ארכיון המדינה רואה את תפקידו בכך שהשקיפות הוא נר לרגליו אלא אם כן החוק קובע אחרת. לא תמיד ניתן לענות ולתת שירות בצורה הכי מהירה כי יש למדינה מגבלת תקציב - תחילה לא הצלחנו לקדם עוד תקנים בגלל קורונה, אחר כך מערכות בחירות ועכשיו המלחמה. אבל עדיין אנו מנגישים חומר יותר מאי פעם. התקנות לגבי מתי לפתוח את הדברים לציבור קיימות כבר שנים רבות ולא שונו מ2010 ועל פיהן אנחנו פועלים".  

לגבי מתקפת הסייבר שעבר האתר, אמרה אברומביץ' כי "כל מה שעלה לאתר - נמחק. הארכיון אכן כמובן נשמר אבל מה שהיה לנו באתר נמחק. ביום שלמחרת להרים את השאלטר היה בלתי אפשרי וגם הקוד של החברה נמחק ולא ניתן לשחזר בצורה טובה. השחזור שכן התאפשר לבסוף לא קיבל הכשר ממערך הסייבר - 

מה שהותיר אותנו במצב שיש אתר ישן שניתן לעלות במחיר של מתקפה חוזרת. אף אחד במערך הסייבר לא לקח אחריות על הקוד המשוחזר. במקום כל זה אנו לוחצים על דוושת הגז להקמת אתר חדש ועובדים לתת שירות חלופי דרך הפניות שנשלחים אלינו. 

לגבי היעדר אולם קריאה קבועה שפתוח בארכיון המדינה, אמרה: "הדבר הראשון שעשיתי כשנכנסתי לתפקיד היה לנסות לפתוח את אולם הקריאה. מכירה את הרעיון שהוזכר שבואו נגרוס את כל הנייר כי הכל דיגטציה - אבל זה לא יהיה אצלי. הכל נשאר באותו פורמט, באותו תיק מדף ומיכל ואין כל כוונה להיפרד מהם והסיבה כפי שנאמר פה כי אלו נכסי תרבות שלנו. אנחנו רוצים להגדיל תקציב כדי שיבואו עוד אנשים לאולם קריאה. נאמר לנו שמלחמה זה לא הזמן. תוך שבועיים נעלה את כל הקטלוג לדאטה גוב וזה יהיה זמין".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!