הרצחת וגם ירשת? חוק חדש יעשה סדר

ועדת החוקה החלה להכין לקריאה ראשונה שורת הצעות חוק לשלילת הזכות לירושה ממי שגרם במתכוון למות המוריש, שיזמו יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן והח"כים דבי ביטון, ולתיקון חוק יחסי ממון לעניין דירת המגורים המשותפת של חה"כ עאידה תומא סלימאן ופנינה תמנו שטה.

לפי הצ"ח של היו"ר, ח"כ רוטמן, מי שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו של המוריש יהיה פסול מלרשת אותו, וזאת ללא תלות בשאלה האם הורשע ברצח בדין הפלילי בעניינו.

הצ"ח של ח"כ ביטון, קובעת פסלות לרשת, ביחס לאדם שהתאבד אחרי שגרם במתכוון למותו של המוריש או ביחס למי שנמצא כלא כשיר לעמוד לדין משום שלקה בנפשו. עוד מוצע לקבוע שיורש שהוגש נגדו כתב אישום על שגרם במתכוון למותו של המוריש, לא יוכל לפעול לשינוי מצב הזכויות בנכסים ולא יוכל להשתמש בחלקו בירושה עד לסיום ההליך הפלילי.

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, יוזם ההצעה אמר כי "החוק נכון להיום מנוסח בצורה מאוד דווקנית. נדרשת הרשעה וכן גרימת מוות במתכוון או ניסיון. הצעתי נוגעת למי שגרם במתכוון למותו של המוריש גם אם הוא לא הורשע בשל רצח והתאבדות או אי כשירות במהלך משפטו. בפגיעה בזכויות קנין צריך הסמכה מפורשת בחוק, בהירות וודאות, בוודאי כאשר יש השלכה על צדדים נוספים. מי שרואה את רשימת המציעים של הנושא לאורך השנים, רואה שהצ"ח הגיעה בבשלות רבה כשכל חברי הבית רוצים בה וברוח האחדות הזו אני מקווה שנקדם את הצ"ח כמה שיותר מהר. הצ"ח של ח"כ ביטון קובעת מינוי מנהל עיזבון והדבר פוטר חלק מהבעיות ויש לוודא שתהיה תאימות בין הצעות החוק השונות כדי שלא תתעורר בעיה של חוק יחסי ממון כלפי הילדים". 

ח"כ דבי ביטון, יוזמת הצעת החוק אמרה: "הצ"ח היא תיקון עוולה של שנים המתרגם בצורה הכי מובהקת את המשפט הרצחת וגם ירשת. נשים או גברים שרצחו את בני זוגם, הסנקציות מוטלות רק לאחר שנגזר דינם ואני מציעה שהסנקציות יתחילו מרגע שהם נאשמים".

ח"כ עאידה תומא סלימאן מסיעת חד"ש, מיוזמות החוק, הוסיפה וציינה: "בקדנציה הקודמת אישרנו את הנוסח בקריאה הראשונה והגשתי בקשה להחלת דין רציפות ועברו כבר 21 יום. אבקש לקדם את החלת הרציפות. 
גם היום בחוק הירושה יש שלילת ירושה בעת הרשעה ואתם באים להקדים זאת. הצ"ח שלנו לא מדברת על ירושה ואנחנו מדברות על רכוש הרוצח. הרצון למזג את הצעות החוק עלול לעכב את חקיקתן וזו טעות". 

ח"כ אליהו רביבו מ'הליכוד', גם הוא מיוזמי החוק, אמר: "אלו מסוג הדיונים שמאחדים את כל חברי הבית. הצ"ח נועדה לדאוג לצדק שבחלק גדול מהמקרים אין מי שיצעק וידרוש אותו. עלינו לוודא שהמציאות של הרצחת וגם ירשת לא תתקיים. אבקש להתייחס גם לצורות המתה שמעוגנות בהסדרי טיעון וגם לניסיונות המתה ופגיעה חמורה או למקרים של התעללות קשה, בהם הצד השני הוא חי מת".  

עו"ד חיים כהן, יו"ר ועדת צוואות ירושות ועיזבונות בלשכת עוה"ד הסביר למשתתפי הדיון: "נבקש ניסוח ברור וחד ערכי כדי שיהיה כלי חקיקה ברור שלא ניתן לפרשנות. המילה "במתכוון" מעלה את הצורך בהוכחה של כוונה ודאית, בעוד שיורש שפעל באלימות כלפי המוריש, איים בנשק ופלט כדור, סביר שלא יורשע ברצח או במכוון. אדם שמכה את בת זוגו והתוצאה היא מוות, זה עלול לא לענות למכוון ולכן נבקש שהחידוד יהיה שאותה אלימות הובילה למות המוריש וישללו זכויותיו". 

לירון פוריאן, סיפר בוועדת החוקה: "אני אחיה של יפית פוריאן שנרצחה בראש השנה 2022 והותירה אחריה ארבעה ילדים כשהקטן בן 9 חודשים והגדולה בת 7. הילדים גדלים היום אצל הסבים והיינו צריכים להעבירם לדירה יותר גדולה שיהיה מרחב. היינו צריכים לדאוג להכל- מיטת תינוק, בגדים טיטולים. כחלק מהרצח נשרף חלק מהבית והוא היה חלק מנכס משפחת הרוצח כך שאין להם חלק. הם חסכו משכורות כדי לרכוש בית והכסף הוברח, היה להם רכב משפחתי בשווי 150,000 ₪ שהוברח".

עוד סיפר: "אנחנו בהליכים משפטיים אזרחיים כדי לקבל את החצי של אחותי עד שהוא יורשע והחלק השני יועבר לילדים. במשפט הפלילי לא התקדמנו ואנחנו בשלב ראשוני מאוד ואומרים שרק כשיסתיים ההליך הפלילי נוכל לדעת מה עושים עם הכסף ועתיד הילדים. אישית ויתרתי על הכסף שתכננתי לבניית בית כדי לאפשר את כלכלת הילדים, כך שהמעמסה הגדולה עלינו נוסף על הטראומה והאבל, היא גם כלכלית. ברגע שקורה אירוע כזה חשוב שבימ"ש יוכל לקבוע שהילדים יקבלו את הכסף ולא נצטרך להילחם עליו".

עו"ד רותי אלדר, יועמ"שית ארגון משפחות נרצחות ונרצחים סיפרה: "אני מטפלת בעשרות משפחות שנקלעו למצב שליאור תיאר. הצעות החוק קריטיות לשלומם של הילדים". היא סקרה מספר חוקים הנוגעים לסוגיה ובהם לא נדרשת הרשעה או כוונה לצורך הזכאות: חוק התגמולים לילד שהתייתם כתוצאה מאלמ"ב נדרש רק יסוד סביר להניח שהחיים קופחו כתוצאה ממעשה פלילי. חוק נוסף הוא חוק חוזה ביטוח- בימ"ש אזרחי בוחן את הכוונה כשהיא יכולה להיות גם רצון לקבל את כספי המשכנתה. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נשללת זכות ההורות באופן זמני כתוצאה מכתב אישום בעבירה מהעבירות המפורטות בחוק העונשין. כל החוקים מתבססים על עקרונות שלא ייצא החוטא נשכר או תקנת הציבור ולא כתוצאה ספציפית מהרצון לצאת מורווח אך יוצאים מורווחים. יש לנתק את הכריכה של הצורך בהרשעה". 

עו"ד דניאל רז ממונה ארצי בתחום דיני משפחה בסיוע המשפטי, משרד המשפטים: "לשלול אוטומטית מאדם זכויות אם הוא זכאי מחמת נפש זה בעייתי ויש מקום להשאיר שיקול דעת לבימ"ש. תיקון חוק יחסי ממון כפי שהוא כרגע בעייתי". 

ח"כ תמנו שטה קטעה את דבריו: "לא חסרים לנו גורמים שאנחנו צריכים להיאבק מולם ואני מופתעת מכך שהעמדה היא שלא צריך להיות שום תיקון בחוק יחסי ממון. אם רוצים לסיים את הדיונים צריך להתייחס רק לפונקציות הרלבנטיות ולא לעמדות מלומדות אחרות שמישהו מציג. בנוסף, יש להפסיק לתת סיוע משפטי לרוצחים ממימון כספי המיסים של כולנו". 

עו"ד תמר קלהורה, משרד המשפטים: "הצעת החוק של משרד המשפטים מ-2021 דומה להצ"ח של היו"ר רוטמן. הסכמנו על תמיכה גם בסעיף הנוגע להקפאת היכולת לעשות שימוש בנכסי העיזבון. הצעתנו מדברת אף היא על ביטול הדרישה להרשעה ולכך יש משמעויות בשאלת שפיות האדם, ומה קורה אם לא היה הליך פלילי והשאלה עולה בהליך אזרחי וכן מה היסוד הנפשי הנדרש כשהחוק היום מדבר על "במתכוון" והשאלה אם להרחיב זאת לפזיזות שהיום נקראת אדישות. 

בתזכיר שלנו הצענו לתת לבימ"ש שיקול דעת שבסופו של דבר אולי לא יקבע את שלילת הזכות לרשת או לומר שיוכל לרשת רק חלק וזה עשוי לתת מענה לחולי הנפש. סוגיה נוספת שנתנו לה מענה בתזכיר היא מה דינם של ילדיו של מי שגרם למותו של המוריש אם נשללה ממנו הזכות לרשת". 

עו"ד איגי פז מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים: "נקודת ההנחה היא שהמוריש לא היה רוצה להוריש למי שגרם למותו. החוק כיום מצומצם מדי וגם ועדת טירקל חשבה שיש להרחיבו. בימ"ש מאוד מתקשים ביחס למקרים שמגיעים ונכון ללכת על משהו רחב יותר כי אנחנו מבינים שיהיו מקרים שלא נחשוב עליהם כמו המתות חסד ולגביהם יש מקום להשאיר את שיקול דעת בימ"ש". 

היו"ר רוטמן: "בנושאי ירושה יש להעדיף את היציבות ולייצר כלל חד וברור. אם נייצר חריג של שיקול דעת כדרך המלך, החריג יהפוך לכלל. צריך שהכלל יתחשב במקרים שאנחנו מדברים עליהם ולא לתת לבימ"ש את שיקול הדעת בעניין הירושה". 

עו"ד רני נויבואר, מהאפוטרופוס הכללי: יש פער בין הפלילי לאזרחי. בעולם האזרחי יש תפיסה של החוטא הנשכר ובגינה מספר הוראות חוק כמו בחוק הביטוח ביחס לתגמולי הביטוח ובוודאי במקרים כמו בהצ"ח. סעיף 26 עוסק במתכוון והדבר הנכון כאן הוא שאם מנתקים את עולם ההרשעה גם מרווחים וגם נכנסים לעולם אחר. הדין הפלילי נועד להסדיר התנהגות לא רצויה בעוד שתכליות הדין האזרחי שונות- בדין הביטוח לא נרצה שהדין יתממש בצורה שונה אך גם לא לעודד התנהגויות הגורמות למוות. בדין הירושה יש התחקות אחר רצון המוריש אך גם החוטא הנשכר ויש לזכור שלסדר הפטירות יש משמעות מאוד גדולה. אדם שרצח את בת זוגו והתאבד- מעמד ילדיו משתנה כיורש בעיזבון של אישתו כך שיש משמעות ספציפית שמשנה את עיזבון היורשים בשל סדר הפטירות ויש לתת על כך את הדעת. אפילו ברצח ללא התאבדות יש השלכות לילדים מנישואים קודמים".

ד"ר יעקב שפירא, היחידה למשפט עברי משרד המשפטים: "בימ"ש מסתכל על הסיפור של אחאב המלך שלא רצח את נבות. אומרים שם שמי שרצח את נבות הם עדי השקר ואחאב הוא שחקן וחרף כך אומר לו הנביא הרצחת וגם ירשת. מוכח מכך שגם הגורם למותו נחשב כמי שהרגו".

עו"ד נתנאל לגאמי המשנה לסנגורית הארצית הציבורית: "בכל הקשור לאנשים עם מוגבלות התפיסה שונה מהותית. ברוב המקרים בהם זיכוי בגלל סייג אי שפיות הדעת אפשר לקבוע שהם התכוונו לרצוח אבל אין בהם אשם כי אין מחשבה פלילית. אדם סכיזופרן פרנואיד שיש לו מחשבות רדיפה כלפי מישהו יהרוג אותו במתכוון אך יזוכה כי לא הייתה כוונה פלילית. יש הרבה סייגים ובכולם הבסיס הוא הקביעה שאדם עשה את המעשה. כשמסירים את המילה "הורשע" יש שתי כוונות שונות של המשפט הפלילי והמשפט האזרחי וזה מורכב מאוד. כשלוקחים את המטרה של הרצחת וגם ירשת ואת רצון המוריש לא נוכל לקיים את התכליות הללו. יש לחשוב על שני נתיבים- עם ובלי הרשעה ונתיב נוסף שבו יוכלל הכל. המתה בקלות דעת שבעבר הייתה הריגה היא כל תיקי תאונות הדרכים כמעט. לא רצו שיקרה אך נטלו סיכון בלתי סביר, וכך גם המתה באחריות מופחתת". 

היו"ר רוטמן: "אבקש שנוסח הצ"ח יכלול את שתי האופציות בחוק הירושה- מי שהורשע ייובאו סעיפי העבירה הרלבנטיים מהחוק הפלילי- רצח, רצח בנסיבות מחמירות והמתה באחריות מופחתת. לא ניכנס לפרשנות האם גרם במתכוון אלא שאלה בינארית של הרשעה באחת העבירות הללו- פסילה מלרשת. בנוסף, לגבי ניסיון נתייחס לניסיון לעשות את אחת משלוש העבירות הללו. התרחיש הנפוץ הוא שאדם ניסה לגרום למותו של אדם שנכנס בשל כך לקומה ונפטר בסוף אבל ברמת ההרשעה בגלל פרק זמן זה שבו מת האדם הוא יורשע רק בניסיון אך הרצחת וגם ירשת צריך לחול גם לגביו. זה הסעיף שמייצר את הוודאות. אופציה אחת היא הרשעה והאפשרות השניה היא מי שגרם במתכוון – זה יגיע להכרעת בימ"ש. אם בימ"ש בדין האזרחי קבע שהוא גרם במתכוון למותו של המוריש הוא יהיה פסול מלרשת. זה לא חל על ניסיון כיוון שזו הרחבה שאני מתקשה איתה במשפט האזרחי. ניסיון דורש הרשעה". 

עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה, סיכם ואמר: "מכיוון שבסעיף הראשון מפנים לעבירות מסוימות ובכללם הרשעה ביסוד נפשי של אדישות, הפסקה השנייה של המסלול האזרחי שמדברת על "במתכוון" עלולה להתפרש כך שבמקרה של אדישות הוא כן יוכל לרשת. מציע לשקול להקנות שיקול דעת לבית המשפט ואפשר גם להבנות את שיקול דעת בימ"ש כך שיוכל לסטות מההסדר רק אם הוא סבור שזה היה רצון המוריש". 

ח"כ אליהו רביבו: "הגישה שלי אומרת שבלי שום קשר לתוצאה, גם אם במעשה הפוגע היה לוקח בחשבון שהפגיעה יכולה להוביל להמתה הדין יחול עליו ולא יהיה זכאי לירושה. אני לא בטוח שזה מושלך לדין האזרחי. יש מדרגה שבה הפוגע יתפכח רגע לפני הפגיעה בשל ההשלכות הכלכליות האפשריות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!