ראש אמ"ן לשעבר: "זיהינו רצון איראני להשמיד את ישראל עד 2030"

אלוף (מיל') תמיר הימן ששימש עד 2021 כראש אגף המודיעין בצה"ל, שוחח בשבוע שעבר עם הכתב הצבאי של 'הארץ' עמוס הראל והתייחס לקונספציה בה היתה שרויה המערכת הצבאית והמדינית בנוגע לכוונותיו של חמאס.

הוא אומר כי בדיעבד הסימנים למה שעתיד לקרות ברצועה הופיעו לעיתים במסמכים שחיברו אנשיו באגף המודיעין, אך לא תורגמו לתפיסה כוללת להתמודדות עם הבעיה. "זיהינו רצון איראני אמיתי בהשמדת ישראל עד שנת 2030. לא גזרנו ממנו את המשמעויות למהלכים שיתבצעו בפועל. ישראל ניהלה מב"מ, מערכה בין המלחמות, נגד חיזבאללה ובמידת מה נגד חמאס. זה היה פתרון שנראה טוב, אבל לא היה מהותי. נקטנו גישה של אלחוש אסטרטגי".

הימן מסביר כי המערכת כולה היתה שרויה בתפיסה שהרעיון של מלחמה מלאה נמצא בדעיכה. "המלחמה שפרצה באוקראינה לפני שנתיים היתה צריכה לגרום לנו להבין שהדברים משתנים. נקטנו אסטרטגיה שהפעילה חיכוך צבאי מוגבל, כדי להימנע מתאונת דרכים ענקית, מלחמה. המחשבה היתה שאם תשיג את יעדיך בלא מלחמה, ניצחת, משום שבכך חסכת את המחיר הצבאי והכלכלי העצום שכרוך במלחמה כוללת. אופציית המלחמה, ככלי מרכזי ואפשרי של ישראל, ירדה לגמרי מהשולחן".

האלוף במיל' תמיר הימןצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בניתוח לאחור, הימן מדבר על שתי טעויות שעשה. "לא אבחנתי נכון איך נראית המערכת של הציר הרדיקלי, בהובלת איראן, בעיני חמאס. עבור איראן, חמאס הוא אירוע קטן, אבל עבור הנהגת חמאס ברצועה, יש כאן ענק אזורי והוא ייתן לנו גב. סינוואר לא חשב שהוא ישמיד אותנו לבד. הוא חשב, ובדיעבד טעה, שאיראן וחיזבאללה יצטרפו למתקפת הפתע שלו על ישראל, לאחר מעשה. את זה לא הבנתי". הטעות השנייה קשורה בעיסוק יתר של המודיעין בשיקולי מה שמכונה הצד הכחול (הישראלי). המודיעין, לתפיסתו, צריך להתמקד יותר בניתוח כוונות ויכולות האויב, לא במגבלות המוטלות על הקברניטים.

הזעם העצום על הכישלון ב–7 באוקטובר הופנה בחלקו, במידה של צדק, אל אנשי המודיעין. הימן מודה כי "יש אכזבה אותנטית. המערכת לא סיפקה את הביטחון שנדרש ממנה. אבל בסוף אין אלטרנטיבה מקצועית אחרת. הגישה הפופוליסטית שמבטלת את כולם לא תחזיק מעמד".

אחד הלקחים המקצועיים שהימן מעריך כי יופקו מהמלחמה נוגע להקמת סוכנות מודיעין לאומית. הוא סבור שהארגון הצבאי מכתיב "מגבלת דמיון מסוימת" בשרטוט תרחישים מודיעיניים, וכי יש צורך בגוף אזרחי, מהמגרש המדיני־פוליטי, שירכז את העיסוק בהתרעה מפני מלחמה, מעבר לעבודה הנעשית באמ"ן (ובמידה פחותה במוסד ובשב"כ). "הבירוקרטיה הביטחונית תנסה לעצור זאת", הוא אומר, "אבל נדרש כאן שינוי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!