מתורת מרן: בשביל מה חג ט"ו בשבט?

מחשבה רווחת היא שיום ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות וכשם שביום א' בתשרי שהוא ראש השנה, דנים את כל באי עולם, כך ביום ט"ו בשבט, דנים על האילנות וקובעים מה יהיה גורלם.

אלא שמרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, מסביר שהדבר אינו נכון. שכן אמרו חז"ל שבחג השבועות דנים על פירות האילן, ולא בט"ו בשבט.

בכל מקרה מוסיף רבינו כפי שאומר ה'בן איש חי', שקבלה היא לבקש ביום ט"ו בשבט באופן מיוחד על האתרוג, שיזדמן לו אתרוג מהודר בחג הסוכות.

אז מה מיוחד בט"ו בשבט? ובכן בההיבט ההלכתי בעיקר לעניני תרומות ומעשרות וערלה.

כך למשל לעניין איסור ערלה צריך למנות שלוש שנים מעת נטיעת האילן, ורק אז יהיו הפירות מותרים באכילה, אבל הפירות שגדלו בתוך שלוש השנים הראשונות, אסורים.

אך אין צורך למנות שלוש שנים שלימות אלא הולכים בהם אחר שנות העולם. למשל אם נטע נטיעה לפני ט"ז באב של שנת א' זה נחשב שנה, כי שלושים יום בשנה הראשונה חשובים שנה, ועוד ארבע עשרה יום יש להוסיף לקליטת הנטיעה באדמה, ולפיכך צריך ארבעה וארבעים יום בשנה הראשונה, ומונה עוד שנתיים להשלמת שלושת השנים.

ואם נטע את האילן בשנת א' מונה שנתיים, ובשנה הרביעית הפירות מותרים באכילה. אלא שיום ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, ולכן גם בשנה הזו, הפירות שנמצאים על האילן עד יום ט"ו בשבט אסורים בהנאה, ורק הפירות שגדלו אחרי ט"ו בשבט מותרים באכילה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!