האופוזיציה הרוסית והאוקראינים מתקשים להתאחד נגד פוטין

התגובה האוקראינית המזלזלת למותו של מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני, יריבו הגדול ביותר של פוטין, הדגישה את עומק הנתק בין שני הצדדים, כולל המורכבות של השגת פיוס מתמשך בין שני השכנים, גם אם פוטין כבר לא יהיה בסביבה.

כאשר עשרות אלפי רוסים במדינה וברחבי העולם נהרו לחלוק כבוד לפוליטיקאי המנוח שחוסל על ידי פוטין, הם התאבלו על אובדן התקווה הדמוקרטית האחרונה שנותרה ברוסיה - באוקראינה התגובה הייתה מושתקת ואף עוינת.

הודעתה של אלמנתו, יוליה נבלניה, כי תיטול את המושכות במאבק נגד פוטין, הניבה תגובה מזלזלת דומה. אוקראינים רבים אינם רואים בנבלני מישהו דמוקרטי מהמערב, כך לפי ה'וושיגטון פוסט'.

הגברת הראשונה של אוקראינה אולנה זלנסקה דחתה הזמנה של הנשיא ביידן להגיע לארה"ב לאירוע שמציין את איחוד ארה"ב, בגלל התוכניות להושיב אותה ליד נבלניה, שגם היא דחתה הזמנה, בתירוץ של עייפות.

ה'וושינגטון פוסט' מדווח כי רבים באוקראינה רואים במלחמה את הפרק האחרון של מאות שנות דיכוי של שליטים רוסים ולכן רואים ברוסים הליברלים, כולל בני משפחת נבלני, חלק מהחברה הרוסית - ומהפרויקט האימפריאלי שלה.

"היחסים בין אוקראינים לרוסים מתוחים באופן כללי. אתה לא יכול להאשים את האוקראינים בשנאת רוסיה ובמקרים רבים זה חל על כל הרוסים", אמר ולדימיר אשורקוב, מקורב של משפחת נבלני.

אוקראינים רבים עדיין מרגישים שהאופוזיציה הרוסית לא הרחיקה לכת מספיק בגינוי הרג האוקראינים וכיבוש אדמותיהם, במקום זאת האופוזיציה מתנגדת למלחמה מנקודת מבט רוסית, שהתמקדה בעיקר באובדן של חיילים רוסים ובהשפעת הסכסוך על האוכלוסייה הרוסית.

נבלני, ששהה בעבר אצל סבו וסבתו האוקראינים, דגל היסטורית ברעיון שרוסים, אוקראינים ובלארוסים הם עם אחד, וכי האי קרים, שסופח באופן לא חוקי על ידי פוטין ב-2014, היה היסטורית חלק מרוסיה. נבלני, חיזר בשלב מסוים אחר קבוצות אולטרה-לאומיות בניסיון לא מוצלח להקים קואליציה רחבה יותר נגד פוטין.

מנגד בשנה שעברה פורסמה תוכנית בת 15 נקודות לפירוק הדיקטטורה של פוטין ולהחזיר את אוקראינה לגבולותיה שלפני 1991, כולל קרים. התוכנית הציעה לשלם פיצויים לאוקראינה ולחקור את פשעי המלחמה הרוסים.

ובכל זאת, אוקראינים רבים אינם משוכנעים, הנשיא וולודימיר זלנסקי מיהר לגנות את מותו של נבלני כ"עדות האחרונה למשטרו הרצחני של פוטין", אך לא הייתה הבעת תנחומים. חלקם אפילו שמחו על כך, הריעו למותו של מה שכמה אנשים כינו "שוביניסט אימפריאליסטי".

"חייו של נבלני לא הביאו שום תועלת לניצחון האוקראיני; במקום זאת, הוא גרם נזק ניכר. הוא נתן את האשליה במערב שדמוקרטיה ברוסיה אפשרית", כתב בפייסבוק ולרי פקר, מרצה בבית הספר לעסקים בקייב.

הפילוסוף האוקראיני וולודימיר ירמולנקו אמר ל'וושינגטון פוסט' כי הוא מאמין שלליברלים הרוסים "יש דרך ארוכה לעבור לפני שהם יראו עין בעין עם אוקראינים. צריכה להיות ביקורת עצמית גדולה יותר, הבנה של העבר וההווה. מה הרעיון הרוסי בעצם אומר. אנחנו לא רואים את זה בכלל ברוסיה".

האוקראינים גם התאכזבו מכישלונה של החברה הרוסית להדיח את פוטין. אחרי הכל, זה היה לפני עשור שהאוקראינים יצאו לרחובות והפילו את הנשיא הפרו-רוסי שלהם, ויקטור ינוקוביץ', מעל 100 בני אדם נהרגו בידי משטרת המהומות של קייב. לפני כן, ב-2004, ערכו האוקראינים מהפכה כדי למחות על הונאה בבחירות.

בנאום שעות ספורות לפני פלישתה של רוסיה, פנה זלנסקי לעם הרוסי וקרא לו להתקומם. "מי יכול לעצור את המלחמה הזו? האנשים!. הגיע הזמן לעצור את זה עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי," אמר ברוסית.

הרוסים, לעומת זאת, לא התקוממו. המיעוט הזעיר של אלה שיצאו בפומבי נגד המלחמה נעצר במהירות ונגזרו עליו עונשי מאסר ארוכות. ישנם כיום 901 תיקים פליליים נגד מפגינים שמחו על המלחמה.

העתיד קודר. הליברלים הרוסים אומרים שלא נותרו להם עוד כלים להילחם איתם. מנהיגי האופוזיציה שלהם מתים או כלואים. אפילו בני נוער נעצרו בגלל שהפגינו נג המלחמה. בשבועות שחלפו מאז מותו של נבלני, הפעולה הפשוטה של הנחת פרחים הפכה למופע של התרסה פוליטית, עשרות אנשים נעצרו באנדרטאות ובהלוויה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!