המדינה רצתה לייבא 10 אלף עובדים; כמה הגיעו בפועל?

הוועדה המיוחדת לעובדים זרים קיימה דיון בסטטוס הבאת העובדים הזרים לענף הבניין. יו"ר הוועדה ח"כ אליהו רביבו מ'הליכוד' פתח את הדיון ואמר: "עצם העובדה שאנחנו חמישה חודשים לתוך המלחמה והכל הוא בזמן עתיד כמו 'נפתור, ולא פתרנו' כבר מעידה על כישלון הגורמים הפרטיים בנושא וגם הגורמים הממשלתיים צריכים לספק תשובות. יש מחדלים אדירים בנושא, לא יעלה על הדעת שאני חבר כנסת ויו"ר הוועדה אניף דגלים אדומים חודשים רבים ויסתבר שכולם נכונים וחרף העובדה שכולם נכונים הרשויות שותקות".

לדבריו, "אני לא מגזים באמירה שכלכלת ישראל עלולה לקרוס, איפה הרכבת האווירית של עובדים שכולם הבטיחו? איפה צמצום התלות במדינות ומה הסיבה שרוב רובם של המיונים מתקיימים בהודו? איפה התוספת של חברות ביצוע, בקצב הזה לא תהיה תקומה  למדינה ומחירי הנדל"ן יעלו בצורה כזאת ששום הורדת ריבית לא תוריד את הנזק. הושטתי יד ימים ולילות ומי שלא רצה יד מושטת יצטרך להסביר למה? אני מבקש לדעת כמה עובדים זרים הגיעו לארץ מפרוץ המלחמה?".

מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה במשרד הבינוי והשיכון: "לא נכנסו פועלים בעשרות אלפים. נכנסו 375 עובדים מהודו". יו״ר הוועדה הגיב לנתון ואמר: "מדינת ישראל בסיוע שלכם פתחה באפשרות הבאה של 10 אלף לפני 4 חודשים. לאילו תאגידים שויכו העובדים שהגיעו עד כה?" ארן: "כל מי שמתכנן להביא עובדים צריך להודיע עם איזה תאגידים מקומיים הוא רוצה להתקשר. 29 תאגידים הגישו מועמדים. אנחנו עובדים בצמידות עם רשות האוכלוסין וההגירה".

ח"כ אליהו רביבו בכנסתצילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין ציין כי "לא הגיעו עובדים דרך הסכמים בילטרליים. התחלנו מיונים כבר בינואר, 5000 עובדים הוצאו דרך תאגידים עם פירוט המקצועות והגישו לפני שבועיים 4000 עובדים". ח"כ רביבו: "למה לא פניתם לתאגידים ואמרתם להם אלה המספרים וייתכן שבהמשך יהיו פחות בשל נסיבות בראותיות?". נקש השיב: "בימים הקרובים אנחנו אמורים לקבל מועדי טיסות ואנחנו לא תלויים רק בעצמנו. יש את ממשלת הודו שאנחנו עובדים מולה. הדרישה לרישום פלילי זהה גם ברישום הפרטי וגם במסלול הבילטראלי".

ח"כ ששון גואטה מ'הליכוד' דרש: "תשחררו עובדים. החברה שיושבים פה לא מבינים את המצוקה. קבלנים אמרו לי שתוך חודשיים הם פושטים רגל. אין יכולת לעבוד בבנייה. מה זה המבחנים? תשחררו אותי ממבחנים. מדינת ישראל נמצאת במצוקה הכי נוראה שלה".

יו"ר הוועדה שאל: "כמה עובדים הגיעו להתמיין בהודו במסגרת B2B? דרך כמה חברות מקומיות וכמה כל חברה עברה וכמה הגיעו בסופו של דבר לארץ?". ארן: "הגיעו 6500 להתמיין בהודו בהערכה. 4546 עברו את המיונים בהודו". נקש: "1584 בקשות התקבלו – 1150 אושרו". היו"ר: "אז באופן מעשי יכלו לבוא 1150 אנשים לעבוד?". ישי לוי מנהל אגף בניין זרים: "יש דרישת השלמת מסמכים, צריך הצהרת עובד חתום אפוסטיל וחוזה העסקה. כ-1000 עובדים צריכים לקבל כעת אישורי עלייה לטיסה. יש 934 קבצי קליטה וההליך סדור. דילגנו על מתווה קונסולרי ואז נוצר אישור עליה". ח"כ רביבו: "יש את השלב של האישור העקרוני. זה לא מחדל, יש פה יד שמנענעת את העריסה". נקש: "הרציונל שליווה את הבקשה שידרש לעובדים מהודו וסרילנקה זמן להיפרד מהמשפחות". 

ח"כ גואטה: "מי עוצר את הנושא מה החסם?" ארן: "יש לנו הרבה חסמים". היו"ר: "אם אדם עבד באמירויות בבניית מגדלים סביר להניח שהוא יצליח לעבוד פה וזה טוב יותר מכל מיון". ארן: "בשבוע האחרון הפצנו נוהל שאמור להיכנס השבוע שמתייחס לנושא". 

היו"ר: "איך אני לא חלק מהתהליך הזה? בסופו של יום נציגים מטעמך שהם עובדי התאחדות הקבלנים ממיינים עובדים ויש לך דרך לבדוק מי עבר ומה עבר. לי הם לא רוצים לענות וכשאני שואל נוקבות אז הסוכנויות ההודיות מאיימים שיתפטרו".

היו"ר זעם: "מדינת ישראל משלמת כסף לכל תאגיד הודי. הם עושים מיליונים רבים ועשרות מילוני שקלים על חשבוננו. ואז במקום 10,000 אלף עובדים ראינו כמה מגיעים. למי יוצא כל כך הרבה כסף מזה?" ארן: "הבדיקה עולה הרבה כסף". היו"ר: "את מספרת לי שבמקום 10 אלף עובדים הצלחתם במאמץ רב להביא 375 עובדים. כלכלת ישראל קורסת, מי שלא ירצה לסכן את כספו כנראה לא שולח לי בעלי מקצוע".

עוד הוסיפה מיכל ארן ואמר: "יש תוכנית. להגיד שאנחנו מרוצים מהמספר לא. היינו אמורים להיות ב-2000. היעד היה להיות עם 10 אלף עובדים. טכנית היו אמורים להיות 2000. יש 932 עובדים שטרם נדרשו על ידי התאגידים". היו"ר רביבו: "האם העובדים שלך שהיו בהודו נפגשו גם עם בעלי תאגידים בהודו? את מכירה בעל תפקיד מטעמכם שיכול להיות שבימי המיונים נפגש עם בעלי תאגידים? האם למדינת ישראל הגיעו בעלי תאגידים הודים?" ארן: "לא שאני מכירה". 
​
יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו, סיכם את הדיון הסוער ואמר: "מדינת ישראל באופן חריג תקדימי ומפתיע שינתה את התזה ואיפשרה להביא 10 אלף עובדים שלא במסגרת הסכם בילטראלי והקצתה ממיינים מטעמה דרך ההתאחדות. מדינת ישראל מימנה איתור אתרים ושכירתם לטובת המיונים והתמיינו 4576 עובדים בהודו בדצמבר ב-B2B והמדינה מטעם עצמה עשתה את המקסימום".

ארן: "יש תאגידים שהתקשרו עם חברות אחרות וטרם נלקחו העובדים. יש פה תאגידים שאומרים רגע אני לא רוצה את הדבר הזה יותר. עשינו הפקת לקחים ויש בעיה עם עובדים שנשלחו ומויינו בהצלחה וטרם נלקחו מכמה תאגידים הודיים".
 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!