הלכה ברגל שעתיים וחצי בשבת להפרד מאחותה שחזרה לחיים

כוכבה גולן בת 67, חלתה בדלקת ריאות לפני 10 שנים, היא הגיעה לבית החולים באמבולנס עם אחוז חמצן מאוד נמוך בדם. היא יצאה מבית החולים עם בלון חמצן צמוד ואבחון של מחלת COPD, מחלת ריאות חסימתית כרונית. 

היא סיפרה כי לקראת ערב ראש השנה האחרון, בהכנות לשבת, היא קמה לשולחן החג והרגישה חולשה. "הרגשתי שאין לי אוויר. אחוז החמצן שלי עמד על 45. הסבירו לי שכבר מסטורציה 92 מאשפזים. התקשרתי למד"א ואמרתי להם שאין לי אוויר ושאני חולת COPD. יותר מזה לא ראיתי כבר. רק שמעתי את הסירנה של האמבולנס שלקח אותי בדרך לבית החולים".

היא סיפרה כי היא הגיעה לבית החולים מטושטשת ומבולבלת. "התברר לי שהתקשרו לאחיות שלי בשבת בבוקר לבוא להפרד. בגלל השבת, אסתר אחותי, שהיא דתייה, הלכה שעתיים וחצי ברגל כדי להפרד ממני. איך שנכנסה לבית החולים, אמרו לה החיו את כוכי פעמיים. קמתי אחרי חודש בו הייתי מורדמת ומונשמת. מתברר שהיה לי חיידק שגרם לי לחלות ככה. לא הצלחתי לדבר או להרים את היד. אסתר תפסה לי את היד והסבירה לי מה קרה".

כוכבה המשיכה לספר את נס הצלתה: "אסתר אחותי אמרה שרוצים לעשות לי חור בצוואר כדי שאוכל לדבר ולנשום. אם את מסכימה תלחצי על היד. בלי קול הסכמתי. לא היה לי קול בגלל ההנשמה. אסתר התייעצה על זה גם עם הרב פירר, שהרגיע אותה ואמר לה שאם תעשה את החור בצוואר אחיה עוד הרבה שנים. אחרי יום ניתחו אותי ועשו לי את החור בצוואר, הסבירו לי שבגלל ההנשמה, אני לא יכולה לשתות ונתנו לי רק להרטיב את השפתיים. משם הציעו לי לעבור לבית חולים שיקומי".

היא סיפרה שהיא ידעה שלהיות עטופה בבני המשפחה הכי קרובים יעזור לה להשתקם. "כך הגעתי למרכז הרפואי שיקומי מדיקל קר. מונשמת ומורדמת".

אריה סורקסקי מנהל טיפול נמרץ וולפסון ואחראי על תהליכי הגמילה בבית החולים השיקומי אינטגרטיבי מדיקל קר: "כוכבה התקבלה מירושלים מונשמת באופן מלא על רקע קשה COPD ובמצב תפקודי ירוד. למעשה הייתה סיעודית לחלוטין. ערכנו תצפית על המנשם ועל מדדי ההנשמה שלה. שינינו שיטת הנשמה בהדרגתיות, כך ששולבו נשימות עצמוניות בודדות בדקה, בתחילה אחת בלבד ולאט לאט יותר, וההשלמה של המנשם הלכה והצטמצמה לתמיכה חלקית בלבד".

עוד אמר: "שינוי שיטת ההנשמה אפשר לה ליזום יותר נשימות עצמאיות, עד שלבסוף הורדנו את התמיכה הנשימתית. אז התחלנו בניתוק הפיזי מהמנשם לפרקי זמן, בהתחלה למספר שעות דרך פיום קנה עד ל-24 שעות בהן היא נשמה דרך פיום קנה עצמוני. כשהגענו ל-24 שעות של נשימה עצמאית מלאה, ניתן היה לנתק מהמסתם ולחבר שסתום שאפשר לה לתקשר איתנו ולדבר. כשראינו שינוי לטובה, הסרנו גם את המנשם. לאורך כל התהליך היא חוברה לתמיכה של חמצן, בשל מחלת ה-COPD ממנה סובלת".

לסיום אמר: "המחלה שלה מאופיינת באגירה של פחמן דו חמצני. כשראינו שהיא לא אוגרת את הפחמן ויודעת לבלוע הפרשות בעמה, התחלנו תהליך בשלבים של סגירת הפתח בצוואר עד 24 שעות. במקביל, הפיזיותרפיסטים עבדו כדי לסייע לה לשפר את התפקוד מסיעודי לעצמאי, ולעבור מהמיטה להליכון בלבד רק עם עזרה קלה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!