יגיל בן ה-13 בכה: "אבא שלי נרצח וגופתו מוחזקת בשבי החמאס"

אתמול צעדו משפחות החטופים בצעדת ״מתאחדים לשחרור החטופים״ וסיימו את יומם הראשון בעיר קריית גת המארחת אותם ואת כלל הצועדים.

היום תצא הצעדה ליומה השני, בה המשפחות יצעדו מקריית גת ועד לנקודת הסיום בבית שמש.

בסיום הצעדה אתמול נאם יגיל יעקב בן ה-13, שנחטף ב-7.10 מבית אימו שבניר עוז יחד עם אחיו אור בן ה-16, ואביהם יאיר הי"ד נרצח באותו היום. יגיל, אור ואמם מירב חזרו לישראל במסגרת עסקת החטופים הראשונה, אך גופתו של יאיר עדיין מוחזקת בשבי החמאס. 

יגיל אמר: "אני מאוד שמח להיות כאן ובעיקר שמח להיות בבית, אבא שלי נרצח ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בשבי החמאס - זה מעציב אותי מאוד". הוא אמר בבכי: "חשוב לי בכל זאת לנצל את ההזדמנות ולהודות לכל מי שהגיע לצעדת האחדות. רק בזכות האחדות של עם ישראל נוכל להחזיר את כל החטופים הביתה. אני מבקש מכם, תמשיכו להיות מאוחדים".

שני גורן, שורדת השבי: ״תגידו לי אתם, איך אפשר לחזור לאיזושהי שגרה? איך אפשר להבטיח בטחון? איך אפשר לשקם אמון ואת החיים כל עוד 134 עולמות שלמים עדיין נמצאים שם! כשהשתחררתי הייתי בטוחה שהעסקה תימשך ושתוך כמה ימים אראה את כולם כאן. 

אני עומדת מולכם כאן היום ואני עדיין לא מאמינה שעברו שלושה חודשים מאז והם עדיין לא איתנו. אני מודה שהמילה ניצחון לא ברורה לי, ואפילו קצת צורמת. כי מבחינתי אף ניצחון לא יהיה כל עוד יש לנו עדיין חטופים בעזה! כמי שהייתה שם חמישים וחמישה ימים אני יודעת להגיד בצער ובעצב שכל יום הוא נצח, כל שעה שם היא אינסוף אכזרי, מדינת ישראל צריכה להחזיר אותם".

דניאל אלוני, שורדת השבי: ״קוראים לי דניאל אלוני ואני שורדת שבי. מושג חדש בלקסיקון הישראלי מי דמיין שיהיה צורך ככה פתאום פתאום להרחיב אותו עם מושגים שעד היום לא הכרנו? תחושות, סיטואציות, רגשות כה עזים שעד היום לא הומצאו המילים המתאימות עבורן והאמת שבצדק. בעולם מתוקן לא היה צורך להרחיב את המילון העברי בטח שלא עם מושגים כאלו".

עוד אמרה: "מאחורינו נשארו חטופים, שם, במקום שאין בו אוויר, אוכל, אור יום. 134 אנשים שלנו, האחים של, הילדים של, הסבים של, בלעדיהם איך אוכל לחזור לחיות חיים רגילים, נורמליים כשהם עוד שם? ביחד אנחנו נותנים את הרוח הגבית לממשלה ולבנימין נתניהו, שולחים אליכם את תמיכת כלל הציבור, העיניים של כולנו נשואות אליכם בבטחון מלא – להגיע לעסקה מיידית הכוללת את כלל החטופים. אני חושבת שהשאלה המפחידה ביותר שעברה בראשי בימי השבי הייתה: האם אני הולכת להיות רון ארד הבאה?".

הדס קלדרון, אמא של ארז וסהר ששוחררו מהשבי אך אביהם עופר קלדרון מוחזק עדיין בעזה: ״אני חוזרת על עצמי כמו תקליט שבור וברגעים קריטיים שעסקה עומדת על הפרק אין עסקה מופקרת יש הפקרת חטופים. איזה עתיד ואיזו תקווה יש לנו. מדוע החטופים צריכים להתנצל? סליחה שנחטפנו? סליחה שאנחנו מאיימים על בטחון המדינה? סליחה שאנחנו מזכירים לכם את השבעה באוקטובר. התבלבלתם! אין דבר כזה עסקה מופקרת, רק הבטחון שלהם הופקר ובגדול".

עדן וסילי, חברתה הטובה של החטופה עמית אסתר בוסקילה: ״עמית בסה״כ יצאה לרקוד ועד היום לא שבה לביתה. הזמן שלה נעצר, שהיא לא יכולה לצחוק מתי שהיא רוצה, או לרקוד כשהיא רוצה. כל אחד ממשיך את החיים שלו כפי שהיו קודם, אבל משפחות שלמות נמחקו, משפחות שלמות מחכות ליקירים להם, והלב נשבר פעם אחר פעם. נרעיד את המדינה עד שהם יחזרו הביתה בשלום לחיק משפחותיהם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!