על שום מה נענשו משלמי הכופר לרשות המיסים

רשות המסים מפרסמת היום (ראשון) את קובץ החלטות ועדות הכופר לשנת 2022 המכיל 87 החלטות, מתוכן 41 החלטות בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ו-46 החלטות בתיקי מכס ומע"מ.

לפי חוקי המס, אחת הדרכים לסיים תיקי חקירה בחשד לעבירות מס הוא הליך הכופר כחלופה להליך הפלילי. לצורך כך קיימות ברשות ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועדות כופר הדנות בנושאי מע"מ, מכס ומס קניה. נציין כי סכום הכופר המוטל הוא בנוסף לדרישת תשלום המס, המשולם במסגרת ההליך אזרחי.

בין ההחלטות בקובץ הנוכחי:

הכופר הגבוה ביותר בקובץ זה, בסך של 337,000 ₪  הוטל על רחל ועקנין, תושבת ירושלים. הכופר הוטל בגין השמטת הכנסות משכר דירה בין השנים 2010 - 2018, וזאת על מנת להתחמק מתשלום מס בסך 2.2 מיליון ₪ (החלטת כופר מס הכנסה  41/22).

11% מהחלטות הכופר בשנת 2022 נוגעות להשמטת הכנסות משכר דירה, לעומת 7% בשנת 2021.

כופר בסך של 300,000 ₪ הוטל על סעיד בוקאעי, חלפן כספים ובעל עסק לתכשיטים מאזור הצפון. הכופר הוטל בגין השמטת הכנסות בשנים 2016 - 2018 בסכום של כ-1 מיליון ₪ (החלטת כופר מס הכנסה 32/22).

כופר בסך של 145,000 ₪ הוטל על אבריאל בר יוסף מאזור הצפון. הכופר הוטל בגין אי דיווח על הכנסות משכר דירה בין השנים 2008 - 2016 בסכום של כ-970,000 ₪ (החלטת כופר מס הכנסה 24/22).

לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי בהטלת כופר נשקלים, בין השאר, חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל, האם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, הצורך בהרתעה באותו ענף, קיום עבירות לפי חוקים אחרים מעבר לעבירות לפי דיני המס ועוד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!