חריש עמוק בחינוך: נתניהו הציג בקבינט את תוכנית "היום שאחרי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביא הלילה (בין חמישי לשישי) לאישור הקבינט המדיני ביטחוני את הצעתו ל"יום שאחרי" חמאס. התוכנית מגיעה לאחר ביקורת רבה, בישראל ובעולם, על כך שנתניהו מתמהמה מלקבל החלטות לגבי עתיד הרצועה בגלל לחצים פוליטיים.

מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "מסמך העקרונות של ראש הממשלה משקף הסכמה ציבורית רחבה של מטרות המלחמה ושל החלופה האזרחית לשלטון החמאס ברצועת עזה".

המסמך חולק לכל חברי הקבינט כמצע לדיון לקראת דיוני ההמשך בנושא.

עקרונות התוכנית ליום שאחרי חמאס:

בטווח הזמן המיידי: צה״ל ימשיך במלחמה עד להשגת מטרותיה: השמדת היכולות הצבאיות והתשתיות השלטוניות של חמאס והג׳יאהד האיסלאמי, השבת החטופים ומניעת איום מרצועת עזה לאורך זמן.

בתקופת הביניים ראש הממשלה מגדיר כמה עקרונות במישור הביטחוני.

ישראל תשמור על חופש פעולה מבצעי בכל רצועת עזה, ללא הגבלת זמן, לצורך מניעת התחדשות הטרור וסיכול איומים מעזה.

מרחב האבטחה שמוקם ברצועת עזה בשטח הגובל עם ישראל יתקיים כל עוד קיים בו צורך ביטחוני.

ישראל תקיים "סוגר דרומי" בגבול עזה-מצרים לצורך מניעת התעצמות מחדש של גורמי טרור ברצועת עזה. ״הסוגר הדרומי״ יפעל, ככל הניתן, בשיתוף פעולה עם מצרים ובסיוע ארה״ב, ויתבסס על אמצעים למניעת הברחות ממצרים הן בתת-קרקע והן מעל הקרקע, לרבות במעבר רפיח.

ישראל תשלוט ביטחונית בכל השטח מערבית לירדן, לרבות במעטפת של עזה למניעת התעצמות גורמי טרור באיו״ש וברצועת עזה ולסיכול איומים כלפי ישראל.

יתקיים פירוז מוחלט ברצועת עזה מכל יכולת צבאית, מעבר לנדרש לצרכי שמירת סדר ציבורי. האחריות למימוש יעד זה ולפיקוח על קיומו בעתיד הנראה לעין מסורה לישראל.

במישור האזרחי - ככל הניתן, הניהול האזרחי והאחריות לסדר הציבורי ברצועת עזה יתבססו על גורמים מקומיים בעלי ניסיון ניהולי. גורמים מקומיים אלה לא יהיו מזוהים עם מדינות או גופים שתומכים בטרור ולא יקבלו מהם שכר.

תקודם תוכנית לדה-רדיקליזציה מקפת בכל מוסדות הדת, החינוך והרווחה ברצועת עזה, זאת ככל האפשר במעורבות ובסיוע מדינות ערביות שיש להן ניסיון בקידום דה-רדיקליזציה בשטחן.

ישראל תפעל לסגירת אונר״א שפעיליה היו מעורבים בטבח ה-7 באוקטובר, ושבבתי הספר שלה חינכו לטרור ולהשמדת ישראל. ישראל תפעל להפסקת פעילות אונר״א ברצועה ולהחלפתה בסוכנויות סעד בינלאומיות אחראיות.

על פי התוכנית, שיקום הרצועה יתאפשר רק לאחר השלמת הפירוז ותחילת תהליך הדה-רדיקליזציה. תוכניות השיקום תבוצע במימון ובהובלת מדינות המקובלות על ישראל.

בטווח הארוך, ראש הממשלה מגדיר שני עקרונות.

1 .ישראל דוחה על הסף תכתיבים בינלאומיים בעניין הסדר קבע עם הפלסטינים. הסדר כזה יושג אך ורק במשא ומתן ישיר בין הצדדים, ללא תנאים מוקדמים.

2. ישראל תוסיף להתנגד להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. "הכרה כזו בעקבות הטבח של ה-7 באוקטובר תעניק פרס עצום לטרור שלא היה כדוגמתו ותמנע כל הסדר עתידי לשלום", נכתב במסמך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!