שנה מעוברת כפליים והשפעתה על הגשמים

לחלוטין לא. אומנם שנת 1991/2 האגדית היתה אף היא שנה מעוברת עברית ולועזית אך יתר השנים שענו להגדרה זו ב-50 השנים האחרונות (2007/8, 1999/2000, 1983/4, 1975/6) הסתיימו ברמה הארצית כיבשות מהממוצע. 

אין זה מפתיע משום שאורך העונה נקבע ממסלול ההקפה של כדור הארץ את השמש ומסלול זה קבוע ולא מתארך עקב החלטות שונות של האדם. בדיוק כפי שאורך היום והלילה לא משתנים כתוצאה מהפעלת שעון קיץ או סיומו. מה שכן משתנה זה חלוקת הגשם בין חודשי העונה. סביר שכמות המשקעים המצטברת עד סוף חודש כסלו לאחר שנה מעוברת תהיה גבוהה יותר מבשנה לא מעוברת. זאת משום שבמקרים אלה חודש כסליו מסתיים בסוף דצמבר. מנגד כמות המשקעים מחודש ניסן ואילך צפויה להיות נמוכה יותר לאחר שנה מעוברת מאשר לפני שנה כזו. כלומר הכמות שיורדת כ"בונוס" באדר ב' מתקזזת משאר חודשי עונת הגשם.

גם ה-29 בפברואר מגדיל במעט את הסיכוי לפברואר גשום על חשבון צמצום מזערי של הגשמים בחודשי סוף עונת הגשם.

אחרי שדנו בהשפעת העיבור על תפרוסת הגשם נשאלת השאלה אם העיבור בכלל נדרש השנה?  מטרת אדר ב'  היא לעכב את הגעת חודש ניסן  כך שפסח יחול בתקופת האביב. 

יום תחילת האביב מתרחש השנה ב-20 במרץ ואילו הירח המלא הראשון אחריו מגיע ב-25 במרץ. אילולא היינו מעברים שנה היינו חוגגים את פסח בעיתו, אך בשל ההצמדות למחזור עיבור גו"ח אדז"ט ( שבעה עיבורים קבועים ב-19 שנים) שהתקבע לפני למעלה מ-1300 שנים, אנחנו מתקדמים לאט לאט בזמן ובשנה השמינית וה-19 במחזור אנחנו חוגגים את פורים במועד בו נחוג בעבר פסח. הנוצרים אגב בשנים אלו חוגגים את חג הפסחא ביום ראשון שלאחר פורים ולא לאחר הפסח כמו בשאר השנים.

בהתחשב בצמחיה הגבוהה שצמחה החורף עקב כמות המשקעים הגדולה והטמפרטורות החמימות, ספק רב אם משהו ממנה עוד ישאר ירוק ופורח עד בוא חג האביב בסוף אפריל.

(המאמר פורסם על ידי ד"ר נועם חלפון מהשירות המטארולוגי)

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!