טיפולים יעילים למחלה שגורמת להתקרחות פתאומית

כאחד מכל חמישים אנשים צפויים לסבול במהלך חייהם מהופעה פתאומית של קרחות על גבי הקרקפת או באזורים אחרים בגוף. תופעה זו אינה קשורה להתקרחות הטבעית שנפוצה עם הגיל. כמחצית מהסובלים מתופעה זו יהיו נשים, והסיבה לה היא שפעילות מערכת החיסון של הגוף משתבשת ומתחילה לתקוף את זקיקי השיער ולגרום לנשירתו. מחלה זו נקראת אלופציה אראטה.

ד"ר אמיר קורן, מנהל מרפאת השיער, במערך העור של בית החולים איכילוב, מסביר מה היא המחלה הזו, ממה היא נגרמת ומה הם הטיפולים החדשים שמציעים תקווה גם לחולים במקרים הקשים ביותר.

"זו מחלה שהביטוי היחיד שלה הוא בשיער הגוף, ובמקרים מסוימים גם במראה הציפורניים, ללא השלכות נרחבות יותר על הבריאות ולא על שום איבר אחר של הגוף, בין אם פנימי או חיצוני", מסביר ד"ר קורן. "המחלה גורמת לאובדן שיער, שיכול להיות ממוקד באזור מסוים, לרוב בקרקפת, בצורה של עיגול חלק וללא שיער, אבל יכול להופיע בכל איבר בגוף – כולל בפנים ולגרום לאיבוד שיער בריסים, בגבות, בפאות או בזקן אצל גברים. במקרים החמורים יותר, המחלה יכולה לגרום לאובדן שיער מלא בקרקפת, ובמקרים הקשים ביותר בכלל הגוף".

לדברי ד"ר קורן, אצל מרבית החולים, המחלה תופיע לפני גיל 30, אבל היא יכולה להתפרץ בכל גיל. זו אינה מחלה מדבקת כלל, הוא מדגיש. "יש רכיב תורשתי שמשפיע על הסיכוי לפתח את המחלה, אבל הוא אינו חד משמעי ואינו הגורם היחיד. למשל, כשבחנו תאומים זהים, מצאו שרק ב55% מהמקרים לשני התאומים התפתחה המחלה, ורק אחד מכל חמישה מטופלים מדווח שמישהו מקרובי משפחתו חולה גם הוא באלופציה. לכן, המסקנה היא שאם מישהו סובל מהמחלה, הסיכוי שמישהו מילדיו יחלה גם הוא יותר גבוה מהממוצע, אבל לא בטוח שהילדים יחלו כלל".

"במחצית מהמקרים שבהם מדובר במחלה מוגבלת בהיקפה, השיער חוזר לצמוח מעצמו בלי צורך בטיפול בתוך שנה מהופעת המחלה", מוסיף ד"ר קורן. אולם לדבריו, מרבית המטופלים עלולים לסבול מהתפרצות חוזרת של המחלה בהמשך חייהם. "יש מצבים בהם תיתכן החמרה של המחלה – שהקרחות יתפשטו. יש גם מקרים בהם המחלה יכולה, אם היא לא מטופלת, להמשיך לאורך כל החיים", מוסיף ד"ר קורן.

לצד הרקע התורשתי, ד"ר קורן מסביר כי יש השפעות סביבתית שממלאות תפקיד גם בהתפרצות הראשונית של המחלה וגם במקרים של הופעתה מחדש או החמרתה. "זיהומים כמו נגיפים או חיידקים שמשפיעים על פעילות מערכת החיסון, כמו גם תרופות או חיסונים, יכולים להיות טריגר למחלה. נמצא גם קשר בין הופעתה למחסור בוויטמין די, ויש גם קשר בין המחלה למצבים של מתח נפשי וסטרס. למרות ההנחה המקובלת בחברה כי קיים קשר ישיר וחד משמעי בין מתח נפשי להופעת המחלה, זהו גורם אפשרי ולא הכרחי. יש מטופלים שסובלים מאלופציה גם בלי אירועי סטרס משמעותיים".

ישנם גורמים שונים שמשפיעים על הסיכוי של השיער לחזור לצמוח ללא טיפול, וגם על הסיכוי להגיב טוב לטיפולים הקיימים. בין גורמים אלה מונה ד"ר קורן את התחלת המחלה בגיל ילדות כגורם שלילי, כמו גם מחלה שמתפתחת לרמת חומרה גדולה, המשך מחלה במשך שנים רבות ללא טיפול והשפעה של המחלה על מראה הציפורניים.

"מכיוון שלא מדובר במחלה שגורמת לפגיעה בבריאות הכללית, אפשר לבחור אם לטפל במחלה או לא – תלוי במטופל ובמידת הפגיעה שיש למחלה באיכות חייו", אומר ד"ר קורן. במקרים הקלים, הטיפול יכול לכלול משחות סטרואידליות שניתנות בצורה מקומית באזור ההתקרחות עד להתחדשות צמיחת השיער, או זריקות תת-עוריות עדינות של סטרואידים בטיפול מקומי שמאפשרות חידוש הצמיחה. "לטיפולים אלה שיעורי הצלחה גבוהים יחסית, אבל הם מתאימים רק למקרים בהם המחלה מוגבלת בהיקפה".

במקרים החמורים יותר, עד לשנים האחרונות היצע הטיפולים היה מצומצם ביותר. "עד לחמש השנים האחרונות, ובייחוד עד לשנת 2022 אז אושרה התרופה החדשה הראשונה, הטיפולים היחידים שהיו לנו להציע היו טיפולי סטרואידים שניתנו לכל הגוף או תרופות אחרות שמדכאות את מערכת החיסון באופן כולל. לטיפולים אלו היו סיכויי הצלחה יחסית לא גבוהים, יעילות חלקית ותופעות לוואי".

ב-2022 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי תרופה ראשונה לטיפול באלופציה אראטה שפועלת באופן ממוקד על רכיב שממלא תפקיד בתהליך הדלקתי של המחלה, וכך מעכבת את פעילות מערכת החיסון באופן ממוקד ויעיל. כיום יש כבר שתי תרופות מאושרות מסוג זה, שנקראות מעכבי JAK, שניתנות בכדור שנלקח בצורה יומיומית. אחת מאושרת לגיל 18 ומעלה והשנייה מגיל 12 ומעלה.

"התרופה ניתנת לחולים שסובלים ממחלה ברמת חומרה גבוהה – מעל 50% משטח הקרקפת. לעתים, לפי שיקול דעת הרופא והמטופל, ניתן לשקול שימוש בתרופה גם במצבים אחרים בעלי השפעה משמעותית על איכות החיי המטופלים - כמו אובדן שיער פנים משמעותי (גבות, ריסים וכן הלאה). לוקח זמן עד שהיא עובדת, אז היא מצריכה סבלנות, אבל היא מועילה באחוז גבוה של המקרים ומציעה שיפור משמעותי", אומר ד"ר קורן.

"חשוב לציין שלתרופה גם תופעות לוואי אפשריות, חלקן משמעותיות. לדוגמא – כיוון שהיא משפיעה על פעילות מערכת החיסון, היא יכולה לגרום למטופלים להיות יותר חשופים למחלות זיהומיות, התפרצות שלבקת וחוגרת ועוד. לכן חשוב שכל מטופל יתייעץ עם הרופא כדי להבין את היתרונות והמגבלות של התרופה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!