שוחררה מהשבי: "אני האמא היחידה שחטפו ממנה ילדה מהידיים"

דניאל אלוני שחזרה מהשבי, סיפרה בריאיון לליאת רגב ביום שישי בתוכנית בחצי היום בכאן רשת ב: "כל יום שעובר הוא גזר דין מוות. זה לא אנושי לשים אנשים בתנאים כאלו. זה הגיהינום בהתגלמותו, הם ימצאו את מותם שם אם לא ישוחררו בהקדם".

אלוני אמרה על ההודעה על מותו של יאיר יעקב: "כל ידיעה מצערת כזו היא ממש עוד אגרוף בבטן. במיוחד שבמקרה של יאיר יעקב יש לי זיקה עקיפה למקרה, בנו אור יעקב בן ה-17 היה איתי חלק מהזמן בשבי ודיבר עליו המון. אור דיבר על הגעגועים ומה עלה בגורלו. הוא לא ידע מה קרה לאף אחד מבני משפחתו. חרוט לי גם בראש מה שבנו הצעיר יגיל אמר באחד הריאיונות, שאבא שלו הוא החבר הכי טוב שלו".

עוד סיפרה אלוני על משפחת יעקב: "לצערי אני רק זוכרת כמה שאור סיפר שאבא שלהם הוא איש חזק, כמה שהוא היה חבר שלהם, לפני שהוא אבא. הם הופרדו כי אור נחטף בנפרד, יאיר נחטף בנפרד ויגיל לצערנו נחטף לבד".

על הרגע בו נחטפה אלוני יחד עם ביתה אמיליה היא אמרה: "ברגע שהוצאנו מהחלון שבביתה של אחותי, אחותי קרסה על הרצפה כתוצאה מכמות עצומה של עשן שבלענו. את בתה שאחת מהן נשארה איתנו, היא מסרה לידי ולפני שהספקתי לראות מה קורה, היא בעצם נלקחה למקום אחר ולא ראיתי אותה עד יום השחרור".

כשהגיעו לעזה, אמה בתה של שרון קוניו נלקחה ממנה: "את אמה חטפו מידי בצורה נוראית, ממש קרעו אותה מידי בכניסה לעזה. ככל שידוע לנו אני האמא היחידה שחטפו ממנה ילדה מהידיים. זאת אומרת שהם לא ידעו שהיא לא בתי, ניסיתי לצעוק ולהתחנן שזו הבת שלי ושלא יקחו אותה ולצערי כוון אליי רובה".

אמה בתה של שרון ודוד קוניו הייתה מוחזקת בנפרד מהמשפחה במשך עשרה ימים: "יש לנו חור שחור של עשרה ימים בהם לא ידענו מה עבר על אמה. באורח נס, היא הוחזרה לאחותי ואנחנו לא ממש יודעים מה קרה לילדה בעשרת הימים האלו. אנחנו יודעים שלא שהתה עם דוברי עברית ויודעים שהיא לא קיבלה מוצץ ולא קולחה. אין לנו שום מושג אמיתי היכן היא הייתה ומה עבר עליה".

דניאל פגשה את אבי משפחת ביבס - ירדן, בזמן שהייתה בשבי ומספרת על כך: "פגשתי אותו לפני שאמרו לו שמשפחתו נהרגה ומצבו הנפשי היה קשה מאוד. הוא קשור בצורה מטורפת למשפחה שלו. הוא חבר מאוד טוב של דוד ואריאל קוניו. הוא איש מדהים והיה אומלל שאין לתאר מכל מה שעבר עליו. הוא אמר לי שם, אם הם לא בחיים אין לי מה לצאת מכאן".

בזמן שהיו מוחזקות בשבי, דניאל ניסתה לטעת תקווה בבתה אמיליה: "יפיתי לה את המציאות כמו בסרט 'החיים טובים'. סיפרתי לה שכל הילדים המיוחדים נלקחו מישראל כי יש בומים לא טובים בחוץ. את השומרים ציירתי כאנשים טובים ששומרים עלינו כדי שלא יקרה לנו כלום, ושכל זה יגמר נשתחרר ונחזור למשפחה. דיברנו ובחרנו מתנות על כל יום שאנחנו שם. עם שלם קיים את ההבטחות האלו. כל מתנה אפשרית כמעט שהיא בחרה באותם הימים היא קיבלה, וזה היה הרבה יותר מ-49 מתנות".

אלוני שיתפה על הדאגה למי שנשאר בשבי בעזה: "גיסי דוד קוניו עדיין חטוף בעזה ואין לנו שום מושג מה גורלו. מספר ימים לפני השחרור של שרון הודיעו לדוד שהוא הולך, הוא לא ידע לאן ולא ידע למה. שם הם נפרדו ושרון התחננה לשלוח את הבנות מתוך תקווה שהמשפחה שבחוץ תדאג להם, כדי שתוכל להישאר עם דוד, אז הוא לא היה במצב נפשי טוב. הם לא הסכימו כמובן, לא הייתה אופציה בכלל, וכך לקחו את בעלה ושם הם נפרדו".

שרון ודוד קוניו הוחזקו בבית החולים נאצר ואלוני אמרה על כך: "שרון ודוד הוחזקו באיזשהו חדר בבית החולים נאצר עם עוד מספר חטופים נוספים לאחר שקיר התפוצץ עליהם באיזושהי דירת מסתור. הם הועברו בתוך אמבולנס כשדוד הוחבא כגופה ושרון הולבשה בגלביה, היא החזיקה את בתה וכך הם הובלו לבית החולים. אני לא חושבת ששרון יודעת מה נעשה שם כי הם כנראה היו באיזשהו חדר צידי או ששמרו עליהם מבודדים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!