הניסיון להלך אימים על החרדים יוביל לרגרסיה | דעה

בימים האחרונים אנחנו עדים למתקפה עזה נגד המגזר החרדי בסוגיית הגיוס. ברקע המלחמה הארוכה והדיבורים על הארכת תקופת השירות למשרתי המילואים רבים תוהים מדוע המגזר החרדי לא "נכנס מתחת לאלונקה" ומתגייס בהמוניו.

הדיון בנושא הוא חשוב ועצם העיסוק בו הוא חלק מתהליך שינוי איטי שעובר המגזר החרדי, שמנסה להשתלב בחברה הישראלית מבלי לשנות את שמו ולבושו. אך במקום דיון סבלני ומכבד, תחושת האחדות שאחזה בנו מאז הטבח הנורא, פגה, וגל הסתה אנטי-חרדי עכור החל מרים את ראשו.

מי שמובילים את השיח הזה הם רבים מבני הציונות הדתית, שבעצמם מתמודדים עם ביקורת קשה מצד החברה הישראלית בשל האידיאולוגיה המשיחית שלהם שמסבכת את האזור כולו וכעת הם מנצלים את המצב העדין כדי לנתב את האש לעבר המגזר שבלאו הכי רגיל לספוג חיצים יותר מכולם.

וכאן נשאלת השאלה, מה הרווח בשיח מאיים נגד המגזר החרדי? הרי ברור לכל מי שמכיר החרדים שהם בשביל עקרונות מוכנים לשבת בכלא. מה עוד ניתן לעשות כדי לגייסם בכפייה?. למרות התדמית שהתקשורת מדביקה להם בחדווה "רודפי בצע" ו"עושקי קופת המדינה", העוני אינו זר למגזר החרדי שבאין ברירה יעמוד באומץ לב מול כל גזירה שתגיע, תוך מסירות נפש.

התקשורת, בראייה אסטרטגית, "גייסה" לשורותיה עיתונאים משולי החברה החרדית, פסאודו-משכילים, כאלה שמניפולציות עובדות עליהם בקלות ודרכם הם מעבירים את המסרים המאיימים לחרדים ("מתחילים להפנים שמה שהיה לא יהיה"). אם תרצו סוכני שינוי מתוך המגזר. ובכן, אנחנו כאן כדי להבהיר - תשכחו מזה, זה לא יעבוד. נא להתעורר.

הגישה האלימה הזאת לא תקרב את החברה החרדית אל "מתחת לאלונקה" אלא רק תרחיק אותו. זהו ניצול ציני של המצב המורכב למטרות פוליטיות, יחד עם להיטות החברה הישראלית לראות שינויים מהירים סטייל "המהפכה הצרפתית". זהו חזיון תעתועים שיותיר את המציאות על כנה, ילכד את החרדים נגד המבקשים לשנותם ויאיין לחלוטין את המגמה החשובה.

הרי גם אם תושיבו אלפי צעירים חרדים בכלא, אתם רק תחזקו את האתוס האנטי ציוני בחברה החרדית - שהחלה בשנים האחרונות לנהל מו"מ עם התנועה הציונית אחרי עשרות שנים של בדלנות על מלא.

לכן חשוב להגיד: התהליך, כל תהליך שכזה, חייב להיות אבולוציוני, מדורג, בדרך של מו"מ חברתי ולא מהבטן. אני מבין שלחברה הישראלית אין סבלנות. כולנו רוצים ניצחון מיידי על חמאס, כולל חיסול כל בכיריו והשבת החטופים במבצע נועז, ואם אפשר על הדרך להפציץ את פרויקט הגרעין האיראני - נפלא, והכל תוך חודש או פחות. ובכן, המציאות מורכבת מכך ולתהליכים נדרש זמן.

אם כבר הזכרנו את איראן, גם ממשטר הרשע הפרסי ניתן ללמוד משהו. בכלי התקשורת בארה"ב דווח לפני מספר חודשים כי המנהיג העליון עלי ח'אמנאי דרש מאנשי משמרות המהפכה לנהוג ב"סבלנות אסטרטגית" מול ישראל וארה"ב. כלומר, לא לחפש תגובות מהירות שעלולות לסבך את הרפובליקה, לא לפעול מהבטן אלא להמתין בנחת ל"שעת כושר". נאחל לו כמובן כישלון חרוץ בכל תוכניותיו, אבל טוב יהיה אם החברה הישראלית תתחמש באותה "סבלנות אסטרטגית" ותמנע משימוש בפופוליזם כדי להשיג יעדים חשובים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!