מחלוקת בוועדת הבריאות: האם יאומצו תקנות אירופאיות מחמירות?

בוועדת הבריאות של הכנסת התגלעה היום (שני) מחלוקת חריפה בין משרדי הבריאות והחקלאות, האם לאמץ תקנות אירופאיות מחמירות בעניין חומרי הדברה כדי לאפשר יבוא אליהם – או להתאימן לאקלים הייחודי הישראלי. משרד הבריאות ביקש בדיון, לדחות בתשעה חודשים את ההחלת הוראות הייצור האירופאיות על מוצרים ישראלים בעניין זה. יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי הדגיש את הערך משמעותי והחשוב לחקלאות והתעשייה הישראליים לצד בריאות הציבור וקרא לשני המשרדים לגבש עמדה משותפת ומוסכמת בתוך מספר שבועות.  

לדברי שרון גוטמן-טרדולר, מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות, התקנות מתייחסות לרמות המותרות של שאריות חומרי הדברה והתאמתם לתקנות הייצור האירופאיות. ד"ר זיווה חממא, מנהלת היחידה לניהול סיכונים במשרד, הוסיפה כי מדובר בשאריות חומרי הדברה כמתכות, רעלנים כימיים או טבעיים, הנוצרים כתוצאה זיהום סביבתי או גידול אינטנסיבי. "יש השפעות ממשיות וארוכות-טווח של חומרים אלו על בריאות האדם – לכן נדרשת הגבלה של הרמות הנסבלות במזון לשאריות אלו. הם נאסרו לשימוש באירופה ועדיין לא נאסרו לשימוש בישראל. עד היום הייתה חקיקה ישראלית התייחסה לרמות מרביות אך לא לכל המזהמים. ההשוואה לרמות האירופאיות גם תשמור על בריאות הציבור וגם ייצוא המוצרים הישראליים לשוק האירופאי, בן כ-500 מיליון צרכנים". הם הביעה תמיכה להתאמות לחומרי הדברה הנדרשים לישראל. פנינה אורן שני דור, מנהלת שירות המזון הארצי במשרד, הדגישה כי כבר לפני שנתיים אימצה הכנסת את התקנות האירופאיות בעניין, אך "יש לנו מחלוקת מקצועית עם משרד החקלאות, ואחריותנו לשמור על בריאות הציבור".

לפי ד"ר לילא שיני חג'-יחיא, מנהלת אגף כימיה ותכשירי הדברה במשרד החקלאות, אין בארץ שימוש בחומרי הדברה ייחודיים, התקנים הישראליים הם מחמירים - ואילו האירופאים מחמירים יותר ממדינות המערב. מדינות רבות מתלוננות לארגון הסחר העולמי על התקנות האירופאיות המחמירות, המהוות חסם ליבוא אליהן. 

מיכאל חורי, ראש תחום חוקיות יבוא במשרד הכלכלה, תמך ביישום מיידי של הצו – ללא דחייה, ואילו ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) תמך בדחיית יישום הצו, וקרא להתייעצות יחד עם החקלאים.

לדעת אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות החקלאים, הנפגעים העיקריים מהרגולציה האירופית, הם מגדלי ירקות טריים, תפוחי אדמה, גזר, גידולי ירקות לתעשייה, גידולי חיטה לגרעינים ומספוא לבעלי חיים, כותנה, מגדלי מטעים לפירות ויצרני חומר גלם מן החי. השינוי הרגולטורי עוסק במרבית החקלאות בישראל, ובכול תעשיית עיבוד המזון החקלאי בישראל שפרוסה בעשרות מפעלים, יקבים, בתי בד וטחנות קמח מקריית שמונה ועד אילת. "הכוונה להפעיל תקנות אלו, בלי שנבחנו ההשלכות לכול גידול וגידול, ובלי להתייעץ עם החקלאים והמפעלים - עלול לפגוע בפרנסתם של החקלאים ולהביא חקלאים רבים לחוסר יכולת וכדאיות כלכלית להמשיך לעסוק בחקלאות. אנחנו עוסקים כל העת בניטור ההדברה, וצריך להפסיק להעתיק כמו-שהן את כל הדרישות האירופאיות". 

דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון מגדלי ההדרים, הדגיש כי בארץ יש גידולים, אקלים ומזיקים שאין באירופה – ולכן חומרי ההדברה מולם הם אחרים מאשר באירופה. "חוסר הבנת השטח נגרם מחוסר התקשרות עם החקלאים", האשים. תומר צ'סקלה, מנכ"ל פרי ניר, הדגיש כי אימוץ הדרישות האירופאיות ייקר את עלויות התעשייה הישראלית ולא יתאפשר ייבוא לאירופה.

שר הבריאות אריאל בוסו, ביקש לדחות את החלת הוראות האיחוד האירופי - בתקופה של תשעה חודשים נוספים עד ליום ל' בכסלו תשפ"ה (31 בדצמבר 2024). לדברי בוסו ההארכה נדרשת להערכות מספיקה וזאת לאור פניות איגוד לשכות המסחר ואיגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, להארכה נוספת בת 9 חודשים בעקבות המלחמה, שהגבירה את הצורך לייצר וודאות לחקלאים המגדלים תוך שימוש בחומרי הדברה הנמצאים במלאי כאשר אין ביכולתם להחליף את חומרי ההדברה במהלנה. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!