כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
הטבע מתעורר לחיים

לכבוד יום המשפחה: אלו האתרים המומלצים של קק״ל

קרן קימת לישראל מציגה את האתרים עם הפריחות היפות ביותר בתקופה זו, בהם תוכלו לראות רקפות, כלניות, תורמוסים, אירוסים, שקדיות ועוד

לכבוד יום המשפחה: אלו האתרים המומלצים של קק״ל
כלניות בנגב צילום: יואב לין - ארכיון הצילומים של קק"ל

כלניות ביער רוחמה

ביער רוחמה תוכלו לצפות בפריחת כלניות ולצידן חרדלים לבנים שצבע פריחתם גם הוא צהוב, ליד חרציות השדה הצהובות המופיעות בכתמים נרחבים, הסביונים שגם הם צהובים ילוו פריחת כלניות באזורים רבים.

איך להגיע? שדות כלניות בגבעות ליד קיבוץ רוחמה. לפני שער הקיבוץ פונים שמאלה (צפונה) בדרך עפר, נוסעים כמה מאות מטרים ומגלים שדות פורחים.

רקפות ביער גלעד, גבעת הרקפות

את הרקפת המצויה ניתן למצוא בגבעת הרקפות ביער גלעד, הרקפת היא צמח פקעת הנפוץ במזרח הים התיכון במרחב שבין טורקיה לישראל. הפרח מקסים ביופיו. כל פרח נישא על עוקץ ארוך, שקצהו העליון מכופף כלפי מטה. גם הפרח פונה למטה, אך כאשר הוא נפתח, מתקפלים עלי הכותרת הארוכים לאחור, תופעה המעניקה לפרח את מראהו המיוחד. כל פרח מחזיק מעמד כשלושה שבועות, אך פקעת אחת עשויה להצמיח פרחים בזה אחר זה ולשמור על תקופת פריחה ארוכה.

איך מגיעים? במחלף אליקים פונים לכביש 672 לכיוון קיבוץ גלעד. לאחר כ-11 ק"מ מגיעים לחניון גבעת הרקפות, שנמצא ממערב לכביש, ובו מגרש חנייה וחורשה עם שולחנות קק"ל. ממזרח לכביש תוכלו לראות את הגבעה. חוצים את הכביש, עוברים ליד שלט קק"ל עם הכיתוב "יער הרקפות" ולאחר כ-200 מטר מהכביש מגיעים לגבעה.

רקפות בגבעת הרקפות • טליה בקר. קק"ל

שקדיות בסטף

אי אפשר להתעלם מהשקד הפורח. העץ פורח לפני שהוא מלבלב ולובש שמלת כלה לבנה-רודה ומרהיבת עין. השקד הוא מעצי הפרי הוותיקים בארץ. שרידי עץ וקליפות שקד התגלו בחפירות יריחו בשכבות מהתקופה הניאוליתית (8,000 לפנה"ס) והעץ נזכר פעמים אחדות בתנ"ך. בראשית המאה העשרים התפשט גידול עצי השקד במגזר היהודי ובמגזר הערבי גם יחד. המגדלים ידעו להעריך את דרישותיו הצנועות של העץ, המסתפק בכמויות מעטות של מים ואינו מתאונן גם כאשר מגדלים אותו בקרקע גירית.

איך מגיעים? לסטף אפשר להגיע בשלוש דרכים: א. מכביש תל אביב–ירושלים (כביש מס' 1) פונים דרומה במחלף הראל וממשיכים דרך מעוז ציון לכיוון קיבוץ צובה (כביש מס' 3965). הפנייה לסטף נמצאת בכיכר שלפני הקיבוץ (יש שילוט). ב. מירושלים מוליך לכאן גם כביש מס' 395, היוצא מעין כרם. ג. הבאים ממישור החוף יכולים להגיע לסטף גם כן בכביש מס' 395, מכיוון צומת אשתאול, דרך כסלון, רמת רזיאל וצובה.

רקפות מצויות ביער יהדות תימן

הרקפת מפורסמת ביופייה, אבל הגיע הזמן לומר משהו גם על אופייה. הפרח האהוב מסוגל לצומח בתנאים קשים, מבלי לבקש שום הנחת סלב. יש רקפות שצומחות בגבול המדבר ויש כאלה שמבצבצות מתוך סדר סלע, כמעט ללא אדמה. יופיו של הפרח מקורו בצורה המיוחדת שלו. הפתח של הפרח כפוף כלפי מטה אבל בה בשעה הוא מקפל את עלי הכותרת שלו כלפי מעלה. זוהי תופעה נדירה. הרקפת יודעת את זה ולכן היא מסמנת את הדרך לחרקים שבאים להאביק אותה. פתח הפרק כהה יותר משאר חלקיו.  דבר נוסף שמייחד את הרקפת הוא משך הפריחה הארוך. פרח בודד יכול לחיות עד שלושה שבועות והרקפות שצומחות בתנאי יובש עשויים להתחיל לפרוח כבר באוקטובר.

איך מגיעים? נוסעים בכביש מס' 1 (תל אביב ירושלים) . במחלף שער הגיא פונים דרומה לכביש 38, (שער הגיא-בית שמש). מעט לפני צומת אשתאול יש פנייה שמאלה לדרך עפר מסודרת ליער הקדושים. (רכב שטח יכול להיכנס לכיוון המערה), כדי להגיע לאנדרטת "גווילי האש", ממשיכים ופונים שמאלה (מזרחה) בצומת אשתאול לכביש 395, (אל יישובי רמת רזיאל).

אירוס הארגמן בשביל האילנות

אירוס הארגמן זהו צמח בעל פרח גדול ומפואר המורכב משישה עלי עטיף ארגמניים, שלושה פנימיים זקופים ושלושה חיצוניים, מכופפים כלפי חוץ. עלי העטיף החיצוניים הם בעלי כתם כהה במרכזם שממנו צומחות שערות צהובות. לעתים רחוקות אפשר למצוא פרחים בעלי גוון צהבהב. אירוס הארגמן מתרבה לא רק מזרעים אלא גם מקני השורש שלו, ולכן בדרך כלל רואים אותו בקבוצות. יש להניח שלכל קבוצה צפופה של פרחים היה אב משותף.

איך מגיעים? יער אילנות שוכן בצדו המזרחי של כביש תל אביב–חיפה "הישן" (כביש 4), בין צומת דרור לצומת השרון (צומת בית ליד), ואפשר להיכנס אליו הן מדרום הן מצפון. יש לחנות ברחבת החניה ומכאן והלאה הטיול מתנהל ברגל.

אירוס הארגמן ביער האילנות • טובית שפירא קק"ל

אלי ידיד, מנהל קליטת קהל בקק"ל: "בשבועות האחרונים אנחנו רואים פריחה מלבלבלת שתגיעה אל שיאה בחודש הקרוב, אנחנו מזמינים את הציבור לבוא וליהנות ביום המשפחה מהיופי המרהיב ביערות. קק"ל שמחה לארח את אזרחי ישראל ביערות השונים ולהעביר להם את כל המידע על הפרחים המיוחדים שכבר יצאו אל האור ביערות שלנו".

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}