סקר הוגן? רוב הציבור תומכים בהקדמת הבחירות

סקר שנערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין התאריכים 28-30/1/2024 מתפרסם בימים אלה ובו שאלות על מספר סוגיות בוערות שעל סדר היום תוך כדי המלחמה. הסקר התבסס על מדגם מייצג של 619 יהודים ו-153 ערבים.

מצב הרוח הלאומי

בתחום האופטימיות באשר לביטחון הלאומי וכן באשר לעתיד השלטון הדמוקרטי בישראל כמעט שלא חלו תזוזות בחודש האחרון בהשוואה לחודש הקודם. למעשה, הנתונים של החודש אמנם נמוכים קצת יותר מאשר נתוני נובמבר, אך זהים לאלה של אוקטובר, ובממוצע גבוהים יותר מאשר במהלך 2023 בתקופת המחאה, אז הייתה האופטימיות בשני התחומים בשפל.

בקרב היהודים, כשמדובר ברמת האופטימיות כיום לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל השמאל והמרכז בעליל פחות אופטימיים מהימין (שיעור האופטימיים בשמאל – 26%, במרכז 34%, בימין – 57%). בתחום עתיד הביטחון הלאומי הדפוס דומה, אך השמאל והמרכז קצת יותר אופטימיים מאשר בנושא עתיד השלטון הדמוקרטי והימין קצת פחות (שמאל – 34%, מרכז – 37.5%, ימין – 47%).

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד המצב הביטחוני, יוני 2022-ינואר 2024 (%, כלל המדגם)

הצלחת המדינה לדאוג לביטחון אזרחיה

במדידה הנוכחית, בדומה למדידת 2022, רק מיעוט מהמרואיינים סבורים כי המדינה מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה. שיעור זה נמוך משמעותית מהמדידות שנערכו בשנים 2021-2019 אז הרוב העריכו כי ישראל מצליחה לשמור על ביטחון אזרחיה (אם כי בין 2020 ל-2021 חלה ירידה חדה בשיעור זה). במילים אחרות ובמפתיע, חרף אירועי אוקטובר 2023 והמלחמה שבעקבותיהם, הערכת הציבור את יכולתה של המדינה לספק ביטחון לאזרחיה לא השתנתה למעשה מאז 2022.

מעריכים שישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה (%, כלל המדגם)

מפילוח הנתונים לפי לאום עולה כי כבעבר שיעור היהודים המדווחים כי המדינה מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה (42%) גבוה משמעותית משיעור הערבים המעריכים זאת כך (24.5%).

עם זאת בפילוח לפי מחנות פוליטיים מתגלים הבדלים גדולים בקרב היהודים בין מדידת 2022 לזו הנוכחית: בשנת 2022, תחת ממשלת בנט-לפיד, רוב השמאל והמרכז ציינו כי המדינה מצליחה במשימת ההגנה על האזרחים שעה שכיום רק שליש מהם חשים כך. לעומת זאת בימין התמונה הפוכה – אם תחת ממשלת בנט-לפיד רק 30% חשו שהמדינה מספקת ביטחון הרי שכיום, חרף אירועי אוקטובר, שיעור זה עלה לכדי כמעט מחצית.

מפילוח לפי הצבעה בבחירות לכנסת נמצא כי בקרב שלוש מפלגות הימין שבקואליציה הנוכחית (ליכוד, ש"ס ויהדות התורה) הוכפל בין קיץ 2022 לראשית 2024 שיעור הסבורים כי מדינת ישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה, בקרב מצביעי הציונות הדתית חלה עלייה מתונה יותר (11%), אבל בקרב מצביעי המחנה הממלכתי, שהייתה חברה הן בממשלה הקודמת הן בזו הנוכחית, חלה דווקא ירידה משמעותית בשיעור סבורים שישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה. בקרב כל מצביעי מפלגות האופוזיציה הנוכחית חלה ירידה בשיעור הסבורים כך.

מעריכים שמדינת ישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה (%, יהודים וערבים)

המטרה המרכזית של המלחמה

עוד נשאלו משתתפי הסקר: "לאחרונה נשמעה הטענה כי יש סתירה בין שתי מטרות המלחמה, מיטוט החמאס והשבת החטופים. לדעתך, איזו משתיהן צריכה להיות כיום המטרה המרכזית של ישראל?". בכלל המדגם כמחצית (51%) סבורים כי השבת החטופים צריכה להיות המטרה המרכזית וכשליש (36%) כי המטרה המרכזית צריכה להיות מיטוט החמאס (13% ענו שאינם יודעים).

ההבדל בשאלה זו בין יהודים לערבים גדול: בקרב היהודים הפער בין המציינים את השבת החטופים כמטרת העל לבין אלו שרואים במיטוט החמאס את המטרה העליונה הוא קטן (בהתאמה 47% ו-42%). לעומת זאת בקרב המרואיינים הערבים רוב ברור (69%) מציבים את השבת החטופים במקום הראשון ומיעוט זעיר בלבד (8%) את מיטוט החמאס (23% בחרו בתשובה "לא יודע").

פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת חושף את המחלוקת הציבורית הכבדה בסוגיה זו: רוב גדול מאוד ממצביעי המפלגות הערביות, כמו גם מקרב מצביעי העבודה, יש עתיד והמחנה הממלכתי, סבורים כי המטרה המרכזית צריכה להיות השבת החטופים. מנגד, מקרב מצביעי הליכוד וש"ס התשובה הנפוצה יותר היא כי מטרת העל צריכה להיות מיטוט החמאס, ובקרב מצביעי יהדות התורה, ובמיוחד הציונות הדתית, מדובר ברוב גדול הסבורים כי על מיטוט החמאס להיות המטרה העיקרית של המלחמה.

מבין שתי מטרות המלחמה, מיטוט החמאס והשבת החטופים, מה צריכה להיות כיום המטרה המרכזית של ישראל? (%, כלל המדגם לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022)

בשאלה זו נמצא בקרב היהודים הבדל גדול בין גברים לנשים: בקרב הגברים מעט מעל מחצית הצביעו על מיטוט החמאס כמטרה המרכזית לעומת 40% שבחרו בהשבת החטופים. לעומת זאת, בקרב הנשים התמונה הפוכה – 53% מעריכות כי המטרה העיקרית צריכה להיות השבת החטופים לעומת שליש שראו חשיבות עליונה למיטוט החמאס. בנוסף, רוב גדול בשמאל ובמרכז ציינו כי המטרה המרכזית צריכה להיות השבת החטופים, לעומת רוב בימין שבעיניהם המטרה המרכזית צריכה להיות מיטוט החמאס.

מבין שתי מטרות המלחמה, מיטוט החמאס והשבת החטופים, מה צריכה להיות כיום המטרה המרכזית של ישראל? (%, יהודים)

עיתוי חקירת הרקע לאירועי אוקטובר

השאלה מתי יש להתחיל בחקירת הסיבות לאירועי ה-7 באוקטובר ומכאן - היכן נמצאת האחריות להם, היא כיום שנויה מאוד במחלוקת ציבורית. כך, הקמת צוות בדיקה מטעם הרמטכ"ל גררה ביקורת חריפה מצד פוליטיקאים מסוימים וגם בציבור היו שהתנגדו למהלך, ועבודת הצוות הוקפאה לעת עתה. הבדיקה שהתחיל וממשיך מבקר המדינה גררה בתורה, כך דווח בתקשורת, ביקורת מצד הרמטכ"ל. ביקשנו אפוא לדעת מה התפלגות הדעות בציבור בשאלות אלו.

הקפאת הבדיקה בצה"ל 

שאלה נוספת בסקר: "הרמטכ"ל החליט להקפיא את עבודת ועדת הבדיקה שהקים לחקר אירועי ה-7 באוקטובר. האם אתה תומך או מתנגד להחלטה זו?" בכלל המדגם הדעות חצויות: 43% תומכים בהקפאה ו-42% מתנגדים לה. פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים, לעומת זאת, מעלה כי בשמאל הרוב (58%) מתנגדים להחלטת ההקפאה. במרכז הדעה השכיחה היא נגד ההקפאה, אבל לא מדובר ברוב והפער בין שתי העמדות קטן יחסית (46% מתנגדים ו-39% תומכים). לעומת זאת בימין הרוב תומכים בהקפאה (54%) ומיעוט מתנגדים לה (33%).

עמדות כלפי החלטת הרמטכ"ל להקפיא את עבודת צוות הבדיקה (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)

בדיקת מבקר המדינה – שאלנו: "בתקשורת דווח כי הרמטכ"ל אמר שיש לדחות את החקירה מטעם מבקר המדינה של אירועי ה-7 באוקטובר בנוגע לדרג הצבאי כדי לאפשר לצה"ל להתמקד בלחימה. האם אתה תומך או מתנגד לעמדת הרמטכ"ל בנושא?" רוב ברור (63%) תומכים בעמדת הרמטכ"ל כפי שדווחה בתקשורת שהמבקר צריך לדחות את הבדיקה ורק כרבע מתנגדים לעמדה זו.

האם אתה תומך או מתנגד לעמדת הרמטכ"ל שמבקר המדינה צריך לדחות את בדיקת הרקע הצבאי לאירועי אוקטובר (%, כלל המדגם)

פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בכל שלושת המחנות יש רוב התומכים בעמדת הרמטכ"ל שעל מבקר המדינה לדחות את המדידה (שמאל – 74%, מרכז – 67%, ימין – 71%).

הצלבה של שתי השאלות בכלל המדגם, מראה כי רוב גדול ממי שתומכים בהחלטת הרמטכ"ל להקפיא את עבודת צוות הבדיקה גם תומכים בביקורתו על מבקר המדינה לבחון את ההיבט הצבאי של אירועי אוקטובר (87%). לעומת זאת, בקרב מי שמתנגדים להחלטתו זו הדעות חלוקות: מחצית מתנגדים לבקשת הרמטכ"ל ממבקר המדינה להפסיק את הבדיקה ו-42% תומכים בבקשה.

הפסיקה בבית המשפט בהאג

עוד שאלה שהוצגה בסקר: "בפסיקתו החודש לא קיבל בית הדין בהאג את טענת דרום אפריקה שישראל מבצעת רצח עם בעזה וגם לא הורה על הפסקת הלחימה, אבל פרסם שורה של צווי ביניים המחייבים את ישראל לצמצם פגיעה באוכלוסייה ובתשתיות בעזה ולאפשר הכנסת סיוע הומניטרי. לדעתך, האם מבחינת ישראל זו פסיקה מקלה או מחמירה?"

בקרב המרואיינים היהודים חצי סבורים שהפסיקה בהאג מחמירה על ישראל ואילו מיעוט (39%) סבורים שהיא מקלה עמה (11% אינם יודעים). בקרב הערבים התמונה שונה: 19% בלבד סבורים כי הפסיקה מחמירה עם ישראל ואילו 46% חושבים שהיא מקלה עמה (שיעור הבוחרים כאן בתשובה "לא יודע" הוא גבוה ביותר – 35%).

האם הפסיקה בבית המשפט בהאג מחמירה או מקלה עם ישראל? (%, יהודים וערבים)

פילוח של מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה כי בימין הרוב (60%) סבורים כי הפסיקה מחמירה עם ישראל (31.5% סבורים שהיא מקלה). המרכז חצוי (46% - מקלה ו-44% - מחמירה). בשמאל לעומת זאת רוב (65%) סבורים שהפסיקה מקלה עם ישראל ורק כחמישית (21%) שהיא מחמירה עמה.

עיתוי הבחירות לכנסת

מיעוט בלבד חושבים כיום כי יש לקיים את הבחירות הבאות לכנסת במועדן המקורי, כלומר בנובמבר 2026. רוב גדול (71%) סבורים שיש להקדימן כשהם נחלקים בין 38% שלדעתם יש לקיים את הבחירות עם תום המלחמה לבין שליש החושבים שיש להודיע כבר עתה על יציאה לבחירות ולקיימן - כקבוע בחוק המקרים כאלה - בעוד כשלושה חודשים.

מתי יש לקיים את הבחירות הבאות לכנסת? (%, כלל המדגם)

בכלל המרואיינים היהודים התשובה הנפוצה היא כי יש לקיים את הבחירות עם תום המלחמה. לעומת זאת בקרב כלל המרואיינים הערבים התשובה הנפוצה היא שיש לקיימן בעוד כשלושה חודשים, כנדרש על פי החוק אחרי הכרזה על בחירות. פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים חושף פערים נרחבים: 71% מהשמאל רוצים להכריז לאלתר על בחירות ולקיימן תוך שלושה חודשים וכך גם 42% מהמרכז אך רק 11% מהימין.

מתי יש לקיים את הבחירות הבאות לכנסת? (%, יהודים וערבים)

פילוח לפי הצבעה בבחירות הקודמות לכנסת העלה כי רק בקרב מצביעי שלוש מפלגות התשובה הנפוצה, אבל גם כאן לא רוב, הייתה כי יש לקיים את הבחירות במועדן המקורי, כלומר בנובמבר 2026: יהדות התורה (52%), הציונות הדתית (51%) וש"ס (46%). בקרב מצביעי הליכוד 48.5% המליצו לקיים את הבחירות עם תום המלחמה ורק 42% מעדיפים שהן תתקיימנה במועדן המקורי. ואולם, ייתכן מאוד שבניגוד למפלגות האופוזיציה מצביעי הליכוד אינם מעוניינים בבחירות כדי להביא להחלפת השלטון אלא כדי לאשרר את שלטון הימין.

היום שאחרי

עוד שאלה שהוצגה בסקר: "האם אתה תומך או מתנגד לכך שבמסגרת הסכם סיום המלחמה, שיכלול שקט ביטחוני ארוך טווח, ערבויות של ארה"ב והסכם שלום עם מדינה ערבית דוגמת ערב הסעודית, תסכים ישראל להקמת מדינה פלסטינית?". בכלל המדגם מחצית מהמרואיינים מתנגדים להצעה זו (51%) למול כשליש (36%) שתומכים בה. פילוח לפי לאום מראה כי רוב גדול מהיהודים מתנגדים להצעה זו (59% מול 29% תומכים) ואילו בקרב המרואיינים הערבים התמונה הפוכה (69% תומכים בהצעה ו-10% מתנגדים).

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) חושף שוב הבדלים גדולים: בעוד רוב גדול מאוד בשמאל תומך בהצעה שלעיל, רוב זהה בימין מתנגד לה (79.5%), ובמרכז שיעור המתנגדים והתומכים זהה. מעניין שבמרכז שיעור גבוה מאוד ציין כי אינו יודע (21%, לעומת 9% שבחרו בתשובה זו בשמאל ו-7% בימין).

תומכים בכך שבמסגרת הסכם לסיום המלחמה, שיכלול שקט ביטחוני ארוך טווח, ערבויות של ארה"ב והסכם שלום עם מדינה ערבית דוגמת ערב הסעודית, תסכים ישראל להקמת מדינה פלסטינית (%, יהודים וערבים)

מדד הקול הישראלי ינואר 2024 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 28-30/1/2024 רואיינו 619 איש ואשה בשפה העברית ו-153 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.59% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!