מטייל גילה קמע עתיק ונדיר מסוגו בשמורת טבע

ארז אברהמוב, תושב פדואל בן 45, טייל לאחרונה בשמורת טבע נחל תבור שבגליל התחתון, ומצא קמע חרפושית המתוארך לתקופת הבית הראשון מלפני כ-2,800 שנה. "קיבלתי חופשה של יומיים מהמילואים והחלטתי לנצל את היומיים השמשיים לטיול". מספר אברהמוב." תוך כדי הטיול ראיתי משהו מנצנץ באדמה. בהתחלה חשבתי שמדובר בחרוז או באבן כתומה. אחרי שהרמתי אותה הבחנתי שיש עליה חריטות שמזכירות חיפושית. התקשרתי ודיווחתי על הממצא המדהים לרשות העתיקות".

לדברי ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "קיבלתי שיחה מארז, והבנתי שהוא מצא משהו מיוחד. אמרתי לו שיסתכל טוב על הצד השני - השטוח של אותה חרפושית שמצא ויבדוק אם מופיעה עליו חריתה. מיד שמעתי בטלפון קריאות התפעלות, והוא דיווח לי שהוא מזהה שם דמות".

לדברי פרופ' אמריטוס אות'מר קיל מאוניברסיטת פריבורג בשוויץ: "על החרפושית, העשויה מאבן חצי יקרה בשם קרניאול, מתואר גריפון (חיה מיתולוגית) או סוס מכונף בזמן דהרה. חרפושיות דומות תוארכו למאה ה-8 לפנה"ס".

"אנחנו מודים לארז, שהפגין אזרחות טובה ומסר את החרפושית הנדירה לאוצרות המדינה", אומר דיסטלפלד. "הענקנו לי תעודה מטעם רשות העתיקות על הפגנת אזרחות למופת. ממצא נדיר שכזה, בוודאי יכול להרחיב את ידיעותינו על העבר". דיסטלפלד מוסיף, כי "החרפושית היפה נמצאה למרגלות תל רכש, אחד התלים החשובים בצפון הארץ. האתר המזוהה במחקר עם העיר "אנחרת"(יהושע) שבתחומי נחלת שבט יששכר".

לדברי ד"ר איציק פז, ארכיאולוג רשות העתיקות שחפר בתל רכש, "אחד השרידים החשובים ביותר בתל, מתוארך לתקופת הברזל (מאות 6-7 לפנה"ס). בתקופה זו, עמדה במרומי התל מצודה גדולה, שבה נמצאו מתקני רחצה מטויחים, אולמות וחדרי טקסים, שהייתה שייכת לשלטון האשורי. שלטון זה, היה, כידוע, אחראי לחורבן ממלכת ישראל. החרפושית שנתגלתה כעת לרגל תל רכש, עשויה להיות שייכת לתקופת השלטון האשורי ואולי מעידה על נוכחות פקידות אשורית (או אולי בבלית) בתל רכש בתקופה זו. הגריפון המופיע על החותם הוא מוטיב אומנותי ידוע באומנות המזרח הקדום, והוא נפוץ על חותמות מתקופת הברזל. לאור מיעוט הממצאים שנתגלה, עד כה, בתחומי המצודה, ואם אכן ניתן לתארך את החותם - על סמך היבטים אומנותיים, לתקופת הברזל המאוחרת, תהיה אולי אפשרות לקשור בין החותם לנוכחות אשורית במצודה של תל רכש, מה שעשוי להיות גילוי בעל משמעות גדולה".

החרפושית היא סוג של חותם שהשימוש בו היה נפוץ ברחבי העולם העתיק מהאלף ה-4 לפנה"ס ואילך. חותמות החרפושית עוצבו בצורת חיפושית זבל, ומכאן שמם. השם במצרית נגזר מהפועל "להיווצר", או- "להיברא", וזאת משום שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא.

החרפושיות עוצבו ממגוון רחב של אבנים, כולל אבנים חצי יקרות כאמטיסט וקרניאול, אך רוב החרפושיות נעשו מסטיאטיט – אבן טלק רכה, שלרוב, צופתה בזיגוג כחול-ירקרק. הזיגוג שרד רק באקלים היבש של מצרים, ולכן בחרפושיות שהתגלו בארץ, כמעט ולא ניתן למצוא שרידי זיגוג וצבען צבע האבן המקורי של רובן אפור-לבנבן. על רקע זה, בולט צבעה הכתום של החרפושית.

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "כבכל חורף, עם הגיעה של עונת הגשמים, עתיקות מתחילות "לצוף" ולעלות אל מעל פני השטח. אני מפציר בציבור להישמע לחוק העתיקות, ומבקש - באם נתקלתם בממצא ארכיאולוגי דווחו על כך לרשות העתיקות עוד מהשטח. מקום המציאה המדויק של החפץ חשוב ביותר לטובת מיצוי הידע עליו. החרפושית המיוחדת תשמר באוצרות המדינה, שם נוכל לחקור וללמוד עליה עוד. רשות העתיקות ומשרד המורשת מודים לארז אברהמוב על מסירת המציאה החשובה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!